מקורות ונימוקים:
מקור איסור שכיבה פרקדן
בגמרא בברכות דף י"ג: איתא, אמר רב יוסף פרקדן לא יקרא קריאת שמע. ופריך, מקרא הוא דלא ליקרי הא מיגנא שפיר דמי? והא רבי יהושע בן לוי לייט אמאן דגני אפרקיד? ומשני, אמרי מיגנא כי מצלי שפיר דמי, מקרא אף על גב דמצלי נמי אסור. והא רבי יוחנן מצלי וקרי שאני רבי יוחנן דבעל בשר הוה, ע"כ.
מבואר בדברי הגמרא שישנם ב' איסורים, הראשון הוא איסור לקרוא קריאת שמע פרקדן, השני הוא איסור שינה פרקדן, אלא שלישון מותר בהטיית הגוף מעט לצד, ואילו קריאת שמע אסור גם כך, אלא"כ הוא בעל בשר.
בביאור מה נקרא פרקדן, ביאר רש"י דהיינו שכיבה על הגב כאשר פניו למעלה, אולם מדברי הרמב"ם פרק ב' מהלכות קריאת שמע הלכה ב' מבואר דס"ל שפרקדן הוא בין שוכב על הגב ופניו למעלה – בין שוכב על הבטן ופניו למטה.
כדברי הרמב"ם פסק השו"ע או"ח סימן ס"ג סעיף א' לעניין קריאת שמע וכתב בזה"ל:
קורא אותה מהלך או עומד או שוכב או רוכב ע"ג בהמה או יושב, אבל לא פרקדן דהיינו שפניו טוחות בקרקע או מושלך על גבו ופניו למעלה, אבל קורא והוא שוכב על צדו. ואם היה בעל בשר הרבה ואינו יכול להתהפך על צדו, או שהיה חולה, נוטה מעט לצדו וקורא.
גם בטעמי האיסור מצאנו שנחלקו הראשונים לשיטתם, שרש"י ס"ל שהאיסור הוא בקריאת שמע או שינה על הגב, מבאר שהאיסור לישון על הגב הוא מפני החשש "שמא יתקשה אברו בתוך שנתו ויראה לרבים, והוא דרך גנאי". והאיסור לקרוא קריאת שמע על הגב הוא מפני שקריאת שמע הוא קבלת עול מלכות שמים, ושכיבה כזו היא דרך שררה וגאוה.
והלומדים שהאיסור הוא גם בשכיבה על הבטן, פירשו שאיסור קריאת שמע הוא מפני שאין זו דרך קבלת עול מלכות שמים, והאיסור לישון כך הוא מפני חשש חימום והוצאת זרע לבטלה, כפי שפירשו תוספות הרא"ש שם ועוד. וכן כתב במפורש בקיצור שו"ע סימן ע"א, "וצריך ליזהר מאד להרגיל את עצמו לשכב על צדו, ואיסור גדול לשכב פרקדן, דהיינו גבו למטה ופניו למעלה, או בהיפוך פניו למטה וגבו למעלה אלא דוקא על צדו.
כן כתב גם המשנה ברורה סימן רל"ט סוף ס"ק ו': ויש לו לאדם להרגיל עצמו לשכב על צדו דוקא ואיסור גדול לשכב פרקדן דהיינו שמושלך על גבו ופניו למעלה או שפניו טוחות למטה.
אין איסור פרקדן אלא בשינה או קריאת שמע – אולם שכיבה סתם מותרת
אכן עד כאן לא דיברו הפוסקים אלא לעניין שינה או לעניין קריאת שמע בלבד, אכן לימוד או מנוחה וכדו' בשכיבה על הבטן או על הגב, לא אסרו הפוסקים.
כן מוכח גם מדברי המשנה ברורה הנ"ל סימן רל"ט ס"ק ו' שכתב בשם המגן אברהם שאין איסור קריאת שמע פרקדן אם הוא כבר יצא יד"ח קריאת שמע, ומה שהוא קורא כעת הוא ק"ש שעל המיטה. אלמא אין איסור בעצם השכיבה, אלא"כ הוא קורא ק"ש של ערבית.
גם מה שהוסיף אח"כ וכתב שיש לו לאדם להרגיל עצמו לשכב על צידו, מבואר שם בדברי שער הציון ס"ק י"ב שאין זה אלא לעניין שינה בלבד, אולם שכיבה גרידא איננה אסורה פרקדן.
ושמחתי שמצאתי בהדיא שנשאל על כך מרן הבן איש חי בשו"ת תורה לשמה סימן שס"ז, אם מותר ללמוד או לקרוא בשכיבה על הגב או על הבטן, או שאין זה ראוי, והשיב להיתר והוכיח כן מדברי הגמרא בזבחים דף ה'.
זה לשון שו"ת תורה לשמה סימן שס"ז:
שאלה: אחד שהוא יושב ולומד גמרא או בספר אחד מספרי הקודש וטרח בישיבתו ורוצה לשכב על צידו או על גבו או על בטנו וללמוד אי שרי או"ד אין דרך ארץ ללמוד כך. יורנו המורה לצדקה ושכמ"ה.
תשובה: איתא בגמרא דזבחים דף ה' ע"א רמי ריש לקיש על מעוהי בי מדרשא ומקשה אם כשרים הם וכו' ע"ש ופי' רש"י ז"ל שוכב על בטנו פניו כלפי קרקע ע"ש ולכן גם זה שטרח בישיבה ועושה כן לנוח אה"נ דשרי אך לא יתמיד הרבה בזה אלא מעט עד שינוח. והיה זה שלום ואל שדי ה' צבאות יעזור לי. כ"ד הקטן יחזקאל כחלי נר"ו.
אף שכתב הבן איש חי שלא יתמיד בכך, כפי הנראה כוונתו הואיל ואין ראוי ללמוד כך תורה שיש ללומדה באימה וביראה כפי שמבואר בדברי המשנה באבות פרק ו', ולא בדרך תענוג ועצלות, ורק כאשר נח הוא מלימודו בישיבה יעשה כן. שהרי אילו היה העניין מצד איסור חימום וכדו', היה צריך להיות אסור גם במנוחה, בפרט מרן הבן איש חי שמחמיר בעניינים אלו כידוע, אלא וודאי אין איסור להלכה בשכיבה פרקן אלא בשינה או קריאת שמע.
