מקורות ונימוקים:
מותר לערוך חתונה בחג?
במשנה במועד קטן דף ח': איתא, אין נושאין נשים במועד לא בתולות ולא אלמנות ולא מייבמין, מפני ששמחה היא לו. אבל מחזיר הוא את גרושתו.
ובגמרא התבאר דכיון ששמחה היא לו, אין מערבין שמחת הנישואין בשמחת הרגל. טעם נוסף הביאה הגמרא מפני שמניח שמחת הרגל ועוסק בשמחת אשתו, יעויין עוד שם שהביאה הגמרא טעמים נוספים.
כן פסק השו"ע או"ח סימן תקמ"ו סעיף א' בזה"ל:
אין נושאין נשים במועד, לא בתולות ולא אלמנות, ולא מיבמין; ומותר לארס.
הואיל וכך הדבר ברור שאין לערוך חתונה בחול המועד, כדי לא לערב שמחה בשמחה, או כדי שלא להזניח את שמחת הרגל, או כדי שלא להימנע מפריה ורביה, או כדי שלא לטרוח בחג, כפי הטעמים שמביאה הגמרא שם.
האם מותר לערוך חתונה בערב החג?
אולם שונה דין נישואין ברגל מדין נישואין בערב הרגל, כפי שמבואר בדברי השו"ע שם סעיף ג' בזה"ל:
הכל מותרים לישא בערב הרגל ולעשות סעודה ברגל, בין בתולות בין אלמנות.
טעם הדבר הוא כפי שכתב לבאר המשנה ברורה שם ס"ק י', הואיל ואין עיקר שמחת הנישואין אלא בתחילת הנישואין, וכיון שתחילת הנישואין בערב הרגל, למרות שהסעודה עצמה תהיה בלילה, אין בזה משום אין מערבין שמחה בשמחה.
אכן הביא המשנה ברורה כי דעת המגן אברהם שהלילה נגרר אחר היום, ועל כן אסור לעשות את סעודת הנישואין הראשונה בלילה. וכתב שמטעם זה נהגו שלא לישא בערב הרגל, אלא בשעת הדחק כפי שכתב הא"ר והמור וקציעה שמותר לישא ערב הרגל ולעשות סעודה בלילה.
לעניין הלכה, לדעת הספרדים מותר לישא אשה בערב הרגל כפי שכתב מרן השו"ע, וזאת גם אם הסעודה היא בלילה. כפי שהאריך בשו"ת שואל ונשאל חלק א' אבן העזר סימן כ', ואף כתב בזה"ל:
וכן שמעתי דנהגו פה לעשות השבע ברכות בערב הרגל דסוכות ובערב ר"ה ובערב כפור ובערב פסח ואין פוצה פה ומצפצף בזה.
יתר על כן נראה, כי גם לאשכנזים יהיה מותר לישא אישה בערב הרגל, אם גם הנישואין וגם הסעודה עצמה בצהרי היום של ערב הרגל, ואין עושים הסעודה בלילה כלל ולא סמוך לחשכה, הואיל וטעמו של המגן אברהם לאיסור הוא רק מפני שהיום נמשך אחר הלילה כאשר הסעודה בלילה, על כן אם הסעודה הראשונה בלילה, נחשב כאילו עירב את שמחת הנישואין בשמחת הרגל. אולם אם גם הסעודה מסתיימת קודם הרגל, אין בכך כלום.
כן מוכח מלשון המגן אברהם או"ח סימן תקמ"ו ס"ק ד' שכתב בזה"ל:
לכן נ"ל דלילה ראשונה אסור לעשות סעודה דאיתא בגמרא דעיקר שמח' אינו אלא חד יומא ולילה הראשונה נגרר אחר היום דהשמחה מתחלת ביום ונגמרה בלילה, וכן למ"ד משום טירחא בסעודה הראשונה איכא טירחא יתירה, אבל בשאר ימות הרגל מותר לעשות סעודה דכבר עבר עיקר שמחת נשואין. וכתבו התוס' בכתובות דף מ"ז דאפי' שעה א' לפני י"ט שהוא תוס' י"ט ואסורה במלאכה מותר לישא ונ"ל דזהו דוקא לדין תורה אבל מדרבנן אסור לישא באותו שעה דהוי כקונ' קנין כמ"ש סי' של"ט מיהו אם לא קבל עליו י"ט באותו שעה מותר ורי"ט בכתובות כ' ואסור לישא סמוך לחשיכה ע"כ והעול' נוהגים לישא אף סמוך לחשיכה (כ"ה) ועיין ברצוף אהבה סימן ק"ח. ובמדינותינו נהגו לישא בע"ש סמוך לחשיכה ובעי"ט לא נהגו לישא כלל. ונ"ל דזהו מטעם שכתבתי דאסור לעשות סעודת נשואין בלילה הראשונ' ולכן אין לשנות המנהג:
מבואר בדבריו שאין האיסור אלא לעשות את סעודת הנישואין בליל הרגל, אולם אם גם הסעודה מסתיימת קודם הרגל, אין בכך מידי.
אין לערוך סעודת נישואין בערב הרגל – אם יש בכך חשש חילול יום טוב
אמנם למעשה נראה לעניות דעתי, כי אף אם מעיקר הדין מותר לישא אישה בערב הרגל, אין לעשות כן, אלא"כ הנישואין הם בשעות הבוקר, הואיל ואם יערכו את החתונה בשעות הצהרים, יתכן בהחלט והחתונה תמשיך עד סמוך לכניסת החג, ואנשים המוזמנים לחתונה, ירצו לחזור לביתם והדבר יגרום חילול יום טוב חלילה.
גם אם יספיקו כל האנשים לחזור עד סמוך לכניסת יום טוב עצמו לביתם, הרי דרך בני אדם להתארגן לחג, להעמיד מאכלים להתרחץ וכדו', ופעמים שלחץ הזמן מחמת החתונה עלול לגרום לחילול יום טוב.
על כן אין לערוך חתונות בערב יום טוב, אלא"כ בשעות הבוקר, כדי שהחתונה תסתיים מספיק זמן קודם כניסת החג, כדי למנוע מצב של חילול יום טוב חלילה.
