מקורות ונימוקים:
האם מותר לאדם להכניס עצמו לסיכון – על מנת להימנע מיסורים
בגמרא ביבמות דף י"ב: איתא, שלש נשים משמשות במוך קטנה מעוברת ומניקה, וחכ"א אומרים אחת זו ואחת זו משמשת והולכת כדרכה, ומן השמים ירחמו משום שנאמר "שומר פתאים ה'.
כן קיימ"ל להלכה שבכל דבר סכנה שדשו בו רבים, אנו אומרים שומר פתאים ה', כפי שפסק בערוך השולחן יו"ד סימן קט"ז סעיף י"א בכל ענייני הסכנה שאין בהם איסור, שבכל דבר שדשו בו רבים, אנו אומרים שומר פתאים ה'.
בפרט שאחוז הסיבוכים בלידה בגלל זריקת האפידורל הוא נמוך ביותר, ורוב הסיבוכים הם גם דברים הניתנים לרפואה. שהרי הסיבוכים המצויים בעקבות זריקת האפידורל, הם עליה באחוזים בצורך בניתוח קיסרי או לידת מלקחיים או וואקום, שהם דברים שאינם נחשבים סכנה על פי ההלכה. הסיכון המהותי יותר הוא החשש לפגיעה באם מהזריקה בעמוד השדרה, דבר העלול ח"ו לגרום אפילו לשיתוק במקרים חריגים, אולם אין זה מצוי כלל אלא אחד למיליון, כפי שאמר לי רופא מרדים בבית החולים הדסה עין כרם, ועל פי ההלכה אין שום צורך לחשוש למיעוט שאינו מצוי שכזה.
אמנם ידועים דברי הריטב"א שכתב ביבמות ע"ב: שאדם רשאי שלא לסמוך על מה שאמרו חז"ל שומר פתאים ה' ולהחמיר על עצמו, ואף יכול שלא למול בשבת אם ישנה רוח מסוכנת. אכן אין בכך המלצה או עצה שזו הדרך הראויה לנהוג, אלא רק היתר.
מותר לכתחילה לקחת זריקת אפידורל במהלך הלידה
על כן אפילו לכתחילה רשאית כל אישה לקחת זריקת אפידורל להקל על מכאובי הלידה. ראיתי שכן העלה בשו"ת משנה הלכות חלק י"ד סימן רס"ו, וכן הוא המנהג.
כן ראיתי שהעלה בשו"ת שבט הלוי חלק ט' סימן ע"ה שמותר לכתחילה להשתמש בזריקת אפידורל במהלך הלידה, ואף כתב שהוא ממליץ על זריקת האפידורל לשואלים אותו. עוד יעויין שם שכתב לדון בהיתר השימוש באפידורל גם בשבת קודש, הואיל ויש בכך יישוב הדעת ליולדת, שמקל על מכאובי הלידה, והתכתב שם עם האדמו"ר הפני מנחם מגור זצ"ל.
זה לשון בעל שבט הלוי חלק ט' סימן ע"ה:
רבים שואלים אותי בענין זריקת "אפידורל" למקשה לילד, להקל על מכאובי הלידה, (והגם שיש חשש קל לפגיעה כ"ש בחוט השדרה העלול לגרום שיתוק קל – לדברי הרופאים זה א' מעשרת אלפים, וניתן לרפאותן ובפרט אם המזריק מומחה ומיומן אין חשש, והם ממליצים ע"ז) ובחול אני בדרך כלל ממליץ ע"ז, ואיך הדין ביולדת בשבת, לכאו' הרי התירו גם מלאכה גמורה ליולדת כדי לייתובי דעתה, (וזריקה היא ייתובי דעתה גמור אם פוחדת מהכאבים (ורובם פוחדות), – וכמו בסומא שאם רוצה נר מדליק' אף על פי שא"צ (שבת קכ"ח: או"ח ש"ל בראש הסי'), וזריקה קרוב למלאכה גמורה, כי א"א בלא טיפת דם לכאו'…
האם ראוי שיולדת לא תיקח אפידורל כדי שלא להפסיד את מעלת ייסורי הלידה
בספר חשוקי חמד לגאון הרב יצחק זילברשטיין שליט"א, מסכת כריתות דף כ"ו. כתב לדון אם יש לומר שיולדת לא תקח אפידורל בשעת הלידה, כדי שלא להפסיד את מעלת ייסורי הלידה. כעין מה שמצאנו שכתב האמרי יושר (ח"ב סימן ק"מ אות ג') לעניין מילה אם מותר למרוח משחה שתרדים את מקום המילה. שאין לעשות כן הואיל ויש עניין בצער המילה, כשם שמצאנו אצל אברהם אבינו במדרש רבה פרשת לך לך, שאברהם הרגיש ונצטער בצער המילה.
אולם כתב שיש לחלק בין צער המילה לצער הלידה, שהמילה היא מצווה חיובית ומהות המצווה היא הצער, ועל מצוות המילה נאמר 'כי עליך הורגנו כל היום', ולכן אין למנוע את מעלת היסורין. משא"כ בלידה, שעיקר הלידה אינה היסורין, ואין ביסורין מצוה, אלא שיש בזה ענין של כפרת עוונות, ואם כן יש לומר שאם בימינו הרגילות הוא ליתן חומר מרדים שמשכך את הכאבים, אין להימנע מכך.
על כן אין סיבה שאישה לא תיקח זריקת אפידורל בלידה להקל על מכאוביה, שהרי הקב"ה חס על גופו של האדם, כמו שמבואר בדברי הגמרא בתענית י"א. שהיושב בתענית נקרא חוטא, וכן נזיר המצער עצמו מן היין נקרא חוטא. אמנם לידה אין האישה מביאה על עצמה את המכאובים בידיה, אלא כך הוא טבע העולם. אמנם רואים אנו שאין הקב"ה מחפש בצער בריותיו, ואינו מצווה אותנו שלא להקל על המכאובים.
