מי שמזמין חבירו לסעוד על שולחנו בפורים, וכן מי שקהל רב סועד על שולחנו בפורים, האם חייב לשלוח “משלוח מנות”?
מעיקר הדין המזמין חבירו לסעוד על שולחנו סעודת פורים, יוצא ידי חובת משלוח מנות, ואפילו הסועד בנו או אביו, ויכווין בזה לשם מצות משלוח מנות, ובזה יצא ידי חובתו.
יחד עם זאת, כבר כתב רבינו הרמב”ם (פ”ב ממגילה הט”ו) והשו”ע (תרצ”ה ס”ד) שכל המרבה לשלוח מנות לריעים הרי זה משובח.
מקורות:
דין זה כבר נרמז בגמרא (מגילה ז:) ומפורש בדרכי משה (סי’ תרצ”ה סק”ז) דמאי שנא אם אוכל עמו בביתו או ששולח אליו. (ואפשר שאף מרן הבית יוסף מודה בעיקר דין זה). וכן מבואר בב”ח. וכן כתב המג”א (שם ס”ק י”ב), וכן מבואר בט”ז (שם סק”ה) ובלחם משנה (פ”ב מהל’ מגילה הל’ ט”ו). ועיין מה שנתבאר בזה בחיבורי כרם יוסף מגילה עמ’ רכ”ד והלאה.
בטח יעניין אתכם!
לתשומת לב הגולשים:
אין ללמוד הלכה ממקרה אחד למקרה אחר, אלא על כל מקרה לגופו יש לשאול שוב ולקבל תשובה ספציפית, כיון שהדין עלול להשתנות בשל שינויים קלים בנידון. ובאופן כללי, עדיף תמיד ליצור קשר אישי עם רבנים, ולברר את ההלכות פנים אל פנים, ולא להסתפק בקשר וירטואלי ו\או טלפוני.
כל התשובות הינם תחת האחראיות הבלעדית של הרב המשיב עצמו, ולא באחראיות האתר ו\או ראש המוסדות.
מאמרים אחרונים
צ’ק ליסט (רשימת הכנות וקניות ותזכורות) לחתונה ונישואין
חשוב לערוך צ’ק ליסט לחתונה כדי לוודא ששום פרט חשוב לא יישכח במהלך ההכנות והאירוע עצמו. רשימה מסודרת מסייעת להוריד
י”ג – יום חמישי – תענית אסתר: גם בירושלים ובשאר עיירות המוקפות, קוראים בשנה זו את המגילה במוצאי התענית ולמחרת
הלכות “פורים משולש” עפ”י פסקי מרן הראש”ל רבינו עובדיה יוסף זצוק”ל כאשר חל יום ט”ו באדר בשבת קדוש, אזי בירושלים
בשבת שלפני ראש חודש אדר הסמוך לניסן, מוציאים שני ספרי תורה וקוראים בשני פרשת שקלים – בראש סדר כי תשא,
במסגרת הסכמים ובפשרות משפטיות בין הצדדים, קיימת מציאות שצד אחד מסכים “להודות” על דבר “על תנאי” שהצד השני יוותר על
כל הזכויות של התשובות והמאמרים שמורים לרבנים המשיבים שליט"א
