מקורות ונימוקים:
האם מותר לפתוח את ברז המים החמים בשבת כאשר המים התחממו על ידי דוד שמש
בנידון זה ידועה דעת מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל בשו"ת יביע אומר חלק ד' אורח חיים סימן ל"ד שכתב באריכות גדולה להתיר בשבת את השימוש במים החמים שהוחמו מדוד השמש, ומבסס את פסקו על כך שפתיחת ברז המים החמים מהווה דבר שאינו מתכוון ביחס להכנסת המים הקרים לדוד השמש, ואף דהוי פסיק רישא, מ"מ כיון דהבישול בתולדות חמה הינו איסור דרבנן, פסיק רישא בדרבנן מותר. יעויי"ש שהוכיח כן באריכות גדולה, דלא כדעת המג"א והמשנ"ב דס"ל דפסיק רישא אסור אף בדרבנן.
והוסיף עוד וכתב שם דאפשר דהוי פסיק רישא דלא איכפת ליה שדינו כפסיק רישא דלא ניחא ליה, ויש להקל טפי באיסור בישול בתולדות חמה דרבנן. [מלבד זה כתב עוד להתיר משום שהמים הקרים נכנסים לתחתית הדוד וקיימ"ל דתתאה גבר כך שאינם מתבשלים במים החמים העליונים, סברא זו כתב גם בשו"ת אור לציון].
ועיין עוד בשו"ת אור לציון חלק ב' סימן ל' תשובה ב' שכתב להתיר את השימוש במים החמים מדוד השמש בשבת, משום שפתיחת ברז המים החמים חשוב כ'גורם' ביחס להכנסת המים הקרים לדוד השמש. לפיכך הוי תרי דרבנן, דהרי תולדות חמה הוי איסור דרבנן, וגרמא נמי הוי איסור דרבנן, ותרי דרבנן מותר. ועוד דהרי כל גרמא בדרבנן מותר.
כך כתב גם בילקוט יוסף שבת חלק ג' סימן שי"ח סעיף כ"ה, לדון את פעולת פתיחת ברז המים החמים כ'גרמא' ביחס להכנסת המים הקרים לדוד השמש. זאת בנוסף להיתר שו"ת יביע אומר שכתב דהוי פסיק רישא דלא איכפת ליה בדרבנן].
כן כתב גם בשו"ת הר צבי לגאון הרב צבי פסק פראנק זצ"ל, אורח חיים סימן קפ"ח, לדון את פתיחת ברז המים החמים כגרמא ביחס להכנסת המים הקרים לדוד השמש, ולהתיר משום כך את פתיחת ברז המים החמים בשבת.
אולם בספר שבות יצחק לגאון הרב יצחק דרזי שליט"א כתב ששמע מהגרש"ז אוייערבאך ומהגרי"ש אליישיב זצ"ל שאין להתיר את השימוש במים החמים בדוד השמש משום גרמא, דמאחר וכך הוא דרך פעולת הדוד, לא חשיב כה"ג גרמא, דגרמא אינו אלא כאשר המעשה מביא את המלאכה בדרך מקרה, לא כאשר כך הוא דרך פעולתו הקבועה.
על כן בנידון השאלה שלפנינו הואיל ומעיקר הדין פתיחת ברז המים החמים בשבת מותר לדעת פוסקים רבים ונכבדים, וודאי שבמקום שהוא ספק ניתן להתיר, בפרט שהרי כל הנידון הוא דרבנן וספק דרבנן הוא.
האם מותר לפתוח את ברז המים החמים בשבת כאשר המים התחממו באמצעות החשמל 'בוילר'
אמנם כאשר המים שבדוד הוחמו באמצעות גוף חימום חשמלי קודם השבת, הסכימו הפוסקים כולם לאסור את השימוש במים חמים אלו, למרות שהתחממו לפני השבת. משום שפתיחת ברז המים החמים בבית, גורם לכניסת מים קרים לדוד שיתבשלו ע"י המים החמים שנמצאים שם שהוחמו בחשמל, ומוגדרים תולדות האש שהבישול בהם אסור מן התורה.
לפיכך, למרות אפשרות הגדרת פתיחת ברז המים החמים, כגרמא לעניין הכנסת המים הקרים לדוד השמש, מ"מ גרמא באיסור מלאכה דאורייתא אסור הוא לכולי עלמא. כמו כן למרות אפשרות הגדרת הכנסת המים הקרים לדוד כדבר שאינו מתכוון, מ"מ פסיק רישא הוא שאסור לכו"ע במלאכה דאורייתא, ואף אם תאמר כי פסיק רישא דלא ניחא ליה הוא, הרי קיימ"ל שאסור הוא כפי שפסק השו"ע או"ח סימן של"ז סעיף א'.
כמו כן כאשר פותח את ברז המים החמים בשבת ומפעיל על ידי כך את היונקרס שמחמם את המים באמצעות החשמל וגז המבעיר אש ממש, בלי ספק הדבר כרוך באיסור תורה בפסיק רישיה והוא אסור.
ספק פסיק רישיה באיסור תורה
אמנם בנידון דידן כיון שהשאלה היא בנידון ספק פסיק רישיה, שאינו יודע מהו ברז המים החמים ומהו ברז המים הקרים. ניתן להתיר לפתוח את הברז על פי דברי הט"ז או"ח סימן שט"ז ס"ק ג' שכתב שספק פסיק רישיה מותר, ומותר לסגור דלת תיבה כאשר אין ידוע אם יש בתיבה זבובים שיצודו.
שהרי הסכימו עם דברי הט"ז הללו רוב הפוסקים, כפי שהביא בשו"ת יחווה דעת חלק ה' סימן כ"ט בהערה שם, וכן הביא בילקוט יוסף שבת כרך ה' עמוד רל"א בעניין פסיק רישיה בשבת סעיף י"א ושם בהערות.
שכך היא גם דעת הגאון רבי עקיבא איגר, וכן היא גם דעת שו"ת אבני נזר חלק אורח חיים סימן רנ"א, וכן ביורה דעה סימן ר""כ אות י'. וכן הוא גם בשולחן ערוך הרב בקונטרס אחרון סימן רע"ז ס"ק א', וכן בשו"ת מהרש"ג, וכן סמך על דברי הט"ז להלכה גם הביאור הלכה סימן שט"ז סעיף ג' ד"ה ולכן.
וכן התירו הפוסקים על פי דברי הט"ז הללו, ללכת על דשא או במקום שיש שם נמלים, אף שפסיק רישיה הוא שאם ידרוך על הנמלים יהרוג אותם, כיון שבכל פסיעה ופסיעה לא בטוח שיהרוג נמלים ויתלוש את הדשא, לפיכך הו"ל ספק פסיק רישיה ומותר.
כמו כן הביא בספר שמירת שבת כהלכתה פרק כ"ו הערה מ"ב, שהתירה הגרש"ז אוייערבך זצ"ל לפתוח את דלת המקרר כאשר יש ספק אם הנורה כבויה, מצד דברי הט"ז שספק פסיק רישיה מותר.
ספק פסיק רישיה כאשר הספק הוא חסרון ידיעה אסור
אמנם כתב הביאור הלכה בסימן שכ"ו סעיף ט', ונראה דבמינים שאינו יודע את טבעם ואולי הם משירים בודאי יש לאסור מלרחוץ בהם.
מבואר שאסור לאדם לרחוץ את ראשו במיני סבון שאיננו יודע אם הם משירים שיער או לא, אף דהוי ספק פסיק רישיה. וצ"ב מדוע לא התיר הביאור הלכה על פי דברי הט"ז שציין הוא בעצמו בסימן שט"ז והסכים עמו להלכה.
וראיתי בספר נתיבות שלום סימן י' אות ו', שכתב לחלק ששם הספק הוא רק חסרון ידיעה של אותו אדם שלא מכיר את הסבון, אולם כל מי שמכיר את הסבון יודע אם משיר הוא שיער או לא, לפיכך כתב הביאור הלכה שהדבר אסור ולא ניתן להתיר מטעם ספק פסיק רישיה. אולם בכל מקום בו המעשה עצמו הוא ספק אם הוא פסיק רישיה לאיסור שבת, בזה שייכים דברי הט"ז שהוא מותר.
לפיכך גם בנידון דידן, לא ניתן להתיר לפתוח את ברז המים לכיוון צד שמאל שהוא צד המים החמים ברוב הבתים, כיון שהמעשה עצמו אין בו ספק, ואף שהוא אינו יודע אין זה הופך את המצב לספק פסיק רישיה כי הוא חסרון ידיעה אישי שלו. אמנם יכול לפתוח לצד ימין, אף שאינו בטוח שהוא צד הקרים ואולי בבית זה דווקא הוא צד המים החמים, כיון שככל שהמעשה עצמו איננו מעשה שהוא ברור כאיסור, אף שאינו בטוח היתר הו"ל ספק פסיק רישיה שהוא מותר לפי דברי הט"ז.
