הלכות מיוחדות ערב פסח שחל בשבת תשפ"ה

בס"ד

הכנות לשבת וחג

א. תזכורת: יש לחתוך ולהכין בערב שבת, מפות שולחן – חד פעמי, נייר כסף, נייר טואלט – חתוך ושקיות אשפה, לכל סעודות השבת והחג, ואם לא עשו כן, אין היתר כלל לחתכם ביום טוב או בשבת. (משום 'מתקן מנא' ומשום 'קורע').  

ב. יש להכין "נר נשמה" לצורך הדלקת נרות יום טוב ולצורך הבדלה.

ג. כמו כן יש להכין "נירונית" ולתחוב בתוך הנקב גפרור מער"ש לצורך נר ההבדלה.

ד. הנוהגות להדליק נרות "בפתיל צף", לכתחילה יש להם להכין בערב שבת זוג נוסף של פתילות לצורך ההדלקה של החג ולתוחבם מערב שבת תוך הנקב, (ע"פ שו"ע סי' שיז ס"ב, ובמ"ב ס"ק טז, שו"ע סי' שמ ס"ח. ובפרט שפעמים מתרחב הנקב), ואם לא עשתה כן והנקב פתוח, מותר להכניסם תוך הנקב. (שש"כ פי"ג או' כד בשם הגרשז"א, שבה"ל ט' קכח, אשרי האיש, הגרע"י תשו' כת"י בקובץ יתד המאיר גליון 152).

ה. יש להכין את שעוני השבת לצורך תאורת השבת וליל הסדר, ואם לא עשו כן, מותר להאריך את זמן הכיבוי לשעה הרצויה. (מנח"ש א, יג, שש"כ יג, כח. יביע אומר ג', יח. צי"א א, כ). 

ו. ראוי ונכון לצלות את הזרוע שבקערה קודם השבת (מ"ב תעג, לב) וכן יבשלו הביצה שבקערה, כדי שלא יתעכבו בליל הסדר. (שו"ע תעב, א').

ז. נכון ומומלץ לשקול את ה'כזיתות' מצה ומרור מבעוד יום ולהניחם תוך שקית כדי שלא יתייבשו, (שו"ע סי' תק ס"ב, כה"ח סי' שו או' סג, שולחן שלמה סי' תק סק"ב, אשרי האיש עמוד שפז, ע' שצ), ומ"מ אם לא עשה כן ואינו יודע לכוון כמות הכזית, יש להתיר לשקול גם בחג עצמו, במשקל מיכני. (שו"ע סי' שו ס"ז, שש"כ ע' תעא, אול"צ ב', כה, ב').

ח. מי ששוהה בשבת זו בביתו, ובליל הסדר מתארח חוץ לביתו, יעביר את המצות השמורות ושאר דברים למקום "הסדר" ביום שישי או במוצ"ש משום איסור 'מכין' ומשום איסור מוקצה. (פמ"ג ריש סי' תמד שו"ש סי' שי, חזו"ע פסח עמ' רסו).

ט. בשנה זו יש להכין את המי מלח לטיבול הכרפס קודם השבת, ואם לא עשו כן יכינו קערות קטנות. (ע"פ השו"ע סי' שכא ס"ב, מ"ב סי' תעג ס"ק כא).

יום חמישי י"ב ניסן

י. הבכורים מתענים ביום חמישי (שו"ע ורמ"א סי' תע ס"ב, בא"ח פ' צו), ואם רוצים לאכול פחות מכביצה קודם בדיקת חמץ, רשאים. (מ"ב סי' תלא ו', בא"ח שם). ומיהו בשנה זו רשאים לכתחילה לפטור עצמם מהתענית על ידי שישתתפו בסיום מסכת ביום זה. (חזו"ע ע' רטו). ואם לא השתתפו בסיום ביום חמישי, ישתתפו בסיום ביום שישי. אבל לא יתענו ביום שישי. (מ"ב סי' תע ו', כה"ח כ).

יא. בלילה בודקים את החמץ בברכה בכל חדרי הבית ויבדקו גם במקומות שעתידים לאכול בהם בשבת, ואחר הבדיקה יאמרו "כל חמירא" וכו'. ומשאירים מעט לחם בכדי שיספיק לשתי סעודות השבת, וכן רשאים להשאיר חמץ בכדי לאוכלו למחרת היום ובלבד שיצניעו החמץ במקום המשומר היטב כדי שלא יתפזר ויצטרכו בדיקה שנית. (שו"ע ומ"ב סי' תמד).

יב. מכירת חמץ, לכתחילה יש לעשותה קודם יום שישי בשעה חמישית, (שעה: 11:20) והנוהגים לעשות מכירת י"ג, בשנה זו יעשו המכירה בי"ב קודם שהתחייבו בבדיקה (שו"ת מהר"ם שי"ק סימן רה, שואל ומשיב ו' נה), ואם שכח, רשאי למכור החמץ עד כניסת השבת (מהרש"ם בדע"ת תמד, ב').

יום שישי י"ג בניסן

יג. בבוקר יבער את עשרת הפתיתים, וכן את כל החמץ מלבד החמץ שמשייר לאכילה. ולכתחילה נכון לעשות שריפת חמץ קודם סוף שעה חמישית (שעה: 11:20) מיהו אם לא הספיק, ישרוף במשך כל היום כולו עד כניסת שבת. ובשנה זו אין צריך לומר נוסח הביטול 'כל חמירא' אחרי השריפה שהרי משייר ואוכל עוד פת בשבת. (שו"ע סי' תמד ב', ובמ"ב ס"ק י', בא"ח שם). מיהו הנוהגים לומר אחר שריפת חמץ נוסח היה"ר, אומרים אותו גם בשנה זו. (תשובות והנהגות ב', ריא).

יד. מותר לכתחילה לאכול חמץ לאחר הביעור ואין צריכים להימנע כלל ובלבד שישגיחו היטב על מקום הנחתו, שלא יתפזר הנה והנה. (מאמ"ר תמד, ג'. ערוה"ש סעי' ד', ביאור הלכה סי' תמד א'). והחכם עיניו בראשו שלא ירבה בקניית חלות, ורצוי לקנות בשבת זו לחם שאינו מתפורר כגון, פיתה, לחמניה וכיוצ"ב בכמות הנצרכת לו ולבני ביתו.

טו. מותר לאכול מצה כל יום שישי לפי שאין זה ער"פ. (ויש שנמנעים מר"ח עי' מ"ב סי' תעא, יב).

טז. טוב ונכון שכל האוכל המבושל והאפוי הנצרך לסעודות השבת יהיה ללא תערובת חמץ כלל, ויבשלוהו בכלים הכשרים לפסח. ונכון שייצקו את האוכל המגיע לשולחן לצלחות חד פעמיים. (עי' מ"ב סי' תמד, יד. אול"צ ג' עמ' קנ).

יז. מותר לעשות מלאכה ביום שישי אפילו אחר חצות היום כגון להסתפר, להגעיל כלים ולכבס. (לנוהגים לכבס במכונת כביסה ביום ו'). (ברכ"י תסח א', ומחז"ב שם, ועי' ביה"ל תסח ד"ה מחצות, הגר"ש וואזנר מבית לוי חט"ז עמ' יז, חזו"ע עמ' רנה).

ליל שבת י"ד בניסן

יח. יבצע על ב' ככרות לחם, ורשאי לצרף מצה אפילו מכונה 'ללחם משנה' גם לבני ספרד, ויצרפה כשהיא עטופה בניילון כדי שלא תיגע בחלה. (בן איש חי שם).

יט. כשקם להביא מהמטבח את המאכלים, יזהר לנער את בגדיו, ואם אוכל בסירים הכשל"פ ידיח ידיו קודם שנוגע בהם.

כ. בליל שבת נכון להחמיר שלא לאכול מצה שאינה מבושלת. (מג"א סי' תעא ו', אגרו"מ או"ח סי' קנה, בא"ח צו או' כו, הגריש"א בהגדה ש"פ. ומיהו עי' במ"ב שם ס"ק י"א שהיקל, וכן בס' חזו"ע עמ' רנט. ולקטנים עד גיל מצוות, יש להתיר בפשיטות).

כא. מותר לאכול בליל שבת וביום שבת קודם שעה עשירית (שעה: 15:52), מצות מבושלות וכן קציצות, 'קניידלעך' שהתבשלו ואע"ג שעשויים גם מקמח מצה. (מ"ב סי' תעא ס"ק כ), אבל אם רק טוגנו במעט שמן יש להימנע. (שעה"צ שם סק"כ, אול"צ עמ' קמז). ואם טוגנו בשמן עמוק, דינם כבישול ומותרים, (שלמי מועד עמ' שמה).

כב. וכן יימנע מאכילת עוגות ועוגיות אפויות העשויות מקמח מצה בליל שבת וביום. (רמ"א סי' תעא ס"ב, חזו"ע עמ' קצט, אול"צ שם, אשרי האיש עמ' שע).

יום שבת שחרית – יד ניסן

כג. משכימים להתפלל ונכון להתפלל בנץ החמה (שעה: 6:14), ויזהרו לא להאריך בתפילה, כדי שיספיקו לאכול סעודת שבת קודם זמן איסור אכילת חמץ (שעה: 10:00). (מ"ב תמ"ד ד').

כד. אם אוכל סעודת שבת קודם זמן איסור אכילת חמץ יבצע על ב' ככרות לחם. ואין חובה לגמור את הסעודה קודם זמן איסור אכילה חמץ, והעיקר לסיים לאכול מעט יותר מכביצה (כ-60 גרם) לחם קודם זמן זה. (שו"ע סי' רצא ס"א, ועי' מ"ב סק"ב דיש מקילין בכזית), ואם ממשיכים לאכול בסעודה דברים הבאים מחמת הסעודה, אינם צריכים לברך לפניהם. דסילוק ידם מן הפת מחמת איסור לא חשיב סילוק. (הליכו"ש פ"ח סי"ד, שבות יצחק ט, ד' בשם מרן הגריש"א).

כה. מי שקם מאוחר ולא הספיק לעשות סעודת שבת – שחרית על לחם חמץ, וכן אין לו מצה עשירה או מצה מבושלת, יבצע על ב' מצות מכונה, ויאכל כביצה ולא יותר. (עי' שו"ע רע"ד ד', רשב"א סי' תרי"ד, ט"ז סי' תרע"ח. וע"ע בשעה"צ סי' רצט סק"ב, ובשו"ת אבנ"ז סי' שפ. חת"ס בחי' פסחים סי' תמד, הגר"ש דבילצקי בס' זה השולחן ח"ב סי' תע"א, ובשו"ת תורת מאיר ח"ב סימן סג הארכתי).

כו. מותר מעיקר הדין להשתמש באוכלים שנמכרו לגוי (עד שעה: 10:00) לפי שהאידנא מתנים כן בשטרי המכירה, (שבה"ל ט', קטו. הליכו"ש פ"ח ס"ד). כמו כן מותר להשתמש בכלי החמץ עד זמן איסור אכילת חמץ. מיהו אם אין בהם חמץ אסור לשוטפם משום איסור מכין. (שו"ע תמד ס"ד, בא"ח שם), ומ"מ אינם מוקצים כל היום. (עי' מ"ב סי' תנ ס"ק כז, ותנא סקט"ז).

כח. לאחר הסעודה וברכת המזון, יסלק המפה שאכל עליה לחם לאשפה הציבורית (במקום שיש עירוב), ולא יזרקה באשפה שבביתו, (בא"ח שם או' ג', אול"צ שם, הליכו"ש ח', כד), או שינערה בבית הכסא, וכן ינער בגדיו היטב ויטאטא הבית ובפרט במקום אכילתו, ומ"מ אם נשארו ע"ג הרצפה מעט פירורים, אין לחוש בזה. (מ"ב סי' תמ"ד, טו, כא).

כט. קודם סוף זמן הביעור (שעה: 11:20) יש לזכור לרוקן את פחי האשפה שבביתו שמונחים בהם פתיתי חמץ מסעודות השבת. ונכון לייחד שקית שלתוכה יסירו את כל פתיתי הלחם שנותרו מסעודת השבת בין ביום ובין בלילה מחשש טלטול הפח שלא לצורך. (שו"ע סי' שח, לד, וברמ"א סי' רעט, ב').

ל. חמץ שנשאר לאחר סעודתו ואין בדעתו למכרו לגוי, יבערנו, וצורת הביעור יכולה להיעשות בד' אופנים, א. להשליכו לבית הכסא. ונכון להשאיר חתיכה אחת שיש בה כזית כדי לקיים בה מצוות ביעור. (וכשמבערו בבית הכסא אין צריך לפוררו וכמ"ש המ"ב תמ"ה ה', ומ"מ מאחר ופעמים נגרם סתימות ונזק לשכנים, יפורר את שאר החתיכות, מ"ב תמ"ד כא, אול"צ עמ' קנג). ב. יפגום היטב על ידי חומרים פוגמים כגון, 'אקונומיקה' ורשאי להשאיר החמץ בביתו. ג. יפוררו וישליכו לפח האשפה העירוני (במקום שיש עירוב) (הליכו"ש ח', כד. מבקשי תורה ו' עמ' רל בשם הגרי"ש אלישיב, חזו"ע עמ' רנח). ונכון שבנוסף לכך ישפוך עליו גם חומרים פוגמים, כגון, 'אקונומיקה'. עי' היטב שו"ע סי' תמה ס"ג ובנו"כ שם. שו"ת מנחת יצחק ד', נו. ומ"מ יפגום אחר שהשליך לפח, משום מוקצה). ד. יכפה עליו כלי עד יום ראשון מוצאי יו"ט. (שו"ע סי' תמד, ה'). ובעצות אלו, ראשון ראשון קודם.

לא. לאחר שביער החמץ, יבטלו בפיו ויאמר נוסח כל חמירא וחמירא וכו', (שו"ע תמ"ד ה). וי"א שידלג על תיבת "הפקר" ורק יכוין בליבו. (אול"צ עמ' פד). ורשאי לומר גם ה'יהי רצון' הנדפס אחר הביעור. (עי' רב פעלים או"ח ב', וכן הורה הגרי"ש אלישיב בהגדה ש"פ).

לב. קודם זמן איסור אכילת חמץ (שעה: 10:00) ידיח פיו במים, וינקר שיניו בקיסם באופן שאינו מוציא דם, (כה"ח סי' תמ"ד ס"ק לב). ומותר לצחצח שיניו במברשת יבשה, אם הוא באופן שאינו פס"ר שיצא דם, וללא משחה, ולא ישטוף המברשת לאחר מכן. (מנח"י ג' נ. שבה"ל ה, מה. הגריש"א בהגדה ש"פ. ועי' בשו"ת יבי"א ד' סו"ס ל).

לג. החמץ משעה שישית (שעה:11:20) הרי הוא מוקצה ואסור בטלטול. (מ"ב תמ"ד, כא). וכן המצות השמורות המיועדות לליל הסדר הרי הן מוקצה כל השבת, אבל מצות שמורות רגילות, אינם מוקצה הואיל ומותר להאכילם לקטנים. (פמ"ג סי' תמ"ד, בא"ח שם, חזו"ע פסח עמ' רסו).

סעודה שלישית

לד. סעודה שלישית זמנה אחר חצות (שעה: 12:40) ולא קודם לכן, ויש להקדים לעשותה קודם תחילת שעה עשירית (שעה: 15:32) ויתפללו מנחה גדולה קודם סעודה ג'. (שו"ע תמ"ד, א'. רמ"א רצ"א, ב'), וטוב יותר שלא לחלק סעודה שנייה לשתיים. (כה"ח סי' רצ"א, ב', בשם הזוה"ק והאריז"ל. אמנם עי' מ"ב סי' תמ"ד סק"ח בשם הגר"א).

לה. יאכל בסעודה שלישית, 'קניידלך', 'קציצות' מבושלות או מטוגנות בשמן עמוק שמעורב בהם קמח מצה וברכתן במ"מ. או שיאכל תמרים, בשר, דגים ופירות וראשון ראשון קודם, (בא"ח צו, ה'). ולא ימלא כריסו מהם, כדי שיאכל בלילה מצה לתאבון. (רמ"א סי' תמ"ד, א'). ונחלקו הפוסקים לגבי אכילת מצה מבושלת, יש אומרים, שאין לאוכלה, (עי' שעה"צ שם סק"א. כה"ח תע"א). וי"א שרשאי לאכול לכתחילה כביצה ממצה מבושלת שבישלה בער"ש בכלי ראשון, ואם היה בה כזית בשעת בישול, מברך המוציא ובהמ"ז, ואם אין בה כזית, יברך מזונות. (ע"פ השו"ע סי' קסח, י', ערוה"ש תמד, ה. חזו"ע עמ' רסב). וה"ה למצה מטוגנת, ונכון שיטגנה בשמן עמוק. (כדי שתתכסה המצה בשמן מכל צד, דלגבי טיגון נח' הפוסקים אי הוי כבישול, עי' שעה"צ תעא כ'. ובשמן עמוק לכו"ע דינו כבישול).

הכנה משבת ליו"ט

לו. אין לסדר ולערוך את שולחן השבת לצורך החג קודם צאת השבת (שעה:19:43) וכן אין לפרוס מפה, לסדר צלחות וסכו"ם, לחתוך סלט, לחמם מאכלים אפילו הם יבשים שאין בהם רוטב, קודם שעה זו. ויש שהקלו לענין הכנה החל מבין השמשות (שעה: 19:24) ובפרט במקום צורך. (ע"פ השו"ע סי' שמב ס"א מ"ב סק"ב, חזו"ע פסח עמ' רסח).

לז. מותר להוציא ביום השבת מתא ההקפאה ומהמקרר אוכלים המבושלים כל צרכם בכדי שיפשירו ויהיו ראויים למאכל בערב מיד ולא יצטרכו להמתין זמן רב, ויזהר להוציאם לפחות כשעה ויותר לפני השקיעה (השקיעה בשעה: 19:10), אולם אסור לחמם על גבי הפלטה. (ע"פ המ"ב סי' תרסז ס"ק ה' בשם החיי"א, שו"ת מחזה אליהו סי' סד, חזו"ע שבת – ח"ב עמ' תמז. ומ"מ יש האוסרין בכל גוונא, שש"כ פכ"ח או' פט ושם בהע', ושכ"ד הגרשז"א זצ"ל, ועי' שו"ש ח"א סי' רצ ס"ק יג, מאמר מרדכי פכ"א לט).

לח. אין להוציא מהמקפיא קודם צאת השבת את המצות המיועדות לליל הסדר, משום איסור מוקצה. (פמ"ג סי' תמ"ד, בא"ח שם, חזו"ע עמ' רסו).

לט. אם התלכלכה מאד ריצפת הבית במשך השבת, מותר לשפוך מים במקום הלכלוך ולנגבם במגב גומי ללא מטלית. (שש"כ פכ"ג סעיף ו', אור לציון ח"ב פמ"ו או' ח', מאמר מרדכי אליהו ח"ד סי' קד. ובמגב שיש בראשו ספוג, אין להתיר כלל, ולא דמי למ"ש השו"ע סי' שכ סעיף יח, מכמה טעמי). כמו כן מותר להדיח את בית הכיסא גם עם חומרי ניקוי.

מ. מותר לסדר ולטאטא את הבית ובלבד שיעשה זאת מבעוד יום באופן שכוונתו שיראה הבית מסודר לצורך שבת. (מג"א סי' ש"ב ס"ק ו', מחז"ב או' ב', מ"ב שם ס"ק יט, ובמ"ב סי' תרס"ז סק"ו).

מא. הנוהגים לטהר עצמם לכבוד הרגל, רשאים לטבול בשבת זו אלא שיזהרו לטבול במים קרים או פושרים, ואין זה חשיב הכנה. (מנחת שלמה ח"ב סי' לה או' יב). ויש שאינם נוהגים בטבילה בשבת זו לכבוד הרגל, דס"ל דטבילה דער"ש טיהרתן ועולה להם לכאן ולכאן. (עי' כה"ח סי' תסח ס"ק קא בשם שעה"כ).

מב. יש להיזהר שלא יאמר בשבת שהולך לישון כדי שיהיה לו כח להיות ער בליל הסדר, וכן אין לומר לילדיו שילכו לישון כדי שיהיו ערים בסדר, אבל מותר לו לחשוב כך. (מג"א סי' רצ, ומ"ב שם סק"ד. וע"ש בשע"ת סי' רצ סק"א בשם סה"ח דגם לצורך מצווה אסור להכין. מחז"ב ומ"ב סי' תרסז).

מג. גבאי בית הכנסת לא יסדרו את המחזורים של החג בשבת עצמה קודם הלילה.

מד. מותר להחליף בגדים בשבת לצורך יו"ט, וילבשם מבעוד יום. (כה"ח סי' תקכט ס"ק כג, בא"ח צו או' ד').

מוצאי שבת – ליל הסדר.

מה. צריכה האשה לדקדק ולשים לב מאד, שלא להדליק נרות יום טוב קודם צאת השבת (שעה:  19:43 ולנוהגות כר"ת: בשעה 20:22) וכן לא לעשות שאר מלאכות.

מז. תיכף ביציאת השבת נכון שתדליק נרות יו"ט בברכה, וקודם ההדלקה ועשיית שאר מלאכות החג, תאמר: "ברוך המבדיל בין קודש לקודש". (מג"א סי' רצט, מ"ב ס"ק לו, ובשעה"צ ס"ק מז).

מח. מותר להסיר מהכוסיות את הפתילות שכבו ולהניח במקומם פתילות חדשות. (מחצה"ש סי' שח סקי"ח, ומ"ב שם ס"ק לד, הגה' רע"א סי' תק ע"פ מ"ש הרמ"א סי' תקט ס"ז, שש"כ ח"א פי"ג- כא. ובשו"ת תורת מאיר ח"ב סימן מד הארכתי).

מט. קידוש ליל החג כולל בתוכו הבדלה משבת ליו"ט, וסדר הברכות יקנה"ז היינו, בתחילה ברכת היין, קידוש, נר – היינו "ברכת מאורי האש", הבדלה וזמן – "שהחיינו" (שו"ע סי' תעג סעי' א'). ואין מברכין על הבשמים. (שו"ע הרב סי' תעג סעי' ו', מ"ב סק"ג).

נ. נהגו לעמוד בשעת אמירת הקידוש, הגם שיש בו הבדלה. (יפה ללב ח"ב או' ב', כה"ח סי' תעג ס"ק כ). ובני אשכנז נהגו לישב. (מ"ב תע"ג, ג').

נא. נכון שלא לברך ברכת "מאורי האש" על "נר נשמה" שהדליקוהו בכדי להעביר ממנו אש לכל צרכיו, אבל מותר להעביר אש מנר נשמה זה לנר אחר ולברך עליו. (ראה בביה"ל סי' רח"צ ד"ה נר, ובגר"ז שם סי"ז. ובנד"ד י"ל דגרע טפי, דנר זה אינו הודלק בכדי להאיר. ועוד יש לפקפק לפמ"ש השו"ע סי' רחצ סעי' טו, דאין לברך על נר בתוך אספקלריא, וע"ש בביה"ל דבעינן שהאש תהיה מגולה ממש).

נב. נכון שלא לברך ברכת "מאורי האש" על הנרות שהדליקה האשה לכבוד יום טוב. (ביה"ל שם, ונרות יו"ט גם עשויים לכבוד ובפרט האידנא שיש תאורת חשמל, צי"א חי"ד מב. ועי' שלחן שלמה ח"א עמ' קנ הע' יב. ומיהו באול"צ ח"ג פי"ח או' ו' התיר לברך עליהם).

נג. מותר לטלטל הנר בכדי להביאו לשולחן, ויזהר לטלטלו בנחת באופן שלא יכבה. (רמ"א תקי"ד, ג').

נד. מותר ליקח גפרור ולהצמידו ללהבה דולקת כדי לברך על אבוקה, (ואף 'דאבוקה' היא רק מצווה מן המובחר, מ"מ אי"ז דומה לנר של בטלה ושרי, וכמ"ש המ"ב סי' תקיד ס"ק ל. וכ"פ הגרשז"א שש"כ ח"ב פס"ב, יח. חוט השני יו"ט פי"ג. ואין איסור כיבוי בהפרדת הגפרור מהשלהבת וכמ"ש במ"ב סי' תקב ב', ובשש"כ שם, אשרי האיש ג' עמ' כז). אבל אין לחככו ולהדליקו.

נה. אין לזרוק את הגפרור אחר ההדלקה על גבי קרקע שיכבה, ורצוי מאד שלא להעביר מאש לאש ע"י גפרורים כיון שבנקל עלולים להיכשל באיסור כיבוי בסיום ההדלקה, ועל כן נכון להעביר אש על ידי 'נרונית' ולהשאירו דלוק. (כן הוכח ע"פ הנסיון כמה פעמים שמיד בתחילת הנחת הגפרור מתחיל כיבוי, עי' ביה"ל סי' תקיא ד"ה אין, ובשו"ע סי' תקיד ג' ע"פ הרא"ש, ובמ"ב ס"ק כא, ובחזו"ע – יו"ט עמ' נב. ועכ"פ בודאי שמנמיך הלהבה בידיים ע"י הנחתו, ואסור ביו"ט וכמ"ש האג"מ או"ח סי' צג, ואול"צ ח"ג פ"כ או' ט'. ובשו"ת תורת מאיר ח"א סי' סט הארכתי בפרט זה).

נו. אין להדליק נר שעווה של הבדלה, כיון שאסור לכבותו (שו"ע תקי"ד, א'). וטוב להשתמש 'בנרונית' קטנה וישאירה דולקת, ועצה טובה להניח בערב שבת במקום חור הפתילה היוצאת מן הנרונית, גפרור או פתילה נוספת, ובזה יקיים מצות אבוקה. (ובכך יוצא מידי חשש כיבוי אליבא דכו"ע).

נז. גם הנוהגים בכל ימות השנה להחמיר ולהוציא את השבת בזמן ר"ת (בשעה: 20:22) מ"מ רשאים לקדש ולהתחיל את סדר ההגדה מיד אחר צאת הכוכבים ומ"מ יזהרו שלא להדליק את נר ההבדלה. (אול"צ ח"ג ח', ד').