מקורות ונימוקים:
שתי נקודות מרכזיות נוגעות בנידון שאלת החתימה על כרטיס אדי, הנקודה הראשונה היא מהי רגע המוות, האם מספיק מוות מוחי ונשימתי, או שצריך גם מוות לבבי. הואיל וחתימה על כרטיס אדי מאפשר להוציא אברים מחולה בעל מוות מוחי ונשימתי ללא מוות לבבי.
הנקודה השניה היא האם יש לחשוש שמא הרופאים יקבעו מוות מוחי גם כאשר לא יהיה מוות מוחי במאה אחוז, או בגלל טעות אנוש, או בגלל חוסר יכולת מוחלטת לדעת האם גזע המוח מת לחלוטין.
מהו רגע המוות
לעניין קביעת רגע המוות דעת פוסקים רבים כגון הרב יוסף שלום אליישיב הרב שמואל הלוי וואזנר הרב נסים קרליץ ועוד, כי אין די לקביעת רגע המוות, במוות מוחי ונשימתי לחוד, אלא כל זמן שהלב פועם נחשב האדם לחי, לפיכך לקיחת אברים מגופו מהווים רציחה ממש.
אולם דעת פוסקים חשובים אחרים מנגד היא, שמוות מוחי מוחלט כולל הפסקה נשימתית עצמית בלתי הפיכה מהווה רגע המוות. וכך קבעו הרבנים הראשיים לישראל בשנת תשמ”ז ושוב בשנת תשס”ח, כאשר למכתב שכתב הראשל”צ הרב שלמה משה עמאר כדעה זאת, הצטרף בחתימתו מרן הרב עובדיה יוסף זצ”ל. כך גם דעת הרב שאול ישראלי זצ”ל הראשל”צ הרב מרדכי אליהו, הרב אברהם שפירא ועוד. יש האומרים כי כך גם דעת האגרות משה אולם אין הדבר מוסכם.
מקור הסוגיא היא במסכת יומא, שהרי במשנה בדף פ”ג. איתא, “מי שנפלה עליו מפולת בשבת, ספק הוא שם ספק אינו שם, ספק חי ספק מת, מפקחין עליו את הגל. מצאוהו חי מפקחין ואם מת יניחוהו”.
ובגמרא שם דף פ”ה. מבואר כיצד לבדוק אם הגוף הנמצא במפולת חי או מת בזה”ל, ת”ר עד היכן הוא בודק, עד חוטמו ויש אומרים עד ליבו, ע”כ. בפירוש רש”י מבואר כי בדיקת חוטמו היינו לבדוק אם הוא נושם ובדיקת ליבו היינו אם הדופק פעיל.
עוד איתא התם, אמר רב פפא מחלוקת ממטה למעלה, אבל ממעלה למטה כיון דבדק ליה עד חוטמו שוב אינו צריך דכתיב “כל אשר נשמת רוח חיים באפיו”. כלומר כל המחלוקת היא רק אם בדקו את האדם מרגליו וראו שאין דופק, שאז נחלקו האם להמשיך לבדוק אותו, אולם אם התחילו מראשון והבחינו שאיננו נושם שוב אין צריך לבודקו כי בוודאי הוא מת.
כך פסק הרמב”ם פרק ב’ מהלכות שבת הלכה י”ט, וכן פסק השולחן ערוך או”ח סימן שכ”ט סעיף ד’. בזה”ל, אפי’ מצאוהו מרוצץ, שאינו יכול לחיות אלא לפי שעה, מפקחין ובודקים עד חוטמו, אם לא הרגישו בחוטמו חיות, אז ודאי מת, לא שנא פגעו בראשו תחלה לא שנא פגעו ברגליו תחלה, ע”כ. מוכח מכאן כי אדם שפסקה ממנו הנשימה באופן בלתי הפיך נחשב כמת.
מנגד יש שכתבו לחלוק, כי כל האמור בסוגיא הנז’ היינו דווקא כאשר אין הוכחות אחרות על חיות, אולם כאשר הגוף חם ויש חיות באבריו, כ”ש כאשר החולה מונשם ע”י מכונת הנשמה, אין ספק כי החולה נחשב כחי. כן הוכיחו משו”ת מהרש”ם חלק ו’ סימן קכ”ד שכתב שאם יש סימני חיות אחרים, אין ספק שלא ניתן לקבוע את רגע המוות רק לפי הפסקת הנשימה.
בנוסף כתב בשו”ת שבט הלוי חלק ז’ סימן רל”ה שביאור דברי הגמרא בבדיקה עד החוטם, היינו כולל בדיקת הדופק שבצדעים שבצידי המוח, כמו כן בוורידי הצוואר, לפי זה אין ספק שאם יש דופק והלב פועם אין האדם נחשב כמת אף אם הופסקה נשימתו.
חשש שמא יקבעו הרופאים מוות גם ללא מוות מוחי מוחלט
כפי שכתבנו, חשש נוסף ישנו שמא גם אם נניח שמוות מוחי הוא מוות מוחלט, עדיין איננו יודעים האם הרופאים יגדירו מוות מוחי גם כאשר איננו מוות מוחי מוחלט. או מצד טעות אנוש או מצד החשש שהאמצעיים העומדים לרפואה אינם מדוייקים מספיק לזהות תאים קטנים חיים בגזע המוח.
וכבר היו דברים מעולם, כפי שפורסם על מקרה בדנמרק בו קבעו הרופאים מוות מוחי על נערה, וכבר התכוננו לקחת ממנו אברים לצורך השתלתם בחולים אחרים, ולבסוף נערה זו התאוששה ולאחר חצי שנה בשיקום הולכת ומדברת כאחד האדם. אמנם מקרים אלו נדירים הם ביותר.
האם מותר לחתום על כרטיס אדי
לאור האמור עולה כי מעיקר הדין וודאי שמותר לחתום על כרטיס אדי, הואיל ודעת פוסקים רבים ונכבדים וכן דעת מרן הרב עובדיה יוסף שרגע המוות נקבע לפי מוות מוחי בגזע המוח.
אולם מאחר והדבר נתון במחלוקת הפוסקים מהו רגע המוות, האם ניתן להגדיר חולה כמת כאשר לבבו פועם אך מוחו מת לחלוטין והופסקה ממנו יכולת הנשימה לחלוטין. ומאחר ואף לדעת מרן הרב עובדיה יוסף זצ”ל כי רגע המוות הוא במוות המוחי והנשימתי, עדיין ישנו חשש שמא הרופאים יגדירו מוות מוחי במצב של מוות מוחי חלקי ולא מלא, או לחילופין האמצעים שעומדים לרשות הרופאים אינם מדוייקים דיים ויאבחנו מוות מוחי גם כאשר איננו מוחלט.
לפיכך לא ניתן לומר שישנה חובה או מצווה לחתום על כרטיס אדי, משום שהחשש קיים ומובן. לכן ביד האדם להחליט או חושש הוא לחששות הנ”ל או שמעדיף הוא את התועלת הגדולה שיכול לגרום לאנושות להצלת אנשים ממות לחיים, ויסמוך בזה על בני משפחתו שבמקרה של פטירה יערבו גורמים הלכתיים מומחים בתחום, שלא יתירו את תרומת האברים אלא לאחר בדיקה מוחלטת של מוות מוחי במאה אחוז.
שהרי לפי הנוסח הרשום בכרטיס אדי ביד המשפחה לעכב את התרומה עד לאישור איש הלכה על רגע המוות.
