שאלה

רציתי לשאול האם זה בסדר לעשות טקס הצעת נישואין, עם טבעת. לאחרונה גם בחורי ישיבות עושים את זה. אבל מישהו אמר לי שזאת בעיה בהלכה.

תודה

תשובה

שלום וברכה

ראוי ונכון להימנע מקיום טקס 'הצעת נישואין', שהחל לצערנו להתפשט, שכאשר באים בקשרי שידוכים יש העושים טקס הצעת נישואין והבחור נותן טבעת למשודכתו ושואל אותה התנשאי לי, על כל ירא ה' להימנע מקיום מנהג זה.

מנהג זה הגיע מקרב אומות העולם, ואינו דרך צניעות בנות ישראל הכשרות, שיגיש החתן למשודכתו בפני אנשים זרים מתנה או טבעת, מעשה זה אינו כבודן של בנות ישראל ואינו תואם את הבושה הראויה להיות על פני כל בת ישראל כשרה הבאה בקשרי שידוכים. בנוסף מנהג רע זה עלול להביא לידי מכשולות, אשר אין כאן המקום לפרטם, מלבד איסור נגיעה החמור.

בנוסף עלול להיגרם מקיום מנהג זה חשש קידושין, ככל שהבחור נותן לנערה טבעת או מתנה ושואל אותה התנשאי לי והיא משיבה הן. ופעמים שהשידוך מתבטל וכל אחד הולך לדרכו ויש מקום חשש קידושין, הואיל ולדעת פוסקים רבים אין הולכים אחר אומדנות בקידושין וגם אם ברור לעין כל שלא הייתה כוונת קידושין, אם נאמר לשון שיש בו חשש קידושין, יש חשש קידושין.

על כן, למרות שבדיעבד יש לדון בכל מקרה לגופו אם ניתן להתיר ללא גט, נערה שקיבלה הצעת נישואין ואח"כ התבטל השידוך. אין ספק שלכתחילה יש להימנע בכל תוקף מקיום מנהג זה שעלול להביא לידי מכשלות חמורים, ואין ראוי לקיים טקס הצעת נישואין בפני ציבור, ולא להשתמש בלשונות שיש בהם חשש קידושין כלל.

בברכה

הרב דוד אוחיון

מקורות ונימוקים:

האם יש חשש קידושין בלשון "התנשאי לי"

למרות שלשון 'התנשאי לי' אינו לשון התקדשי לי, וכתב הרשב"א בתשובה כי האומר הרי את נשואתי 'לא שמענו שתהא מקודשת'. כבר כתב מרן הבית יוסף בחיבורו בדק הבית אבן העזר סימן כ"ז, להקשות מדברי הגמרא בקידושין ה': הרי את לי לאינתו הרי זו מקודשת, וכן בקידושין ו'. אמר הרי את אשתי הרי זו מקודשת, וסתם אשתי משמע שהיא נשואה ממש. והעלה מרן הבית יוסף ד"שמא גם הרשב"א ז"ל כך דעתו לומר שאינה ודאי מקודשת, אבל מידי ספיקא מיהא לא נפקא" ע"כ.

מטעם זה למרות שלהלכה הרמ"א בהגהתו לשו"ע אבן העזר סימן כ"ז סעיף ג' הביא לדברי הרשב"א בתשובה שהאומר הרי את נשואתי י"א שאינו כלום. יש לחשוש לקידושין הואיל כדעת הבית יוסף, וכפי שכתבו הב"ח החלקת מחוקק הט"ז הבית שמואל ועוד, לחלוק על הרמ"א ולהסכים עם דברי מרן הבית יוסף שהאומר לשון נשואתי, הוי ספק קידושין.

האם יש חשש קידושין – בלשון הנאמרת כשאלה 'התנשאי לי'?

אף על גב שהלשון הנאמרת בטקס הצעת קידושין, לשון שאלה היא, כבר מצאנו בגמרא בקידושין ט'. שגם לשון קידושין הנאמרת בלשון שאלה והאישה משיבה הן, יש בה כדי להחיל קידושין.

זה לשון הגמרא בקידושין ט'.

ההוא גברא דהוה קא שתי חמרא בחנותא, אתאי ההיא איתתא אמרה ליה הב לי חד כסא, אמר לה אי יהבינא לך מקדשת לי, אמרה ליה אשקויי אשקיין. אמר רב חמא כל אשקויי אשקיין לאו כלום הוא.

ביאר הרשב"א שהטעם שאיננה מקודשת, איננו מאחר והוא אמר לה בלשון שאלה אם אביא לך האם תתקדשי לי?, אלא משום שהיא לא השיבה הן, אלא אמרה תביא תביא, שלשון זה מורה שאיננה מתרצה להתקדש לו, אלא מעוניינת שיביא לה את מבוקשה. אולם אם לא אמרה תביא תביא, אלא אמרה הן, הרי היא מקודשת.

כן הוא בהדיא בדברי הרמב"ם הלכות אישות פרק ד' הלכה ה', בזה"ל:

היה מוכר פירות או כלים וכיוצא בהן, באת אשה ועמדה ואמרה לו תן לי מעט מאלו ואמר לה אם אתן ליך תהי מקודשת לי? אם אמרה הן ונתן לה הרי זו מקודשת, אבל אם אמרה לו תן לי מהן או השלך לי או דברים שעניינם לא תשחק עמי בדברים אלו אלא תן בלבד ונתן אינה מקודשת.

האם יש חשש קידושין כאשר המקדש אינו אומר 'בטבעת זו'

למרות שבטקס הצעת נישואין המנהג שהבחור אינו אומר נוסח 'בטבעת זו', כבר כתב החתם סופר בתשובה אבן העזר סימן ק"ז, שאף האומר הרי את מקודשת לי ולא אמר בטבעת זו, הרי היא מקודשת. כן כתב ערוך השולחן, שו"ת שב יעקב סימן כ', ועוד. ה"ה לנידון האומר התנשאי לי ולא אומר בטבעת זו, ככל שיש מקום לחשוש לאמירה זו, אין עיכוב בכך שלא אמר 'בטבעת זו'.

חשש קידושין מדין היו מדברים בעסקי קידושיה

עוד יש מקום לחשוש לקידושין גם אם אין בלשון התנשאי לי חשש קידושין, הואיל ואף נתינת טבעת בשתיקה יש בה משום חשש קידושין לאחר שדיברו תחילה על עסקי קידושיה, ומסתברא כי אמירת לשון 'התנשאי לי' לא יחשב היו מדברים בעסקי קידושין.

דהנה מבואר בגמרא בקידושין דף ו'. היה מדבר עם האשה על עסקי גיטה וקידושיה ונתן לה גיטה וקידושיה ולא פירש, רבי יוסי אומר דיו, ר' יהודה אומר צריך לפרש. אמר רב יהודה אמר שמואל והוא שעסוקין באותו ענין, ע"כ. מבואר בדברי הגמרא כי במקום בו היה הגבר מדבר עם האשה על עסקי קידושיה, לדעת ר' יוסי שכמותו נפסק להלכה, אף אם עמד ונתן לה טבעת קידושיה ולא אמר לה כלום, הרי היא מקודשת.

בטעם הדבר ביארו הראשונים, שמאחר והיו עוסקים בעסקי הקידושין, לפיכך נתינת הטבעת מתפרשת כדבר המובן מאיליו כנתינה לשם קידושין ולא לשם מתנה או דבר אחר, כמו כן קבלת האשה מתפרשת כקבלת כסף קידושין והבעת הסכמה להתקדש, בלא אמירת הרי את מקודשת לי בטבעת זו.

כן פסק גם השולחן ערוך להלכה אבן העזר סימן כ"ז סעיף א' בזה"ל, "ואם היה מדבר עמה תחלה על עסקי קדושין, ונתן לה אפילו בשתיקה, הוי קדושין. והוא שעדיין עסוקין באותו ענין". ובהגהת הרמ"א הוסיף בזה"ל, וי"א דלא בעינן מדברים עמה, אלא כל שמדברים לפניה, סגי.

הואיל וכך, יש מקום לומר שאמירת התנשאי לי יחשב כהיה מדבר עמה על עסקי קידושיה, ומשום כך נתינת הטבעת אפילו אם היא בשתיקה תיצור חשש קידושין.

העולה למעשה

על כן יש להימנע בכל דרך מקיום מנהג רע זה שעלול לגרום לחשש קידושין במקרים מסוימים, ואם מתבטל השידוך עלול לגרום לתקלה גדולה.

וכבר אמרו בגמרא בקידושין דף ו'. אמר רב יהודה אמר שמואל 'כל שאינו יודע בטיב גיטין וקידושין לא יהא לו עסק עמהם'. ופירשו שם התוס' בשם הר"ר עזריאל, דהיינו "שלא ידבר עם הנשים על עסקי קידושין לקדשם כי פעמים שתהא מקודשת באמירתם או בנתינתם ולא יבין". דברי התוס' אמורים בדיוק על כל אלו הסבורים שאין חשש באמירתם, שהרי הם רק מציעים נישואין ולא מקדשים וכדו', ועל כגון זה אמרו לא יהא לו עסק עמהם.

על כן גם אם יש מקום בדיעבד לדון בכל מקרה לגופו להתיר את הנערה ללא גט, אין ספק שיש להימנע בכל תוקף מקיום מנהג זה שעלול להביא לידי מכשלות חמורים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

לתשומת לב הגולשים:

אין ללמוד הלכה ממקרה אחד למקרה אחר, אלא על כל מקרה לגופו יש לשאול שוב ולקבל תשובה ספציפית, כיון שהדין עלול להשתנות בשל שינויים קלים בנידון. ובאופן כללי, עדיף תמיד ליצור קשר אישי עם רבנים, ולברר את ההלכות פנים אל פנים, ולא להסתפק בקשר וירטואלי ו\או טלפוני.
כל התשובות הינם תחת האחראיות הבלעדית של הרב המשיב עצמו, ולא באחראיות האתר ו\או ראש המוסדות.

פרסם כאן!
כל ההכנסות קודש לעמותת 'ברכת אברהם'. גם צדקה מעולה, גם פרסום משתלם לעסק שלכם.

לא מצאתם תשובה?

שאלו את הרב וקבלו תשובה בהקדם.

נהנתם? שתפו גם את החברים

מאמרים אחרונים

חיפוש חכם בתוך האתר ×
העברת שמות לתפילה

צור קשר

מזכירות: