חדר אמבטיה

האם מותר להתלבש בחדר – או שצריך דווקא באמבטיה

תמונה הרב דוד אוחיון (2)

ארץ השואל: ישראל

שאלה

שלום הרב

הבנתי שחייבים להתלבש במקום מוסתר יותר כגון באמבטיה ולא לראות את עצמי ללא לבוש,

האם זה נכון?

כי לפעמים יותר נוח להתלבש בחדר דווקא.

תודה

תשובה

שלום וברכה

התלבשות הכרוכה בגילוי הגוף, ראוי להקפיד לעשותה באמבטיה דווקא, ולא בחדר שבבית, כי מעלה גדולה היא שינהג האדם בצניעות גם בחדר סגור שאין שם אדם שרואה אותו, כי הצניעות היא כלפי שמיא, והוא מלא כל הארץ כבודו.

אולם לבישת בגדים עליונים על גבי הבגדים התחתונים בלי גילוי הגוף, כגון לבישת חולצה על גופייה או חצאית על תחתית וכדו’, מותר גם בחדר סגור.

חשוב לציין שבאמבטיה שהוא מקום המיועד להיות ללא לבוש, מותר להתלבש בגילוי הגוף, ואין איסור או בעיה הלכתית בראיית הגוף ללא לבוש.

אולם גם באמבטיה אין לשהות סתם ללא בגדים כלל, אלא במקום שיש צורך בכך כגון בשביל להתלבש או להסתדר, אבל גזיזת ציפורנים באמבטיה או גילוח ושאר דברים שאפשר לעשות בבגדים, ראוי לעשותן בבגדים גם באמבטיה, כדי להתרגל לנהוג בצניעות גם האדם כלפי עצמו.

כל האמור בדיני צניעות כלפי שמיא או כלפי עצמו, אינם בגדר חובה, אלא בגדר הנהגה טובה וראויה ומידת חסידות, לכן במקום צורך מותר להתלבש בחדר סגור ולא דווקא באמבטיה.

בברכה

הרב דוד אוחיון

מקורות ונימוקים:

דיני צניעות כלפי שמיא – גם בחדר סגור

כתב השולחן ערוך או”ח סימן ב’, לא ילבש חלוקו מיושב, אלא יקח חלוקו ויכניס בו ראשו וזרועותיו בעודנו שוכב, ונמצא כשיקום שהוא מכוסה.

אל יאמר: הנני בחדרי חדרים מי רואני, כי הקדוש ברוך הוא מלא כל הארץ כבודו (ישעיה ו, ג), ע”כ.

ובמשנה ברורה שם ס”ק א’ ביאר, דטעם העניין שלא להתלבש מיושב הוא משום שאז בהכרח יתגלה גופו והאדם צריך להתנהג בצניעות ובושה לפני הקדוש ברוך הוא ואפילו כשהוא לילה ובחדרי חדרים הלא מלא כל הארץ כבודו וכחשיכה וכאורה לפניו יתברך.

ועיין שם שביאר המשנה ברורה, שצניעות שייך כלפי כל מקום בגוף שהדרך הוא שהוא מכוסה בבגדים לעולם.

עוד כתב המשנה ברורה שהזהירות בצניעות זו, איננה שייכת כל זמן שאי אפשר בעניין אחר, או בבית המרחץ שדרך בני האדם ללכת שם עירומים ואי אפשר בעניין אחר לכן אין בזה חוסר צניעות.

מבואר שעל האדם לנהוג בצניעות גם בעת הלבישה וגם אם הוא מתלבש בחדר, אלא”כ אי אפשר בעניין אחר. לכן יש להקפיד שיתלבש האדם בחדר האמבטיה ולא בחדר שבבית, כל זמן שאין בכך צורך להתלבש דווקא בחדר.

צניעות כלפי שמיא – איננו אלא להימנע מגילוי הגוף

אמנם כפי המבואר, אין עניין צניעות שייך אלא להקפיד שלא לגלות את הגוף במקומות שהדרך היא להקפיד שיהיה מכוסה תמיד, לכן ללבוש בגד על בגד תחתון, כגון חולצה על גופיה וכדו’ מותר גם בחדרים שבבית.

כן ראיתי שכתב בשו”ת אז נדברו חלק ו’ סימן מ”א זה לשונו שם: מה ששאלת בחורף שאין הבשר מגולה רק בגדי התחתונים ומקפיד כך לצאת בחוץ, אם צרוך לכסותו. הדבר פשוט שאין צריכין לכסות רק אם הבשר מגולה ולא הבגדים, עכ”ל.

כמו כן כלפי שמיא אין שייך הקפדה להימנע מבגד צמוד באשה וכדו’, כי אין זה אלא צניעות למניעת הרהור לאנשים אחרים, וזה איננו שייך כלפי שמיא. הואיל והצניעות כלפי שמיא היא מדיני כבוד כלפי שמיא ולא מדיני צניעות למניעת הרהור עוון.

צניעות בחדר האמבטיה

בביאור החילוק בין חדר האמבטיה שם מותר להתלבש בגילוי הגוף בשונה מחדר שבבית, ביאר האגרות משה יורה דעה חלק ג’ סימן מ”ז שהוא משום שבבית המרחץ ובית הכיסא אין הזהירות שם מגילוי הגוף בלא צורך בשביל כבוד השכינה שהרי אינם מקומות ששייכים לנתינת כבוד וכדאיתא בקידושין דף ל”ב שאין עומדין מפני ת”ח במרחץ ובית הכסא משום שאינו מקום הידור. וא”כ לא שייך מקומות אלו גם לישב שם בכבוד בשביל השכינה, מאחר דבמקומות אלו לא שייך ענין כבוד כלל.

אמנם גם באמבטיה ובבית הכסא שייך עניין צניעות בעלמא לגבי עצמו, כדאי להרגיל את עצמו בצניעות כפי שכתב האגרות משה שם, לכן כאשר הוא שלא לצורך יש להימנע גם באמבטיה מלשהות ערום סתם.

צניעות כלפי שמיא – איננה חובה אלא מידת חסידות

חשוב לציין שאין עניינים אלו חובה מעיקר הדין, אלא הנהגות טובות ומדת חסידות כפי שכתב בשו”ת אגרות משה הנ”ל, וכפי שכתב להוכיח בשו”ת אז נדברו חלק ו’ סימנים מ’ מ”א, ראיה לכך היא שבגמרא בשבת קי”ח: שהוא מקור דין זה, הובא שר’ יוסי השתבח בזה, אלמא אין זו חובה אלא שבח.

משום כך הרמב”ם לא הביא לדיני צניעות להלכה, אלא הטור ורבינו יונה ועוד ראשונים, כיון שאין זה חובה אלא מעלה ומידת חסידות. וכן בשולחן ערוך הרב כתב לדינים אלו בלשון טוב ליזהר, ואף המשנה ברורה עצמו כתב צריך ליזהר וכו’, כי אין בכך איסור או חובה אלא הנהגה נכונה וטובה ומידה ראויה.

לתשומת לב הגולשים:

אין ללמוד הלכה ממקרה אחד למקרה אחר, אלא על כל מקרה לגופו יש לשאול שוב ולקבל תשובה ספציפית, כיון שהדין עלול להשתנות בשל שינויים קלים בנידון. ובאופן כללי, עדיף תמיד ליצור קשר אישי עם רבנים, ולברר את ההלכות פנים אל פנים, ולא להסתפק בקשר וירטואלי ו\או טלפוני.
כל התשובות הינם תחת האחראיות הבלעדית של הרב המשיב עצמו, ולא באחראיות האתר ו\או ראש המוסדות.

פרסם כאן!
כל ההכנסות קודש לעמותת 'ברכת אברהם'. גם צדקה מעולה, גם פרסום משתלם לעסק שלכם.

לא מצאתם תשובה?

שאלו את הרב וקבלו תשובה בהקדם.

נהנתם? שתפו גם את החברים

מאמרים אחרונים

בטח יעניין אתכם!

שיויתי ה לנגדי תמיד
הרה"ג מאיר פנחסי

מכירת פאה האם מותר?

מקורות וביאורים: א). כ”כ בקצרה בשו”ת יביע אומר ח”ה (חאה”ע סי’ ה’ או’ ח’) במוסגר. שאותם עיתונים המפרסמים מכירת פאות,

לתוכן המלא »

צור קשר

מזכירות:
הרב והאברכים בפתיחת ארון קודש

מוסדות ברכת אברהם

עורך עבורכם

פדיון נפש מהודר

על פי הקבלה

רבים נושעו מעל דרך הטבע!!!

לפרטים 058-443-6669

סגולת מרן החיד"א זצ"ל להרמת המזל

מוסדות ברכת אברהם עורכים עבורכם 

פדיון נפש מהודר

על פי קבלה

רבים נושעו מעל דרך הטבע!!!

לפרטים 

058-443-6669

הרב והאברכים בפתיחת ארון קודש