מקורות ונימוקים:
עניי עירך קודמים – וקרובי משפחה קודמים לעניי עירך
למרות שמעלה גדולה היא לתת צדקה דווקא לעניים בני תורה ותלמידי חכמים, המעלה הראשונה היא לתת לעניי עירך, ודרגה למעלה מזה היא הנתינה לקרובי משפחה, כפי שדרשה הגמרא בב”מ דף ע”א. “אם כסף תלוה את עמי את העני עמך”, עמי ונכרי עמי קודם, עני ועשיר עני קודם, ענייך ועניי עירך ענייך קודמין, עניי עירך ועניי עיר אחרת עניי עירך קודמין. כלומר ענייך שהם קרובי משפחתך קודמין לעניים אחרים בעירך.
ובתנא דבי אליהו רבה פרשה כ”ה מבואר, כי אם יש לו לאדם מזונות הרבה בתוך ביתו ובקש לעשות מהן צדקה כדי שיפרנס אחרים, כיצד יעשה, יפרנס את אביו ואת אימו תחילה, ואם הותיר יפרנס את אחיו ואת אחותו, ואם הותיר יפרנס את בני ביתו, ואם הותיר יפרנס את בני משפחתו, ואם הותיר יפרנס את בני שכונתו, ואם הותיר יפרנס את בני מבוי, מיכן ואילך ירבה צדקה בישראל. מבואר כי מעלת הצדקה היא לבני משפחתו תחילה.
כן פסק השולחן ערוך יו”ד סימן רנ”א סעיף ג’ בזה”ל:
הנותן לבניו ובנותיו הגדולים, שאינו חייב במזונותיהם, כדי ללמד את הבנים תורה ולהנהיג הבנות בדרך ישרה, וכן הנותן מתנות לאביו והם צריכים להם, הרי זה בכלל צדקה. ולא עוד אלא שצריך להקדימו לאחרים. ואפילו אינו בנו ולא אביו, אלא קרובו, צריך להקדימו לכל אדם. ואחיו מאביו, קודם לאחיו מאמו. ועניי ביתו קודמין לעניי עירו, ועניי עירו קודמין לעניי עיר אחרת.
לכן במידה ובנך ובנותיו שהם נכדותיך זקוקים לעזרתך, זוהי הצדקה המהודרת ביותר אם תעזור להם, וזוהי הצדקה הקודמת לכל צדקה אחרת. אמנם ראוי הוא שתפריש מעט גם לצדקה לתלמידי חכמים, שיש בכך מעלה גדולה בצדקה, ובעזרת ה’ תראה נחת מכל יוצאי חלציך וברכה בכל מעשה ידיך.
