האם מותר לגברים לשמוע ברדיו אישה שרה

מקורות ונימוקים:

בגמרא בברכות דף כ”ד. איתא, אמר שמואל קול באשה ערוה שנאמר “כי קולך ערב ומראך נאוה”.

כן פסק הרמב”ם בהלכות איסורי ביאה פרק כ”א הלכה ב’ בזה”ל: ואפילו לשמוע קול הערוה או לראות שערה אסור.

כן פסק גם השולחן ערוך להלכה אבן העזר הלכות אישות סימן כ”א סעיף א’ ואסור לשמוע  קול ערוה או לראות שערה.

אמנם בנוגע לאשה שאיננו רואה אותה ואיננו מכירה, הביא מרן הרב עובדיה זצ”ל בשו”ת יביע אומר חלק א’ או”ח סימן ו’, לדברי שו”ת מהר”ם שיק שכתב להתיר באינו יודעה ומכירה, ע”פ דברי הגמ’ במסכת מגילה דף טו. תנו רבנן: רחב בשמה זינתה, יעל בקולה, אביגיל בזכירתה, מיכל בת שאול בראייתה. אמר רבי יצחק: כל האומר רחב רחב – מיד ניקרי. אמר ליה רב נחמן: אנא אמינא רחב רחב ולא איכפת לי! – אמר ליה: כי קאמינא – ביודעה ובמכירה. וביאר המהר”ם שיק שבדומה למה שכתבה הגמרא לגבי רחב שיש חילוק בין יודעה ומכירה לזה שאינו יודעה ומכירה, כך גם יעל בקולה כל האיסור הוא ביודעה ומכירה. אבל באינו יודעה ואינו מכירה, אין איסור.

אכן אין הדברים אמורים, אלא לגבי אדם שלא מכיר כלל את האשה ששומע את שירתה, ולא ראה אותה מעולם בין במפגש ישיר בין דרך תמונה, אולם האדם יודע מי זאת האשה אף שאיננו רואה אותה כעת, אלא ראה אותה בהזדמנות אחרת, או דרך תמונה הדבר אסור בהחלט.

כפי שכתב בשו”ת יביע אומר חלק א’ אורח חיים סימן ו’ בסיכום תשובתו בזה”ל: המורם מכל האמור דביודעה ומכירה אפי’ ע”י תמונה אסור לשמוע קולה בגרמפון או ברדיו, אבל אם אינו מכירה מותר, ואין בזה משום קול באשה ערוה. והנלע”ד כתבתי.

אכן חשוב להוסיף שגם מרן הרב עובדיה זצ”ל לא כתב כן אלא על פי שורת הדין, אולם אין ספק שבת ישראל כשרה כבודה בצניעותה. ולכתחילה יש להקפיד שלא תישמע שירת האשה באוזני הגברים, וכפי שכתב בספר בית שערים שהדבר מכוער שישמעו הגברים קול זמר אשה. אלא אשה תשיר לנשים, והגבר ישיר לגברים, וכל כבודה בת מלך פנימה, כי כבודה של בת ישראל הוא פנימה בהסתר דבר.

להשלמת העניין אציין כי בשו”ת שבט הלוי סימן קפ”א, כתב לחלוק על ראיית מרן היביע אומר מדברי המהר”ם שיק, וכתב בזה”ל: אבל באמת אין ראיה מדבריו להקל בנדון דידן, דהמהר”ם שיק קאי על קול באשה ערוה דקידושין, דהיינו שאלת שלום, וע”ד שכ’ הרשב”א מ”מ קול שאלת שלומה וכיו”ב אסור והיינו משום קרוב הדעת, וע”ז כתב הגאון דהקול בעלמא אינו בעצם מעורר תאוה, ולכן בשאלת שלום מותר אלא דבמקום דמכירה, לבו גס בה גם זה אסור וכו’, וע”ז מסיים דאם לא ידעה ומכירה ואינה בפניו אין חשש כלל, אבל בקול זמר המעורר חשק והרהור ותאוה חלילה להתיר, אפילו אם איננו מכירה.