מקורות ונימוקים:
איסור התעסקות מינית בין אישה לאישה
בגמרא ביבמות דף ע"ו. איתא, א"ר הונא נשים המסוללות זו בזו פסולות לכהונה. ואפילו לרבי אלעזר דאמר פנוי הבא על הפנויה שלא לשם אישות עשאה זונה, ה"מ איש, אבל אשה פריצותא בעלמא.
להלכה פסק השולחן ערוך כמסקנת הגמרא שאין זה פסול כהונה משום זנות, אלא מעשה פריצות האסור מדרבנן. זה לשון השו"ע אבן העזר סימן כ' סעיף ב':
נשים המסוללות (פי' המשחקות ומתחככות) זו בזו, אסור, ממעשה ארץ מצרים (ויקרא יח, ג) שהוזהרנו עליו. וראוי להכותן מכת מרדות, הואיל ועשו איסור. ויש לאיש להקפיד על אשתו מדבר זה, ומונע הנשים הידועות בכך מלהיכנס לה ומלצאת היא אליהן.
למרות שיש ראשונים המבארים בדברי הגמרא שמסוללות היינו זורקות זרע בעליהן מזו לזו, כפי שכתב האורחות חיים, אולם רוב הראשונים פירשו כפי שמופיע בפירוש דברי השולחן ערוך. כ"כ הערוך ערך מסוללות דהיינו משחקות ומתחככות זו בזו. ועיין עוד ברמב"ם בפירוש המשניות סנהדרין ז' ד' שמסוללות היינו שדשות זו על זו כמסילה. ובשיטה מקובצת הביא בשם רבינו יהונתן הכהן יש שגרסו בגמרא במקום מסוללות מסולדות זו בזו היינו מתחממות זו בזו מלשון יד סולדת עיי"ש. כן פירש רש"י בסנהדרין ס"ט: שמסוללות היינו לשון פריצות, שמשפשפות נקבתן זו לזו דרך תשמיש.
על כן למרות שבלי ספק מגע פיזי בין אישה לאישה איננו אסור, וכל תמיכה נפשית גם אם יש בה מגע פיזי, הוא מותר, ואף מצווה לתמוך במקום שיש צורך בכך. אולם מגע מיני היוצר עוררות מינית אסור גם בין אישה לאישה, והוא איסור מדרבנן משום פריצות. ויש אומרים שהוא אף איסור תורה, אלא שאין לוקין עליו מן התורה כיון שהוא לאו שבכללות.
איסור השחתת זרע האישה
חמור מכך מצאנו בדברי רבינו יוסף חיים בספרו בניהו בן יהוידע על נדה דף י"ג שעוררות מינית אצל אישה אסורה משום השחתת זרע, כשם שאסור השחתת זרע אצל האיש. שהרי מצאנו גם כלפי האישה את המושג זרע, כפי שאמרה הגמרא אישה מזרעת תחילה או איש מזריע תחילה.
שם הביא עוד מספר שער הכוונות, כי כשם שזרע האיש לבטלה יוצר מזיקים, כך גם זרע האישה לבטלה יוצר מזיקים. על כן על פי האר"י ז"ל שייך גם באישה איסור השחתת זרעה ומשום כך איסור חמור הוא ליצור עוררות מינית אצל האישה.
למרות שכפי הידוע אין זרע לאישה, אלא ביציות, ואין ביציות אלו יוצאות לפי עוררות מינית, מצאנו במפרשים שזרע האישה על פי הגמרא הוא הדם המתקבץ ומתאסף בשעת חימום האישה והוא נחשב זרע האישה כי הוא מסייע לביציות לפרות, ודבר זה נכון גם על פי הרפואה, שבשעת חימום האיש או האישה מתקבץ ומתאסף דם באזור המין של האיש ושל האישה, אלא שאצל האישה הוא פנימי ואצל האיש ניכר הוא בקישויו.
על פי דברי הבן איש חי עולה כי אסור לאישה ליצור עוררות מינית וחימום בין על ידי אישה אחרת בין על ידי עצמה, כדי שלא להגיע לכדי השחתת זרעה, שהוא חמור ויוצר מזיקים כפי שכתב האר"י ז"ל.
