האם מתו במכת בכורות גם הכמרים והאנשים החשובים שבמצרים

מקורות ונימוקים:

בלשונות הפסוקים בספר שמות מבואר כי מכת בכורות הייתה אך ורק על בכורות בני האדם והבהמה.

להלן לשון התורה בספר שמות פרק י"א פסוקים ד' – ו':

ויאמר משה כה אמר ה' כחצת הלילה אני יוצא בתוך מצרים: ומת כל בכור בארץ מצרים מבכור פרעה הישב על כסאו עד בכור השפחה אשר אחר הרחים וכל בכור בהמה:

כך הוא גם לשון התורה בתיאור המכה בספר שמות פרק יב, כ"ט – ל"א:

ויהי בחצי הלילה וה' הכה כל בכור בארץ מצרים מבכר פרעה הישב על כסאו עד בכור השבי אשר בבית הבור וכל בכור בהמה: ויקם פרעה לילה הוא וכל עבדיו וכל מצרים ותהי צעקה גדלה במצרים כי אין בית אשר אין שם מת:

אולם על לשון הפסוק בספר במדבר פרק ל"ג פסוק ד'

ומצרים מקברים את אשר הכה ה' בהם כל בכור ובאלהיהם עשה ה' שפטים:

ביארו חלק מהמפרשים דהיינו הגדולים והחשובים של המצרים, כן כתב ר' יוסף בכור שור בפירושו על פסוק זה בזה"ל:

גדוליהם ודייניהם קורא "אלהיהם", כמו "עד האלהים יבא דבר שניהם" כי הגדולים מתו כמו הבכורים כי גם הגדולים נקראו בכורים כדכתיב "אף אני בכור אתנהו", כי גדול הבית היה מת, ולכך הוא אומר "כי אין בית אשר אין שם מת". כי מקום שאין בכור שם מת גדול הבית. וזהו "באלהיהם עשה ה' שפטים", והיו מקברים אותם. ולשון נופל על הלשון הוא כאילו כתב "ובשפטיהם עשה ה' שפטים", כי "אלהים" לשון שופט, ולכך לא אמר "אלהיהם הכה" ו"אלהיהם הרג".

כעין זה כתב גם בדעת זקנים מבעלי התוספות על פסוק זה בזה"ל:

ובאלהיהם עשה ה' שפטים. כלומר ובשופטיהם עשה ה' שפטים לשון נופל על הלשון ולכך נאמר ובאלהיהם והוא ל' דינים כדאמר ונקרב בעל הבית אל האלהים:

כעין זה הוא גם בהדר זקנים על התורה בזה"ל:

ובאלהיהם עשה ה' שפטים. כמו בשופטיהם כי אלהים לשון שופט ולכך לא אמ' הכתו' אלהיהם הכה לפי שלשון שפטים נופל על שופטי':

אמנם רבינו בחיי המליץ בפירוש פסוק זה דהיינו העבודה זרה והאלילים של מצרים, לקיים מה שאמר בשמות יב, פסוק י"ב, "ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים אני ה'", והשפטים היו: שאם של כסף וזהב נמסים, ואם של עץ נרקב, ואם של אבן מתפוצץ.