מקורות ונימוקים:
מקור המנהג שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין בתשעת הימים
הביא השולחן ערוך או”ח סימן תקנ”א סעיף ט’, ג’ מנהגים לעניין אכילת בשר ויין, בזה”ל:
יש נוהגים שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין בשבת זו, ומותר בחומץ יין. ויש שמוסיפין מראש חודש עד התענית, ויש שמוסיפין מי”ז בתמוז.
למעשה המנהג הוא שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין מר”ח אב.
עוד כתב השו”ע שם סימן תקנ”א סעיף י”א כי כל מי שאוכל בשר במקום שנוהגים בו איסור פורץ גדר הוא וינשכנו נחש.
האם מותר בתשעת הימים לשתות משקאות עם אלכוהול שאינם יין
אכן אין האיסור על שתיית יין, בגלל האלכוהול המשמח שיש ביין, אלא בגלל ההפסד הגדול שהפסיד עם ישראל בחורבן בית המקדש שאיננו מקריבים נסכים לרצון לפני ה’ יתברך.
כפי שביאר הגר”א על השו”ע שטעם האיסור הוא כמו שמבואר בסוף פרק ג’ דב”ב משום ניסוך היין, ואף על פי שדחאם ר”י דחוייא בעלמא ועיקר הטעם משום שאין גוזרין גזירה על הציבור אם אינם יכולים לעמוד בה.
ביאור דבריו הוא, דהנה בגמרא בב”ב דף ס’: איתא,
ת”ר כשחרב הבית בשניה רבו פרושין בישראל שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין נטפל להן ר’ יהושע אמר להן בני מפני מה אי אתם אוכלין בשר ואין אתם שותין יין אמרו לו נאכל בשר שממנו מקריבין על גבי מזבח ועכשיו בטל נשתה יין שמנסכין על גבי המזבח ועכשיו בטל.
אמר להם א”כ לחם לא נאכל שכבר בטלו מנחות אפשר בפירות פירות לא נאכל שכבר בטלו בכורים אפשר בפירות אחרים מים לא נשתה שכבר בטל ניסוך המים? שתקו.
אמר להן בני בואו ואומר לכם שלא להתאבל כל עיקר אי אפשר שכבר נגזרה גזרה ולהתאבל יותר מדאי אי אפשר שאין גוזרין גזירה על הצבור אא”כ רוב צבור יכולין לעמוד בה דכתיב במארה אתם נארים ואותי אתם קובעים הגוי כולו אלא כך אמרו חכמים סד אדם את ביתו בסיד ומשייר בו דבר מועט וכמה אמר רב יוסף אמה על אמה אמר רב חסדא כנגד הפתח עושה אדם כל צרכי סעודה ומשייר דבר מועט מאי היא אמר רב פפא כסא דהרסנא עושה אשה כל תכשיטיה ומשיירת דבר מועט מאי היא אמר רב בת צדעא שנאמר אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני תדבק לשוני לחכי וגו’ מאי על ראש שמחתי אמר רב יצחק זה אפר מקלה שבראש חתנים א”ל רב פפא לאביי היכא מנח לה במקום תפילין שנאמר לשום לאבלי ציון לתת להם פאר תחת אפר וכל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה שנאמר שמחו את ירושלים וגו’.
תניא אמר ר’ ישמעאל בן אלישע מיום שחרב בית המקדש דין הוא שנגזור על עצמנו שלא לאכול בשר ולא לשתות יין אלא אין גוזרין גזרה על הצבור אא”כ רוב צבור יכולין לעמוד בה.
ומבאר הגר”א שהמנהג שנהגו עם ישראל שלא לאכול בשר ולשתות יין בתשעת הימים, הוא מסיבה זו האמורה בגמרא שאיננו יכולים לאכול בשר שממנו מקריבין על גבי המזבח ועכשיו בטל, ואיננו יכולין לשתות יין שממנו מנסכין על גבי המזבח ועכשיו בטל.
ואע”פ שדחה אותם ר’ יהושע כפי שמבואר בדברי הגמרא, אין זה עיקר הטעם, אלא הטעם הוא מפני שאי אפשר לציבור לעמוד בגזירה זו. על כן בתשעת הימים נהגו שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין, כיון שבזמן קצר זה הוא גזירה שהציבור יכול לעמוד בה.
הואיל וכך, כתב הרמ”א בהגהתו לשו”ע או”ח סימן תקנ”א סעיף י”א שאין איסור לשתות משקאות חריפים אחרים, כמו שכר ומע”ד, למרות שיש בהם אלכוהול, והיינו הואיל ואינם יין שמנסכים מהם על גבי המזבח.
למרות האמור, בלי ספק הוא שאין ראוי לשתות אלכוהול כדי לבוא לידי שמחה בימים אלו, שהם ימי אבלות על חורבן בית מקדשנו.
אכן לעניין השאלה האם מותר לעשן סמים קלים לצורך בריאות בתשעת הימים, התשובה היא שהדבר מותר, ואיננו דומה לשתיית יין.
האיסורים ההלכתיים בלקיחת סמים לשם הנאה
אמנם אין האמור אלא בנוגע לעישון סמים קלים לצורך בריאות, אולם עישון סמים לצורך הנאה אסור בתכלית הואיל והוא מכלה את הגוף ואת הנפש, והתורה ציוותנו ונשמרתם מאוד לנפשותיכם.
וכפי שכתב בשו”ת אגרות משה יורה דעה חלק ג’ סימן ל”ה בזה”ל:
הנה בדבר אשר התחילו איזה בחורים מהישיבה לעשן חשיש (מריחואנה), פשוט שהוא דבר אסור מכמה עיקרי דינים שבתורה. חדא שהוא מקלקל ומכלה את הגוף, ואף אם נמצאו אנשים בריאים שלא מזיק להם כל כך אבל מקלקל הוא את הדעת ואינם יכולים להבין דבר לאשורו שזה עוד יותר חמור שלבד שמונע עצמו מלמוד התורה כראוי הוא מניעה גם מתפלה וממצוות התורה שעשיה בלא דעת הראוי הוא כלא קיימם.
ועוד שהוא גורם תאוה גדולה אשר הוא יותר מתאות אכילה וכדומה הצריכים להאדם לחיותו ויש שלא יוכלו לצמצם ולהעביר תאותם, והוא איסור החמור שנאמר בבן סורר ומורה על תאוה היותר גדולה שיש לו לאכילה אף שהוא לאכילת כשרות, וכ”ש שאסור להביא עצמו לתאוה גדולה עוד יותר ולדבר שליכא שום צורך להאדם בזה שהוא אסור.
ועוד שהאב והאם של אלו שמעשנין זה מצטערים מאד אשר עוברין על מצות כבוד אב ואם. ועוד איכא איסור העשה דקדושים תהיו כפירוש הרמב”ן בחומש. וגם הם גורמים לאיסורים הרבה אחרים לבד זה.
סוף דבר הוא פשוט וברור שהוא מאיסורים חמורים וצריך להשתדל בכל היכולת להעביר טומאה זו מכל בני ישראל ובפרט מאלו שלומדין בישיבות. והנני ידידו מוקירו, משה פיינשטיין.
גם הגאון הרב שלמה זלמן אויערבאך כתב לאסור צריכת סמים, כפי שמובא בספר מעדני שלמה עמוד קמ”ח, בזה”ל:
ודאי יש איסור מצד הדין לקחת סמים כו’, דלקיחת סמים כמו שעושים ברחוב ודאי מזיק את גופו ואסור משום חבלת גופו דאיסור גמור הוא כו’. הא דאסור בכל העולם והנתפס בזה נידון כעבריין הוא ודאי משום שדעת כל הרופאים דהוא דבר שמזיקו, ואסור.
