מקורות ונימוקים:
איסור לפני עוור לא תתן מכשול – אינו שייך אלא כאשר הנכשל אינו יכול להגיע לאיסור מעצמו
בגמרא במסכת עבודה זרה דף ו': איתא, מנין שלא יושיט אדם כוס של יין לנזיר ואבר מן החי לבני נח ת"ל ולפני עור לא תתן מכשול.
אמנם מבואר שם בגמרא דהיינו דווקא היכן שבלעדי המכשיל לא היה העובר מצליח לעבור על העבירה, כגון המושיט כוס יין לנזיר, ועומד הוא הנזיר מעבר לנהר, ואינו יכול להגיע לכוס אילולי המגיש.
וכתב שם התוספות ע"ז ו': ד"ה מנין שלא יושיט אדם כוס יין לנזיר, דה"ה בכל האיסורים, איכא איסור להכשיל אדם בעבירה. אמנם הדגיש וכתב התוס' בזה"ל: ומיירי בדקאי במקום שלא יוכל ליקח אם לא יושיט לו זה, וכדמסיק דקאי בתרי עברי נהרא.
כ"כ רבינו ירוחם נתיב י"ז ח"ו בזה"ל:
אסור להושיט אבר מן החי לבני נח משום ולפני עור לא תתן מכשול, ודוקא שאין יכול ליטלו בלא ישראל כגון דקאי בתרי עברי נהרא ולא יעבור לולי הישראל הנותנו לו אבל אם יכול ליטלו בלא הישראל מותר ליתנו לו פשוט בעבודה זרה.
האם יש איסור מסייע לדבר עבירה – במקרה שהנכשל יכול להגיע לאיסור לבדו
אמנם מדברי התוספות בשבת דף ג'. מוכח, שלמרות שאין איסור לפני עיוור לא תתן מכשול במקום שהנכשל יכול להגיע לאיסור בלעדי המכשיל, מ"מ יש איסור מסייע לדבר עבירה מדרבנן.
דהנה במשנה בריש מסכת שבת דף ב'. איתא, יציאות השבת שתים שהן ארבע בפנים ושתים שהן ארבע בחוץ, כיצד העני עומד בחוץ ובעל הבית בפנים פשט העני את ידו לפנים ונתן לתוך ידו של בעל הבית או שנטל מתוכה והוציא העני חייב ובעל הבית פטור. ובגמרא שם דף ג'. מבואר כי במקרה שמביאה המשנה ברישא, בעל הבית אינו רק פטור, אלא אף מותר לו לכתחילה להושיט את ידו לעני.
על כך הקשו התוספות שם, כיצד זה בעל הבית רשאי להושיט את ידו שיטול מתוכה העני, הרי עובר הוא על איסור לפני עוור או על איסור מסייע. זה לשון התוספות שם:
וא"ת והא קא עבר אלפני עור לא תתן מכשול, ואפילו מיירי שהיה יכול ליטלו אפילו לא היה בידו דלא עבר משום לפני עור דמושיט כוס יין לנזיר מוקי לה בפ"ק דמס' עבודת כוכבים (דף ו:) דקאי בתרי עברי דנהרא, מ"מ איסור דרבנן מיהא איכא, שחייב להפרישו מאיסור. ואפילו אי מיירי בנכרי דלא שייך לפני עור מיהו איסור דרבנן מיהא איכא כדתניא בשילהי פירקין (דף יט.) נותנין מזונות לנכרי בחצר נטלו ויצא אין נזקקין לו משמע דווקא כשהנכרי בחצר אבל אם עומד בחוץ ופושט ידו לפנים משמע דאסור ליתן להדיא ע"מ להוציא. ויש לומר דמיירי בנכרי והחפץ של נכרי דאפילו מכניס ומוציא כל היום אין כאן איסור כלל כיון שאין החפץ של בעל הבית.
מדברי התוספות מבואר בהדיא, שגם במקום שאין איסור לפני עיוור, כגון שאינו בתרי עברי דנהרא, איכא איסור דרבנן של מסייע לדבר עבירה. וכ"כ הרא"ש שם, וכ"כ הר"ן בע"ז דף ו'.
לעניין הלכה, הביא הרמ"א יו"ד סימן קנ"א ב' דעות בזה, והכריע בזה"ל:
דברים שהם מיוחדים למין ממיני עבודת כוכבים שבאותו מקום, אסור למכור לעובדי אותן עבודות כוכבים שבאותו מקום… הג"ה: י"א הא דאסור למכור להם דברים השייכים לעבודתם, היינו דוקא אם אין להם אחרים כיוצא בו או שלא יוכלו לקנות במקום אחר, אבל אם יכולים לקנות במקום אחר, מותר למכור להם כל דבר. ויש מחמירין. ונהגו להקל כסברא הראשונה, וכל בעל נפש יחמיר לעצמו.
לאור האמור, נראה כי בנידון דידן, מאחר והקונים יכולים להשיג לעצמם אוכל שאינו כשר בדרך אחרת, אין איסור לפני עיוור לא תתן מכשול, ואף איסור מסייע תלוי הוא במחלוקת הפוסקים, ומעיקר הדין נהגו להקל כסברא הראשונה, אולם בעל נפש יש לו להחמיר.
האם שייך איסור מסייע – בסיוע למומר או נכרי
אמנם הש"ך יו"ד סימן קנ"א ס"ק ו' כתב לבאר שאין מחלוקת בין ב' הדעות שהביא הרמ"א, אלא כו"ע מודו ששייך איסור מסייע גם היכן שהנכשל יכול להגיע לאיסור בעצמו, ללא המכשיל. בדומה לכך שאנו מצווים להפריש ישראל אוכל נבילות אפילו קטן, אולם איננו מצווים להפריש מומר אוכל נבילות.
על פי האמור, יש לומר שכיון שרוב האוכלים אוכל שאינו כשר, ישראל מומרים הם מחללי שבת, לפיכך אין איסור מסייע שייך כלפיהם. על כן מותר לאדם לבצע משלוחים של אוכל שאינו כשר, ואין לחשוש לאיסור מסייע לדבר עבירה, כיון שרוב האנשים שמזמינים אוכל שאינו כשר, גויים או ישראל מומרים.
איסור מסייע לדברי עבירה – כאשר יש לתלות שמא לא יכשל באיסור
עוד כתב להוכיח בשו"ת יחווה דעת חלק ג' סימן ס"ז, שאין שייך איסור מסייע אלא כאשר מחמת הסיוע יעבור המסתייע בוודאי באיסור, ולא כאשר יש לתלות שהמסתייע לא יכשל באיסור. לכן כתב שאין לאסור למכור שמלות ללא שרוולים, כיון שיש לתלות שהנשים ילבשו את השמלות הללו עם חולצה מתחת.
על פי זה יש לומר שגם בנידון שלפנינו, כיון שרוב הלקוחות הינם גויים, וגם אותם היהודים המזמינים אוכל שאינו כשר לביתם, יתכן ויש להם עובדים זרים שאינם יהודים, או שהזמינו אליהם לבית מכרים שאינם יהודים. על כן אין לאסור מדין מסייע, לשלוח להם אוכל שאינו כשר לבית.
איסור מסייע לדבר עבירה – כאשר אינו מסייע בשעת העבירה עצמה
עוד יש לצרף בנידון דידן, את דברי שו"ת בנין ציון ח"א (סי' טו) שכתב דלא שייך איסור מסייע ידי עוברי עבירה אלא כשמסייעו בשעת מעשה העבירה, הואיל ועליו להפרישו, ולא לסייעו, אבל אם מסייעו קודם מעשה העבירה מותר. ע"ש. כדברי שו"ת בניין ציון, כתבו הנצי"ב בשו"ת "משיב דבר" ח"ב סי' ל"א – ל"ב ועוד אחרונים.
על פי זה גם בנידון דידן, כיון שהעובד רק מסייע בשליחת האוכל מהמסעדה לביתו של האוכל, אולם אינו מושיט לו את האוכל בשעת האכילה, אלא רק מניח לו את האוכל בפתח הבית, יש לומר שאין בכך איסור מסייע לדבר עבירה, כיון שאין זה בשעת מעשה העבירה.
