מקורות ונימוקים:
המנהג שלא לשמוע מוזיקה בימי בין המצרים
כתב המגן אברהם או”ח סימן תקנ”א ס”ק י’ והביאו המשנה ברורה להלכה בסימן תקנ”א ס”ק ט”ז שאסור לעשות ריקודין ומחולות מי”ז בתמוז ואילך.
למרות שבדברי המגן אברהם והמשנה ברורה, לא הוזכר איסור שמיעת מוזיקה אלא רק איסור לעשות ריקודין ומחולות. כתבו הפוסקים שה”ה לשמיעת מוזיקה שאסורה אף בלא ריקודין ומחולות.
כפי שכתב בשו”ת שבט הלוי, חלק ח’ סימן רכ”ז כי שמיעת מוזיקה מפטיפון או טייפ וכדו’ משאר האמצעים האלקטרוניים הקיימים כיום, דינו ככלי שיר.
וכ”כ בשו”ת אגרות משה או”ח חלק א’ סימן כ”א אות ד’ שאסור לנגן בכלי נגינה בימי בין המצרים, גם בלא ריקודין ומחולות.
יש להוסיף כי דין שמיעת מוזיקה באמצעים אלקטרוניים זהה לשמיעת מוזיקה מכלי שיר עצמן, בפרט שניתן אף להגדיר את מערכות ההגברה למיניהם ככלי שיר בעצמן ומה לי כלי שיר או הקלטה של כלי שיר.
טעם הדבר שאין לשמוע מוזיקה בימי בין המצרים
מקור דין זה שכתב המגן אברהם, איננו מדברי הראשונים, אלא מיוסד על מנהג עם ישראל קדושים שנהגו בשלשת השבועות למעט בשמחה. ונהגו להחזיר הדבר לעיקר הדין, שיש להימנע כל השנה משמיעת מוזיקה לאחר חורבן בית המקדש.
כפי שכתב בשו”ת יחווה דעת חלק ו’ סימן ל”ד, שלמרות שכל השנה יש על מה לסמוך בשמיעת כלי נגינה ושירה, גם לאחר חורבן בית המקדש. אולם בימי בין המצרים אין לשמוע מוזיקה ושירים המלווים בכלי נגינה. זה לשונו שם:
אולם נראה שכל זה בשאר ימות השנה, אבל בימי ספירת העומר, שמבואר בשלחן ערוך שמנהג כל ישראל שלא להסתפר ושלא לישא אשה בימים אלה מפני האבל על תלמידיו של רבי עקיבא שכולם מתו מפסח ועד פרוס עצרת, (כמבואר ביבמות סב:), וכן בימי בין המצרים, שהם משבעה עשר בתמוז עד תשעה באב, שמנהג כל ישראל להתאבל בהם על חורבן בית המקדש, ולכן כתב המגן אברהם (סימן תצג סק”א, וסימן תקנא סק”י) שאסור לעשות ריקודים ומחולות בימים אלה. וכן כתבו האחרונים שם. לפיכך בודאי שאסור גם כן לשמוע בהם שירים עם כלי נגינה.
בשמחה של מצווה לא נהגו להימנע משמיעת מוזיקה
אכן כתבו הפוסקים שבכל מקום שמחה של מצווה אין להימנע משמיעת מוזיקה אפילו בכלי שיר, לפיכך בשמחת ברית או סיום או שבע ברכות וכדו’ מותר לשמוע מוזיקה גם בתקופת בין המצרים. כפי שכתב מרן הרב עובדיה יוסף זצ”ל בספרו חזון עובדיה [יום טוב עמוד רנ”ח, וכן בחזון עובדיה ארבע תעניות עמוד קנ”א].
אמנם אין היתר שמיעת המוזיקה מכוח שמחת המצווה, אלא כל זמן שמתאספים לרגל שמחת המצווה, אולם אם בערב עושים סיום מסכת או סיום סדר משנה, אין זה מתיר לשמוע מוזיקה כל היום.
ולמרות שראיתי מי שכתב לחלק בין ימי ספירת העומר לימי בין המצרים, וכתב שאין היתר לשמוע מוזיקה לרגל שמחת של מצווה אלא בימי ספירת העומר ולא בימי בין המצרים. וכתב לדקדק כן מדברי המגן אברהם שבימי ספירת העומר כתב לאסור רק ריקודין ומחולות של רשות, ואילו בימי בין המצרים כתב לאסור כל ריקודין ומחולות ולא כתב של רשות דווקא.
מנהג הספרדים אינו כן, אלא כפי שכתב החזון עובדיה שבכל שמחה של מצווה הן סיום מסכת הן שמחת בר מצווה או ברית מילה וכדו’, מתירים שמיעת מוזיקה כאמור.