מקורות
בזמן חז”ל היו מקדשים את האשה בזמן האירוסין, והיתה נחשבת כאשתו לכל דבר אלא שהיה אסור לבוא עליה כל עוד שלא היה חופה וברכת נישואין וכמבואר בשו”ע (סי’ סב). אולם בזמננו לאירוסין אין משמעות מבחינה הילכתית, ומכיון שבתולות של זמננו לא טובלות, דיני נדה וערווה יש להם וכמ”ש בתשובת הריב”ש (סי’ תכה) ומובא בב”י (סי’ קפג) וברמ”א (שם). ובנגיעה לשם חיבה, יש איסור תורה לדעת הרמב”ם ושא ראשונים ובכלל יהרג ואל יעבור ראה בב”ש (אהע”ז סי’ כ’) ובב”י (יו”ד סי’ קצה ס”ק יז), ועוד.
ובענין ריבוי הפגישות בעת הזו כבר התריעו האחרונים, כבר כתב החפץ חיים (גדר עולם פ”ח) שעתידין לתת את הדין על זה בעולם הבא. וראה עוד בשו”ת משנה הלכות ח”ט (סי’ רסא), ובספר מבקשי תורה – נישואין (עמ’ עא) בשם הגרש”ז אוירבך זצוק”ל שלא ייפגשו יותר מפעם אחת לשבועיים, ושטמון בפגישות אלו סכנה עצומה. עכ”ד.
