מקורות ונימוקים:
דין מים שלנו לאפיית המצות
בגמרא בפסחים דף מ"ב. איתא, אמר רב יהודה אישה לא תלוש אלא במים שלנו [מלשון לינה]. דרשה רב מתנה בפפוניא, למחר אייתו כולי עלמא חצבייהו ואתו לגביה ואמרו ליה הב לן מיא אמר להו אנא במיא דביתו אמרי. פירוש השומעים סברו שיש צורך דווקא במים שלנו – של ר' מתנא, לפיכך באו אליו עם כלים לקבל מים. הסביר להם ר' מתנא שכוונתו הייתה למים שלנו בלילה.
בטעם הדבר ביאר רש"י שהוא מפני שהמעיינות בימי ניסן הם חמין, מפני שהחמה הולכת באותו זמן בשיפולי רקיע סמוך לארץ ומחממת המעינות. והרא"ש הביא בשם הר"ר אליעזר ממיץ טעם אחר, מפני שבלילה החמה מהלכת למטה מהקרקע ומחממת המעיינות. משום כך יש צורך שהמים יהיו תלושים כל הלילה וילינו ויצטננו מחמימותם, וכך למחרת יוכלו ללוש בהם את המצות.
זמן שאיבת מים שלנו לאפיית המצות
לעניין זמן שאיבת המים לאפיית המצות, פסק השו"ע או"ח סימן תנ"ה סעיף א' בזה"ל:
אין לשין אלא במים שלנו, בין שהם מי בורות ומעיינות, בין שהם מי נהרות, ושואבין אותה מבעוד יום או בין השמשות. ואין לשין בהן עד שיעבור הלילה כולה.
מבואר כי לכתחילה זמן שאיבת המים הוא מבעוד יום, סמוך לבין השמשות, כפי שביאר הרמ"א בדברי השו"ע, או בין השמשות. טעם הדבר כפי שביאר המשנה ברורה, כדי שיצטננו המים במחובר י"ב שעות במהלך היום, ובנוסף י"ב שעות באוויר הלילה.
אכן לעניין דיעבד, כתב המשנה ברורה ס"ק ד', כי בדיעבד אם שאבן בלילה קודם חצות מותר ללוש בהם למחר לכתחלה, אך צריך להמתין י"ב שעות מעת ששאבן.
טעם הדבר שמועיל לאחר השקיעה קודם חצות הלילה, הואיל ועל פי דעת הריב"ן והסמ"ק שהמים מצטננים בלינת לילה שהוא לכל הפחות מחצות הלילה ועד אחר עלות השחר. נוסף לכך לדעת רש"י מספיק שיצטננו המים בכלי י"ב שעות.
לפיכך בנידון השאלה שלפנינו, שהוא נידון דיעבד, יש להתיר להשתמש במים שלנו, שנשאבו לאחר צאת הכוכבים, כל זמן שנשאבו קודם חצות הלילה, ושהו בכלים י"ב שעות, קודם השימוש בהם ללישת המצות.
האם ניתן להחשיב מי ברז כמים שלנו
נוסף לאמור, הנה פסק השו"ע או"ח סימן תנ"ה סעיף י"א כי מים המכונסין בסיסטירנ"ה מותר ללוש בהם סמוך לשאיבתן, ואין להקל בדבר אם לא בשעת הדחק.
מבואר שבשעת הדחק ניתן להקל אף במים מהברז לדונם כדין מים שאובים, ומותר ללוש בהם סמוך לשאיבתם. יעויין בשו"ת אור לציון חלק ג' פרק י"א דיני אפיית מצות תשובה ג' בביאורים, שכתב על פי זה שאפשר שיש להקל בשעת הדחק במי ברז, וללוש בהם מיד על פי דברי השו"ע הנזכרים. לפיכך כסניף נוסף ניתן לצרף צד היתר זה לנידון השאלה שלפנינו, ולהתיר להשתמש במים שנשאבו במוצאי השבת לאחר צאת הכוכבים.
ראוי לציין, שלא ניתן להכניס את המים למקרר, כדי לצננן, כפי שכתב בשו"ת אור לציון שם, שאין לקחת למים שלנו מים מהמקרר, ולומר כיון שקרים הם כשרים ללוש בהם מצה וכדין מים שלנו. וכל שכן שלא לקררם ע"י קרח. וראה בדברי המהר"ם חלאוה בפסחים דף מ"ב ע"א ובשו"ת חת"ס אבהע"ז סימן קנ"ג, ע"ש.
