מקורות ונימוקים:
פסק השו”ע אבן העזר סימן קכ”ט סעיף ט’ בנוגע לכתיבת שם האב בגט בזה”ל: אם לא הזכיר שם אבי האיש או שם אבי האשה, כשר, ולפיכך גר או שתוקי או אסופי, אין כותבין אלא שמותיהם בלבד. ובהגהת הרמ”א שם הוסיף וביאר דמיהו לכתחלה כותבין את שם האב ואפילו כינוי של שם האב.
מבואר מדברי השולחן ערוך שאין מעכב כלל כתיבת שם אבי האיש והאשה בגט, ולפיכך מי שאין ידוע שם אביו, לא יכתוב שם אביו כלל בגט, וכל שכן הוא בנוגע לכתובה.
אמנם בנוגע לגר הסכימו הפוסקים שיש לכתוב בן אברהם אבינו, כפי שציין בביאור הגר”א שם סקי”ז דבגר כותבין בן אברהם אבינו.
אולם בדגול מרבבה כתב בנוגע לשתוקי שאין ידוע מי הוא אביו, בזה”ל: ולענ”ד היה נראה בשתוקי לכתוב שם אמו כדאשכחן רב מרי בר רחל (עי’ ב”מ ע”ג ב), ואפשר דשאני התם שבשעה שנתעברה היה איסר גוי א”כ אינו אביו כלל ולא היה לרב מרי שום אב, אבל שתוקי יש לו אב אלא שאין אנו יודעים מה שמו לכן אין לכתוב שם אמו, עכ”ל.
מבואר בדברי הדגול מרבבה כי לדעתו שתוקי יש לכתוב שם אמו, אם אביו גוי, אולם אם אביו יהודי רק שאין ידוע מי הוא, בכה”ג אין לכתוב שם אמו.
אם כן בנידון השאלה, כיון שהאם התעברה מתרומת זרע, ככל שהוא מבנק הזרע הרי רובם גוים, ואם אכן כך הוא שהתעברה מבנק הזרע שרובם גויים, היה מקום לומר לפי דברי הדגול מרבבה, שיש לכתוב את שם האם.
כן ראיתי שהעלה בשו”ת משנה הלכות חלק י”ז סימן ס”ה לעניין כלה שאביה גוי ואמה יהודייה שיש לכתוב בכתובתה את שם האם לכתחילה, זה לשון מסקנת דבריו שם: העולה מן האמור כי בשו”ע מבואר דלכתוב שמה לבדה סגי, אך אם ידוע שם אמה לפענ”ד יכתבו שמה ושם אמה וכמו שכתב הדג”מ, וכ”כ מרן החת”ס א”ע ח”ב סי’ מ”א ובליקוטי שו”ת בסוף ח”ו דמהיות טוב לכתוב בשתוקי ושתוקית שם אמו וכמ”ש הגאון גט פשוט ז”ל ע”ש.
אולם בפתחי תשובה אבן העזר סימן קכ”ט ס”ק כ”ו ציין לדברי הגט פשוט ס”ק נ”א שהעלה בעיה בכתיבת שם האם בגט. זה לשונו שם: אם המגרש לא כתב שם אביו רק שם אמו ובמקום דה”ל לכתוב יצחק בן אברהם כתב יצחק בן שרה יראה לי לצדד דהגט כשר כיון דידוע דשם שרה הוא משמות הנשים. אמנם אם שם אמו שמחה וכה”ג דנקראים גם אנשים בשם זה, אפשר דאיכא לעז. ועוד אפשר דאפי’ בכותב יצחק בן שרה איכא לעז, דהרואה יחשוב דגט זה הוא משתוקי או אסופי דלא נודע שם אביו ולכן כתבו שם אמו. אמנם במי שהוא מפורסם על שם אמו כמו יואב בן צרויה ורב מרי בר רחל פשיטא לי דאם כתב כן הגט כשר, ואפשר דלכתחלה נמי יכול לכתוב כן, ע”כ.
מדבריו עולה כי במקום בו עלול לצאת תקלה כל שהיא אין לכתוב את שם האם, לפיכך פשוט הדבר שבנידון השאלה כיון ששם אמה של הכלה הוא שם של בן, ואם יכתבו את שם אם הכלה ישמע כאילו הוא שם אביה של הכלה, אין לכתוב את שם האם.
גם בנוגע לשם אם החתן, ראשית לא הוזכר בשאלה מה שם אמו, האם שמה נשמע באופן ברור שהוא של אשה או לא, אולם גם אם שמה ברור שהוא שם אשה, לענ”ד עדיף שלא לכותבו כלל, ולו רק בגלל העובדה שגם הכלה באה מאותו מעמד ולא יהיה ברור מדוע שם אם החתן נכתב ואילו שם אם הכלה לא נכתב.
ובפרט שמעיקר הדין אין צורך לכתוב את שם האב או האם של האיש והאשה בגט, כפי שפסק השולחן ערוך הנ”ל אבן העזר סימן קכ”ט סעיף ט’.
ובמיוחד בכתובה שדינה כשאר שטרות וקל יותר מגט, וכבר כתב הרשב”א בתשובה חלק ב’ סימן י”ז, בנוגע למי שאינו יודע שם אביו איך יקרא בשטרות ובכתובות, דע שאין השמות צריכים בשטרות וכתובות, ואפילו שם המלוה והלוה או הנותן והמוכר וכו’, ואפילו אין כתוב בתוך השטר שם הלוה או המוכר או הנותן ונתנו לו בפני עדים כשרים וכו’, כשר, ויש לו דין שטר כשר וברי וחזק, דעדי מסירת השטר כורתין, והן חזקתו וגמרו של שטר.
ועיין עוד בילקוט יוסף שובע שמחות א’ הערות פרק ה’, שם בהערות הרחיב קצת בעניין וכתב כך: והנה אף שלכתחלה אנו מקפידים בכתיבת שמות החתן והכלה ושמות ההורים בכתובה, כדי שלא ילמדו מזה לגט, מכל מקום אין צריך להקפיד בכל הדברים שמקפידים בהם בגט, דהא אית לה כתובה בעצם מסירת הכתובה מידו לידה בפני עדים, או שיש לה עיקר כתובה מתנאי בית דין. וכמו שכתב הרשב”א הנ”ל. ולכן מי שקראו לו בשני שמות בעת הלידה, והכל קוראים לו רק בשם אחד, מנהג מרן אאמו”ר שליט”א לכתוב בכתובה את השם העיקרי, בלא לכתוב את השם השני. וגם אינו כותב שם כינוי דמיתקרי וכו’ כדרך שנוהגים כן בגט. וגם בגט העדים מהרהרים בתשובה קודם חתימתם על הגט, ואילו בכתובה לא הצריכו כן, אחר שבגט אנו מתירים אשת איש לעלמא, מה שאין כן בכתובה, שיש לה מתנאי בית דין, וגם אינו מתירה לעלמא, וגם עצם נתינת הכתובה היא המחייבת, ולכן אין קפידא כל כך בכתיבה כמו בגט, עד כאן דבריו.
על כן לעניות דעתי בנידון השאלה לאור האמור, יש לכתוב אך ורק את שם החתן למשפחת פלוני, ואת שם הכלה למשפחת פלוני, ואין לכתוב כלום בשם האב או האם. כך יש לעשות גם בכתובה וגם בתנאים שבוודאי דינם קל יותר, שאינו אלא שטר התחייבות ולא יבואו ללמוד ממנו לגט. [והדבר פשוט שאין לכתוב שם אחר בשם האב או האם, כי הדבר עלול לגרום לתקלה שיתפרש כשם של אדם אחר].
