מקורות:
ראה בחזון עובדיה שבת חלק ב' עמוד תמ"ז בהערה אות ב', והנה עיקר היתרו שם בהסתמך על דברי החיי אדם (כלל קנ"ג סי' ו'), ובדבריו מוכח שכל ההיתר משום שלא ניכר בפעולה שעושה בשבת, שהוא לצורך מוצאי שבת, וכל זה שייך במעביר ומביא יין ולחם, וכן במי שמוציא מהמקפיא לחם, שלאחר שיפשיר יהיה ראוי לשימוש גם בשבת עצמה, וכן אם מוציא מאכלים מבושלים, אבל אם מוציא מהמקפיא בשר שאינו מבושל בזה ניכר שעושה כן לצורך מוצאי שבת. ולא בא להתיר בחזו"ע כל הכנה משבת למוצ"ש שהוא לצורך מצוה, וראה בחזו"ע פסח שלא התיר לערוך השלחן בשבת לצורך מוצ"ש ליל הסדר, אפילו במקום צורך גדול, שיש הרבה מסובים וכו', אלא רק בבין השמשות. ולא כפי שראיתי כמה שהבינו מדברי רבינו הגדול ז"ל בספרו חזו"ע הנ"ל שהתיר להוציא מהמקפיא בשבת לצורך סעודה רביעית אפילו בשר שאינו מבושל, והערימו על דבריו בחינם קושיות למכביר, וכן בספר יוסף לקח פרץ ח"ג, לא ירד לעומק כוונת מרן החזו"ע זצ"ל. וכן מדוקדק בלשונו שם שכתב שע"י ההפשרה האוכל נעשה ראוי לאכילה, ומוכח שכוונתו להתיר בלחם ואוכל מבושל הראוי לאכילה, רק שהוא קפוא.
והנני להעתיק לשון החיי אדם שם, ז"ל: בשמיני סמוך לחשיכה אם אי אפשר לו או שיהיה לו טרחא הרבה לפנות הכלים מן הסוכה בלילה, מותר לפנות ביום להביאם לביתו, ובלבד שלא יסדרם עד הלילה, דאם יסדרם ביום, הוי כמכין מיום טוב לחבירו. ולכן אם השולחן הוא של פרקים, לא יניח הטבלא על הרגלים, דכשגומר איזה דבר, הוי הכנה. אבל ההבאה לביתו, לא הוי הכנה (ונראה לי דכן מוכח ע"כ שהרי בסי' תי"ו סעיף ב' מבואר להדיא דמותר להוליך העירוב לצורך יום ב' והוא גמרא ערוכה בעירובין ל"ח דדוקא אם אמר זה יהא עירוב הוי הכנה אבל ההולכה לא הוי הכנה וכן פירש"י להדיא ביצה דף מ' ע"א במשנה מי שזימן כו' בד"ה לא יוליכו כו' מנות מידם לביתם לסעודת הלילה עכ"ל), אלא על כרחך דדוקא היכא שגומר איזה ענין, מקרי הכנה. וכן מוכח ממהרי"ל שהביא המ"א סס"י תרס"ז דמותר להביא השלחנות לבית, רק להעריכם אסור. וכתב עוד בשמו דאסור לחפש הס"ת מיו"ט לשבת, אלא על כרחך כמו שחלקתי. ואפשר שזה כוונת המ"א שם שכתב עי' סימן תי"ו ס"ב. ולפי"ז מ"ש המ"א שם וכ"כ הלבוש בסימן תפ"ח דאסור להביא יין מיום טוב לחבירו, צריך עיון דמאי שנא מהולכת עירוב. וצריך לומר דכונתם בסמוך לחשיכה, דמוכח מילתא דאינו לצורך היום. ולכן נראה לי דבשעת הדחק שלא ימצא בלילה בקל, מותר להביא יין וכן מים מיום טוב לחבירו, דכל זה לא מקרי הכנה, רק שצריך להביאו בעוד יום גדול, דלא מוכח מילתא, דאפשר דצריך עדיין לצורך היום. וגם לא יביא כדרך שנושא בחול, רק ישנה. ומכל מקום לצורך חול, אין לנו ראיה להתיר, דיש לומר דדוקא לצורך מצוה, מותר. עכ"ל.
