מקורות ונימוקים:
שמיעת קול זמר אישה כשאינו מכירה
בגמרא בברכות דף כ”ד. אמר שמואל קול באשה ערוה שנאמר “כי קולך ערב ומראך נאוה”. ופירש רש”י שמכך שמשבחה הכתוב בקולה, שמע מינה תאווה יש בכך.
כן פסק הרמב”ם בהלכות איסורי ביאה פרק כ”א הלכה ב’ בזה”ל: ואפילו לשמוע קול הערוה או לראות שערה אסור.
כן פסק גם השולחן ערוך להלכה אבן העזר הלכות אישות סימן כ”א סעיף א’ ואסור לשמוע קול ערוה או לראות שערה.
וכתב הבית שמואל שם, לציין לדברי הפרישה שכתב בשם המהרש”ל שהאמור לגבי קול באשה ערווה, היינו לגבי קול זמר, אבל קול דיבור שלה מותר.
אמנם בנוגע לאשה שאיננו רואה אותה ואיננו מכירה, הביא מרן הרב עובדיה זצ”ל בשו”ת יביע אומר חלק א’ או”ח סימן ו’, לדברי שו”ת מהר”ם שיק שכתב להתיר באינו יודעה ומכירה, ע”פ דברי הגמ’ במסכת מגילה דף טו. תנו רבנן: רחב בשמה זינתה, יעל בקולה, אביגיל בזכירתה, מיכל בת שאול בראייתה. אמר רבי יצחק: כל האומר רחב רחב – מיד ניקרי. אמר ליה רב נחמן: אנא אמינא רחב רחב ולא איכפת לי! – אמר ליה: כי קאמינא – ביודעה ובמכירה. וביאר המהר”ם שיק שבדומה למה שכתבה הגמרא לגבי רחב שיש חילוק בין יודעה ומכירה לזה שאינו יודעה ומכירה, כך גם יעל בקולה כל האיסור הוא ביודעה ומכירה. אבל באינו יודעה ואינו מכירה, אין איסור.
אכן גם ההיתר של מרן הרב עובדיה, אינו אמור, אלא לגבי אדם שלא מכיר כלל את האישה ששומע את שירתה, ולא ראה אותה מעולם בין במפגש ישיר בין דרך תמונה, אולם האדם יודע מי זאת האישה השרה אף שאיננו רואה אותה כעת, אלא ראה אותה בהזדמנות אחרת, או דרך תמונה הדבר אסור בהחלט.
כפי שכתב בשו”ת יביע אומר חלק א’ אורח חיים סימן ו’ בסיכום תשובתו בזה”ל: המורם מכל האמור דביודעה ומכירה אפי’ ע”י תמונה אסור לשמוע קולה בגרמפון או ברדיו, אבל אם אינו מכירה מותר, ואין בזה משום קול באשה ערוה. והנלע”ד כתבתי.
לפיכך בנידון השאלה, לגבי הבעל השומע שירת אישה שאיננו מכירה, לדעת שו”ת יביע אומר הדבר מותר מעיקר הדין, כל זמן שאינו מכירה ולא ראה את תמונתה.
למרות זאת אין הדבר לכתחילה, ראשית כיון שפוסקים רבים חולקים על היתר זה, כפי שכתבו החלקת יעקב חלק א’ סימן קס”ג ואהל משה [צוויג] חלק א’ סימן ל”ב אות ג’, לאסור שמיעת קול זמר אישה ברדיו, אף כאשר אינו מכירה. ועיין עוד בשו”ת שבט הלוי חלק ג’ סימן קפ”א שכתב לדחות את ראיית מרן היבי”א מדברי המהר”ם שיק שאין ראיה מדבריו להתיר, כיון שהמהר”ם שיק מדבר על קול באשה ערוה שבגמרא בקידושין, דהיינו שאלת שלום, וע”ז כתב הגאון שהקול בעלמא אינו בעצם מעורר תאוה, ולכן בשאלת שלום מותר אלא אם כן מכירה, וע”ז מסיים דאם לא ידעה ומכירה ואינה בפניו אין חשש כלל, אבל בקול זמר המעורר חשק והרהור ותאווה חלילה להתיר, אפילו אם איננו מכירה.
בפרט שכיום בקלות ממש ניתן להשיג את תמונות האישה השרה, בחיפוש קל במרשתת וכדו’, לפיכך אין ראוי להתרגל לשמוע קול שירת נשים, לכתחילה.
מאיזה גיל לחנך ילדים שלא לשמוע קול שירת נשים
כל המצוות שבתורה יש בהם מצוות חינוך, כלומר מצווה על ההורים לחנך את ילדיהם הקטנים לקיים את המצוות ולמנוע אותם מלעבור על האיסורים שבתורה. לפיכך יש גם לחנך את הילדים הקטנים שלא לשמוע קול שירת נשים שהם מכירים, וכ”ש שלא לראות ולשמוע סרטונים של נשים שרות.
לעניין השאלה מאיזה גיל יש לחנך את הילדים הקטנים לעניין זה, באופן כללי מצוות חינוך היא משתנה בין מצווה למצווה ובין ילד לילד והמדד בזה הוא לפי הגיל בו הילד יכול להתחיל להתרגל לקיום המצווה או להימנע מהעבירה. כפי שמבואר בדברי הגמרא בסוכה דף מ”ב. בזה”ל:
תנו רבנן קטן היודע לנענע חייב בלולב, להתעטף חייב בציצית, לשמור תפילין אביו לוקח לו תפילין, יודע לדבר אביו לומדו תורה וקריאת שמע, תורה מאי היא אמר רב המנונא תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב, קריאת שמע מאי היא פסוק ראשון וכו’.
לפיכך מהגיל בו הם יכולים להקפיד שלא לשמוע קול זמר אישה יש לחנכם על כך, והממוצע בגיל החינוך הוא גיל תשע.
אכן אין הדברים אמורים אלא לעניין מאימתי לחנך את הילדים שלא ישמעו מעצמם קול זמר אישה, אולם להשמיע לילדים קול זמר אישה יש להקפיד מגיל צעיר יותר, כבר מהשלב בו יש להם את ההבחנה בענייני צניעות.
