האם מותר בשבת לעשות עמידת ידיים גלגלון שפגאט וכדו'

מקורות ונימוקים:

בחורים המתענגים בקפיצתם ומרוצתם מותרים לרוץ ולקפוץ בשבת

כתב הרמב"ם פרק כ"ד מהלכות שבת הלכה ד' בזה"ל:

אסור לרוץ ולדלג בשבת, שנאמר "וכבדתו מעשות דרכיך" שלא יהא הלוכך של שבת כהלוכך של חול.

אמנם כתב הטור או"ח סימן ש"א סעיף ה' בחורים המתענגים בקפיצתם ובמרוצתם מותרים.

כן פסק השו"ע או"ח סימן ש"א סעיף א', אין לרוץ בשבת אלא"כ הוא לדבר מצווה כגון לבית הכנסת או כיוצא בו. אך בחורים המתענגים בקפיצתם ומרוצתם מותר.

אף שלצורך רפואה אסור להתעמל כפי שכתב השו"ע או"ח סימן שכ"ח סעיף מ"ב שאין מתעמלין בשבת, אין זה אלא כאשר הוא התאמצות יתירה של הזעה, למטרת רפואה. אולם עמידת ידיים שפגאט וכדו' אין זה התעמלות של רפואה, אלא יותר משחקים של צעירים הנהנים מכך, על כן הדבר מותר.

כן משמע גם מדברי שו"ת אור לציון חלק ב' פרק ל"ו תשובה י"ב שדוווקא התעמלות כדי להזיע אסורה, אולם התעמלות שאינו מתכוין להזיע בה, אף שמתעמל על ידי כלים, כגון קפיצים ומשקלות וכדומה, מותר. וכן מותר לרוץ אם כוונתו לשמור על כושר גופני ואינו מתכווין להזיע בריצה זו, עכ"ל.

אמנם בשו"ת מלמד להועיל חלק א' סימן נ"ג כתב שלכתחילה אין לרוץ לשם שמירה על הכושר בשבת, למרות שאיננו עושה כן לשם רפואה, אלא בשביל להתמיד בריאותו, אולם אין למחות ביד הנוהגים כן.

אכן נראה שנידון דידן קל הוא יותר, הואיל ואין מדובר על ריצה אלא על תרגילים אחרים, ועיקר האיסור הוא בריצה כדי שלא יהיה הילוכך בשבת כהילוכך בחול, שבימות החול טורח והולך לפרנסתו ולעיסוקיו במרוצה, אך אין זה שייך במשחקי התעמלות הללו כעין שפגאט עמידת ידיים וכדו'.

כן יש ללמוד מהסמ"ג שהביא הטור או"ח סימן ש"א שהוא מקור דין זה, שכתב בזה"ל: וכן אל ידלג ואל ירוץ בשביל חפציו להרויח, אבל לדבר מצוה מותר. ונראה לי, כי בחורים המתענגים בריצתם ובקפיצתם מותר, שאינם רצים להרויח, וכן לראות כל דבר שמתענגים בו לראותו. ע"כ.

מלשון הסמ"ג ניתן להבחין שהתיר לבחורים המתענגים לרוץ, לא בגלל שמתענגים הם בריצתם, אלא בגלל שאין זו ריצה בשביל להרוויח דבר מה. אם כן גם ריצה לשם שמירה על כושר, כיון שאיננה ריצה לשם מהירות אלא לשם הכושר ונעשית בקצב מסויים ונראית אחרת, אין בה איסור.

על אחת כמה וכמה משחקי התעמלות שאין בינם לבין הילוכך בחול כלום שאין לאוסרם, ואין טעם לאוסרם אלא מצד התעמלות להזיע לרפואה, שאסרו חז"ל גם לבריא לעשותם, אולם תרגילים אלו מותרים כיון שאינם נעשים כדי להזיע ולהתעמל, ובפרט שתרגילים אלו עצמם אינם נעשים כלל אצל חולים להזיע ולרפואה.