חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
הרב אליהו ברכה משיב כהלכה
Country: ישראל

שאלה

לכבוד הרב,

יש לנו מנין מצומצם של שחרית בנוסח ספרדי, ומחמת כן נוהגים בו שהשליח ציבור מתחיל את החזרה אפילו שאין לו עשרה שמקשיבים לו, האם זה ראוי או לא.

נראה לי ללמד זכות על הגבאים שהחליטו כן, מכיון שאם ימתינו עד שיהיה מנין שמקשיבים לש”ץ, התפילה תתארך ויגמרו מאוחר, ועל ידי כך יהיו פחות מתפללים, כי יש שיעדיפו ללכת לשיטבל הסמוך ששם יש הרבה אנשים וגם מריצים את התפילה, ועל ידי זה לבסוף המנין יתבטל. אכן עדיין צריך לברר אם יש לזה גב הלכתי, או שמא עדיף ההעדר מהקיים.

 

תשובה

שלום וברכה,

בודאי שלכתחילה טוב וצריך שיהיו תשעה שמקשיבים לש”ץ ועונים אמן על ברכותיו, וביחד עם הש”ץ יש כאן מנין מתוקן. אבל בשעת הדחק יש מקום להקל, שמתוך העשרה יש רוב דהיינו ששה מתפללים שמקשיבים לחזרת הש”ץ. ומצב כזה שהמנין יכול להתפרק, הרי זה נחשב שעת הדחק, ויש לנהוג כן באופן קבוע, אלא א”כ רואה שיש הרבה מתפללים וההמתנה לתשעה לא תורגש כ”כ.

והנה לא התייחסת לעצם תפילת הלחש של כל הציבור יחד, שגם בזה יש נידון אם אפשר להקל שלא כל העשרה יתחילו להתפלל יחד, ועכ”פ גם בזה יש להקל בשעת הדחק, וכאמור לענין חזרת הש”ץ.

ויה”ר שהקב”ה יקבל תפילותינו ברצון.

הרב אליהו ברכה.

 

מקורות ונימוקים

בירור דין חזרת הש”ץ כשאין תשעה שמקשיבים ועונים לש”ץ

תנן במשנה במגילה (כג:), אין פורסין על שמע ואין עוברין לפני התיבה ואין נושאין את כפיהם ואין קורין בתורה ואין מפטירין בנביא ואין עושין מעמד ומושב ואין אומרים ברכת אבלים ותנחומי אבלים וברכת חתנים ואין מזמנין בשם פחות מעשרה. ובגמרא שם איתא, מנא הני מילי, אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן דאמר קרא “ונקדשתי בתוך בני ישראל” – כל דבר שבקדושה לא יהא פחות מעשרה, עיי”ש אופן לימוד הדבר מהכתובים. [ולגבי ברכת כהנים שצריך עשרה כדי שהכהן יאמרה, הבאנו במקום אחר שנחלקו האם זה מחמת הדין הכללי של ‘דבר שבקדושה’ או שאינה נחשבת דבר-שבקדושה ורק יש בה דין מיוחד שהיא צריכה עשרה, ואכמ”ל].

ובשולחן ערוך (או”ח סימן נה סעיף א) כתב שאין אומרים ‘קדיש’ בפחות מעשרה ישראלים זכרים גדולים שהביאו ב’ שערות, והו”ה ל’קדושה’ ו’ברכו’ שאין נאמרים בפחות מעשרה. עוד כתב (שם סעיף ב) שאם התחיל לומר ‘קדיש’ או ‘קדושה’ בעשרה ויצאו מקצתן ונשתיירו רובן, גומרים אותו הקדיש או אותה הקדושה שהתחיל, עיי”ש בנושאי כלים פרטי דין זה. ובהמשך (סעיף ד) הביא שיש מתירין לומר דבר שבקדושה בתשעה וצירוף קטן שהוא יותר מבן שש ויודע למי מתפללים, וכתב שלא נראים דבריהם לגדולי הפוסקים, וסיים שהו”ה שעבד ואשה אין מצטרפין. ומבואר שלהלכה בכל אמירת דבר שבקדושה אין להקל לאומרו בפחות מעשרה גברים, ורק שיש דין מסוים שאם בתחילה היו ואח”כ יצאו אפשר לסיים את מה שכבר התחיל.

אמנם כתב השו”ע (בסעיף ו) שאם התחיל אחד מהעשרה להתפלל לבדו ואינו יכול לענות עמהם או שהוא ישן,  אפילו הכי מצטרף עמהם. ומבואר שלא צריך שכל העשרה יהיו קשובים ויענו לשליח ציבור אלא העיקר שימצאו שם עשרה אנשים ומהני אפילו שאחד מהם מתפלל או ישן, אכן לא התבאר כמה מעשרה צריך שיהיו נעורים ויענו לש”ץ, דהשו”ע כתב שאחד היה מתפלל או ישן, וצל”ע האם זה דוקא או זה לאו דוקא והו”ה אם יותר מאחד היו באמצע להתפלל או היו ישֵנים, וראה במשנה ברורה שנקט לעיקר שהו”ה אם יותר מאחד הוא מתפלל או ישן ובלבד שישארו רובם שיכולים לענות, ואח”כ הביא שיש מחמירים שרק אחד אפשר שיתפלל או יישן, וכתב שלגבי ישן יש להחמיר כמותם כי בלא”ה יש הרבה פוסקים המחמירים בישן דגרע ממי שבאמצע להתפלל משום שהישן נחשב כשוטה וכמאן דליתא דמי.

אולם לקמן (סימן קכד סעיף ד) כתב השו”ע, כששליח ציבור חוזר התפילה, הקהל יש להם לשתוק ולכוין לברכות שמברך החזן ולענות אמן; ואם אין תשעה מכוונים לברכותיו, קרוב להיות ברכותיו לבטלה; לכן כל אדם יעשה עצמו כאילו אין תשעה אנשים זולתו, ויכוין לברכת החזן. ע”כ. ולכאורה סותר הוא בזה לדבריו הקודמים שמפורש שעכ”פ אחד שאינו מכוון לברכות הש”ץ אין בזה קפידא. ואכן במגן אברהם (סימן נה ס”ק ח) הביא בשם מהרי”ל, שמש”כ השו”ע לקמן דבעינן שיכוונו ט’ לברכת הש”ץ הם דברי הרא”ש ולא נוהגים כמותם, ויש שהבינו שכוונתו שעיקר דעת מרן השו”ע כמו שכתב כאן ולא כמו שכתב שם, איברא שהרי הכלל הוא תמיד שתופסים לשון אחרון, ואכן ראה בשו”ת אור לציון (ח”ב פ”ה א”ו) שיש אומרים שמרן לקמן חזר בו ממש”כ כאן, וא”כ לפי זה אדרבא יש לנו להחמיר בזה בכל גווני.

אך הגר”ז (כאן בסימן נה) כתב בדעת מרן, שהוא מחלק בין קדיש לחזרה, שבקדיש מצטרף אילם או ישן, אבל בחזרה בעינן דוקא תשעה עונים. וראה באור לציון (שם) שכתב שהעיקר נראה כדבריו, וכתב שלכן נראה שמעיקר הדין אין צריך בקדיש אלא ששה עונים (וכן העלה ידידי הרה”ג דוד אוחיון שליט”א כאן, אמנם יש לידע שלענין צירוף ישֵן דעת הבא”ח דלהלן וכה”ח כאן ס”ק מט ונא בשם החיד”א והרבה אחרונים להחמיר בזה אף בקדיש), ודו”ק שיוצא מדברי האור לציון שלגבי חזרת הש”ץ אין להקל בזה אלא צריך שיהיו תשעה עונים, ובאמת כן נקטו רבותינו הבן איש חי (פרשת ויחי אות ה) וכף החיים (סימן נה אות מח וסימן קכד אות יז), ולפי זה יוצא בנידוננו בחזרת הש”ץ שאין להקל בפחות מתשעה שמקשיבים לשליח ציבור ועונים על ברכותיו.

אולם המעיין במשנה ברורה (סימן נה ס”ק לג) וביאור הלכה (שם ד”ה או שהוא) יראה מבואר שנקט שהשו”ע הכא איירי אף לענין חזרה. וכן כתב מר בריה דרבינו הגאון רד”י שליט”א בהלכה ברורה (סימן קכד שעה”צ ס”ק מט) שנראה דעת מרן רבינו עובדיה יוסף זצ”ל בהליכות עולם (ח”א עמ’ פד בהע’) להקל אפילו בששה עונים אף לחזרת הש”ץ. וכן נוהגים בהרבה מקומות, ויש להם על מה שיסמוכו, אך כיון ששלשת עמודי הוראה הגר”ז הבא”ח וכה”ח נקטו לאסור בזה בדעת מרן, נראה דלכתחילה יש להחמיר ורק במקום הצורך יש להקל.

תנאי שתהא תפילתו נדבה

והנה במשנה ברורה סימן קכ”ד (ס”ק יט) שבאופן שהש”ץ חושש שאין מקשיבים ועונים לו תשעה מתפללים, טוב להתנהג כמו שכתב בספר שולחן שלמה, שיתנה בינו לבין עצמו בחזרת התפילה שאם לא יענו תשעה אמן אחריו ויכונו לברכותיו שיהא התפילה ההיא בתורת נדבה. וצריך להזכיר מה שנפסק בשו”ע (סימן קז סעיף א) שתפילת מוסף אין מתפללים אותה בנדבה, ובשבת ויו”ט אינו מתפלל תפילת נדבה כלל (כלומר גם בשרחית מנחה וערבית), בנוסף יש לציין שמחברי זמננו דנו שאם יש כאן תפילת נדבה אזי אינה חזרת הש”ץ בתור תפילה של ציבור, וממילא לא שייכא בה נשיאת כפיים וברכת כהנים, ויש ליישב וצ”ע. כמו כן אציין מה שהעיר מו”ר הרה”ג מאיר קויפמן שליט”א בשיעורו בבית מדרשנו, שלא יעשה תנאי שאם אין עשרה מקשיבים תהיה התפילה נדבה, כיון שיש שסוברים שגם כשאין תשעה מקשיבים מהני, אלא התנאי הראוי הוא שאם אין כאן חזרת הש”ץ כהלכתה אזי תהיה תפילתו נדבה.

תפילת לחש כשלא כל העשרה מהציבור מתפללים

ולענין תפילת לחש בעשרה שלא כולם מתפללים, הנה במשנה ברורה בסימן צ’ (ס”ק כח) כתב שעיקר תפילה בצבור הוא תפילת י”ח דהיינו שיתפללו עשרה אנשים שהם גדולים ביחד, ומשמע מדבריו שבפחות מעשרה מתפללים אינה נחשבת לתפילה בציבור, אולם בסימן ס”ט (ס”ק ח) כתב שכשיש רוב מנין שלא התפללו הרי הם כמו ציבור גמור, ולכאורה על כרחך שמה שכתב בסימן צ’ הוא לאו דווקא אלא לאפוקי מהיכא שרוב הציבור לא מתפללים, או שעכ”פ לכתחילה בעינן עשרה מתפללין. וכן פסק בשו”ת יחוה דעת (ח”ה ס”ז) שאם יש ששה שלא התפללו וארבעה שכבר התפללו, מצטרפים עמהם ותפילתם נחשבת תפילה בציבור.

אמנם אפשר ליישב דברי המשנה ברורה באופן אחר, וזה על פי מה שנקטו בשו”ת יד אליהו (רגולר, סימן ז) אגרות משה (או”ח ח”א סימן כח) הגרי”ז מבריסק (הובא בתשובות והנהגות ח”א סימן קב) והגרי”י קנייבסקי (ארחות רבנו ח”א עמ’ נא) שכל מה שמצטרפים מיעוט שלא התפללו ומשלימים למנין, היינו רק לענין אמירת דבר שבקדושה, אבל אין להם את המעלה של תפילה בציבור. אולם כבר דייק מרן הגרע”י (יחו”ד שם) מלשון אדוננו הרמב”ם (פ”ח מתפילה ה”ד) שכתב “וכיצד היא תפילת הציבור, יהיה אחד מתפלל בקול רם והכל שומעים, ואין עושין כן בפחות מעשרה גדולים וכו’, ואפילו היו מקצתן שכבר התפללו ויצאו ידי חובתן משלימין להם לעשרה והוא שיהיו רוב העשרה שלא התפללו”, אלמא דבכהאי גוונא שרק רוב המנין לא התפללו נמי נחשב תפילת ציבור. וראה בעמק ברכה (תפילה אות ו) שהביא דברי יד אליהו ושכן מרגלא בפומא דרבנן, ודחה דבריהם והעלה להקל, אלא שסייג דהיינו דוקא כשרק אחד כבר התפלל משא”כ ביותר. ולהאמור ברמב”ם יש להקל אף ביותר מאחד כל שיש רוב שמתפללים, ודו”ק.

ההנהגה כשהציבור משוחחים בעת חזרת הש”ץ

והנה כל דברינו המה באופן שחלק מהציבור אומרים פסוקי דזמרה או קריאת שמע וברכותיו ועדיין לא הגיעו לתפילת לחש, וכן לגבי הקשבה לשליח ציבור המניעה של חלק מהציבור היא מחמת שהם עדיין מתפללים, אבל באופן שהציבור משוחחים בחזרת הש”ץ, אזי יתכן שבכלל עדיף לבטל מנין זה, וכבר הורה מרן השו”ע (בסימן קכד סעיף ז) שלא ישיח שיחת חולין בשעה שש”צ חוזר התפלה, ואם שח הוא חוטא, וגדול עונו מנשוא, וגוערים בו. וראה בשו”ת יחוה דעת (ח”ה סימן יב) בשם האחרונים שבמקום שרוב הקהל היו עמי הארץ שמשוחחים בשיחה בטלה בבית הכנסת בעת חזרת התפילה, נגד הדין וההלכה הפסוקה בשלחן ערוך, הסתמכו על תשובת הרמב”ם לבטל חזרת השליח ציבור במוסף של שבת ויום טוב, ודו”ק.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

לתשומת לב הגולשים:

אין ללמוד הלכה ממקרה אחד למקרה אחר, אלא על כל מקרה לגופו יש לשאול שוב ולקבל תשובה ספציפית, כיון שהדין עלול להשתנות בשל שינויים קלים בנידון. ובאופן כללי, עדיף תמיד ליצור קשר אישי עם רבנים, ולברר את ההלכות פנים אל פנים, ולא להסתפק בקשר וירטואלי ו\או טלפוני.
כל התשובות הינם תחת האחראיות הבלעדית של הרב המשיב עצמו, ולא באחראיות האתר ו\או ראש המוסדות.

פרסם כאן!
כל ההכנסות קודש לעמותת 'ברכת אברהם'. גם צדקה מעולה, גם פרסום משתלם לעסק שלכם.

לא מצאתם תשובה?

שאלו את הרב וקבלו תשובה בהקדם.

נהנתם? שתפו גם את החברים

מאמרים אחרונים

צור קשר

מזכירות: