מקורות ונימוקים:
קביעת עיתים לתורה
פסק השו"ע או"ח סימן קנ"ה סעיף א'
אחר שיצא מבהכ"נ, ילך לבית המדרש ויקבע עת ללמוד, וצריך שאותו עת יהיה קבוע שלא יעבירנו אף אם הוא סבור להרויח הרבה.
מקור המושג קביעת עיתים לתורה, מבואר בדברי הגמרא במסכת שבת דף ל"א.
אמר רבא בשעה שמכניסין אדם לדין אומרים לו נשאת ונתת באמונה? קבעת עתים לתורה? עסקת בפריה ורביה? צפית לישועה? פלפלת בחכמה? הבנת דבר מתוך דבר? ואפילו הכי אי יראת ה' היא אוצרו אין אי לא לא משל לאדם שאמר לשלוחו העלה לי כור חיטין לעלייה הלך והעלה לו אמר לו עירבת לי בהן קב חומטון אמר לו לאו אמר לו מוטב אם לא העליתה.
מכאן שיש לכל אדם לקבוע עיתים לתורה, אמנם אין לומר שיש לקבוע רק זמנים קבועים לתורה, שהרי ציוונו הקב"ה והגית בו יומם ולילה, כלומר שמצוות תלמוד תורה אין לה שיעור, וכבר אמרו חז"ל בירושלמי סוף פרק ט' דברכות, ר' חלקיה בשם ר' סימון העושה תורתו עתים הרי זה מפר ברית, [כלומר שמי שאינו לומד אלא בזמנים קבועים בלבד, ואינו לומד בזמנים אחרים שיש לו פנאי ללמוד, הרי הוא מפר ברית].
לפיכך פירשו את המושג קביעות עיתים לתורה, דהיינו שבנוסף לחיוב והגית בו יומם ולילה, צריך כל אדם לייחד לו עת קבוע בכל יום ללימוד תורה שלא יעבירנו בשום פעם. כן פירש המשנה ברורה סימן קנ"ה ס"ק ד', יעויי"ש.
האם אפשר לדחות את קביעת העיתים ולהשלים בזמן אחר
לעניין מה שמצאנו בגמרא בעירובין דף ס"ה שר' אחא בר יעקב לווה זמן ביום ופרע אותו בלילה, כלומר שהעביר את זמן לימודו מהיום ללילה. כבר עמד על כך המגן אברהם, וכן הביא המשנה ברורה, וכתבו ליישב שהדברים אמורים במקרה של אונס, שאם אירע אונס ולא הצליח להשלים את הקביעות שלו ללימוד תורה ביום, במקרה כזה, יהיה עליו כמו חוב וישלימנו בלילה.
כן פסק השו"ע או"ח סימן רל"ח סעיף ב', שאם יש לו לאדם חוק קבוע ללמוד כך וכך ליום, והיה טרוד ביום ולא השלימו, ישלימנו בלילה מיד.
האם נכון לבטל את זמן הלימוד בשביל פרנסה
אמנם אין לבטל את לימוד התורה הקבוע בשביל פרנסה כלל וכלל, שהרי כפי שכתב המשנה ברורה מי שמאמין שהפרנסה היא מהשמים, ובוטח בה' שלא יחסרו לו מזונותיו, יודע שאין ההשתדלות שלו לעבוד על חשבון הזמן שהוא קבע לתורה חוק בל יעבור. כפי שהביא המשנה ברורה ס"ק ה' לדברי הירושלמי בסוטה פ"ט, מאי אנשי אמנה כהדא דהוו צוחין ליה בפרגמטיא [פי' שהיו צועקים הקונים שיבא עם סחורתו למכור] והוי אמר לית אנא מבטל ענתי מה דחמי למיתי מיתי ופירש הקרבן עדה שם, הוי אמר אין אני מבטל השעה שקבעתי ללמוד התורה בשביל הרווחת ממון אם ראוי שיבוא לי ריוח יבוא הוא מעצמו מהקב"ה אף לאחר שאגמור קביעות למודי.
והביא הפסקי תשובות אורח חיים סימן קנ"ה לדברי ספר אור צדיקים סימן כ"ב אות ה' שכתב שבאותה שעה שקבע לעצמו כזמן לימוד קבוע ידמה לעצמו כמי שאינו נמצא בעוה"ז רק בגן עדן לפני השכינה, ובזה ינצל גם מניסיונות אלו הרוצים להפריעו בעניינים דחופים בעסקי העוה"ז.
