מקורות ונימוקים:
האם מותר להסתכל בתמונות בגדי נשים
בגמרא במסכת עבודה זרה דף כ’: איתא, ונשמרת מכל דבר רע שלא יסתכל אדם באשה נאה ואפילו פנויה באשת איש ואפי’ מכוערת. ולא בבגדי צבע של אשה, וכו’.
א”ר יהודה אמר שמואל אפילו שטוחין על גבי כותל, [כלומר ואין האשה לובשתן]. א”ר פפא ובמכיר בעליהן, אמר רבא דיקא נמי דקתני ולא בבגדי צבע אשה, ולא קתני ולא בבגדי צבעונין, שמע מינה. אמר רב חסדא הני מילי בעתיקי אבל בחדתי לית לן בה, דאי לא תימא הכי אנן מנא לאשפורי היכי יהבינן הא קא מסתכל, ע”כ.
כן פסק השולחן ערוך להלכה אבן העזר סימן כ”א סעיף א’ בזה”ל: צריך אדם להתרחק מהנשים מאד מאד. ואסור לקרוץ בידיו או ברגליו ולרמוז בעיניו לאחד מהעריות. ואסור לשחוק עמה, להקל ראשו כנגדה או להביט ביופיה. ואפילו להריח בבשמים שעליה אסור. ואסור להסתכל בנשים שעומדות על הכביסה. ואסור להסתכל בבגדי צבעונים של אשה שהוא מכירה, אפי’ אינם עליה, שמא יבא להרהר בה.
העולה מן האמור, שאין איסור להסתכל בתמונות בגדי נשים בפרסומות, אם אינם לבושים על הנשים [גם לא על בובות ראווה]. דווקא בגד שאינו חדש שהוא של אישה שמכירה, יש איסור להסתכל עליו אפילו אם איננה לבושה בו, משום החשש שמא יבוא להרהר בה.
להסתכל על תמונות בגדים שנשים לבושות בהן ולא רואים את האשה
לעניין להסתכל על תמונות בגדי נשים בפרסומות, כאשר בתמונה רואים שאישה לבושה בבגד, הדבר אסור לחלוטין, אף אם אין רואים את פניה של האשה, ואף אם חותכים את כל החלק מהצוואר ולמעלה. כי בלי ספק הדבר יכול להביא לידי הרהור.
וכן כתב הגאון הגדול הרב יוסף חיים זוננלפד זצ”ל בשו”ת שלמת חיים אבן העזר סימן ע”ג, בזה”ל: בגמ’ ע”ז דף כ’: מבואר דאסור להסתכל בבגדי צבעונים אפילו בתלויים על הכותל במכיר בעליהן. נסתפקתי באם היא מלובשת בהן והוא אינו מכיר להאשה – דאולי כל שאינו מכירה אין טעם לאסור אפילו כשהן עליה. והכריע: נראה דפשיטא דאסור. ושם בהערות ציינו כי כן משמע מדברי הדרישה לאבן העזר סעיף ה’ ס”ק ב’.
