מקורות ונימוקים:
האם מותר ללמוד לימודי חול בשבת
נחלקו הראשונים האם מותר ללמוד לימודי חול בשבת קודש, דעת הרמב"ם בפירוש המשניות למסכת שבת פרק כ"ג משנה ב', שאסור ללמוד בשבת וביום טוב מלבד בספר הנבואות ופירושיהן ואפילו ספר בחכמה מן החכמות אסור, כ"כ המגיד משנה סוף פכ"ג הלכה י"ט. טעם הרמב"ם הוא גזירה כדי שלא יבוא לקרוא שטרי הדיוטות.
אולם האגור סימן רפ"ח כתב בשם הרשב"א חלק א' סימן תשע"ב והרמב"ן שמותר להתבונן בשבת באצטרולו"ב שהוא כלי דרכו ניתן להתבונן בכוכבים וללמוד את חכמת האסטרונומיה, הואיל ומותר ללמוד חכמה זו בשבת לפיכך כלי זה מותר לצורך גופו ואינו מוקצה.
לעניין הלכה במחלוקת זו הביא השו"ע בסתם לדעת הרמב"ם, ובלשון ויש מי שמתיר הביא לדעת הרשב"א, זה לשון השו"ע או"ח סימן ש"ז סעיף י"ז:
אסור ללמוד בשבת ויו"ט, זולת בד"ת, ואפילו בספרי חכמות אסור, ויש מי שמתיר, וע"פ סברתו מותר להביט באצטרלו"ב בשבת.
אמנם כתב המשנה ברורה שם ס"ק ס"ה שנוהגין להקל כדעת הרשב"א, אולם כתב הא"ר שירא שמים ראוי להחמיר בזה כי הרמב"ם והר"ן אוסרים.
לפיכך למעשה הספרדים צריכים להחמיר בזה שלא ללמוד לימודי חול בשבת, אולם האשכנזים רשאים להקל בדבר מעיקר הדין, הואיל ונהגו כדעת הרשב"א ודעימיה שמתיר.
אמנם בספר ילקוט יוסף שבת ב' הוספות הערה ש"ו כתב דנראה שאם תלמיד המתמחה לרפואה, עומד לקראת מבחן, וצריך לחזור ולשנן עניני הרפואה, והזמן דוחק, רשאי ללמוד בספרי הרפואה בשבת, הואיל וכל כיו"ב שפיר יש לסמוך על הרמב"ן והרשב"א. כ"כ גם בשו"ת עשה לך רב חלק א' סימן ל"ו, שאם הזמן דחוק לקראת מבחן ניתן להקל כדעת היש מי שמתיר שהביא השו"ע.
אולם לא ידעתי מניין להם להתיר, הרי קיימ"ל סתם ויש הלכה כדעת הסתם, ואם יצטרך התלמיד להתאמץ יותר ולהקדיש מזמנו בימות החול, מה בכך.
האם לימוד בשבת לקראת מבחן שיערך בימות החול – נקרא 'הכנה משבת לחול'
אמנם מאחר ובנידון דידן מדובר בלימוד לקראת מבחן, עלינו להתבונן האם אין בלימוד לקראת מבחן איסור הכנה משבת לחול, דמשום כך גם לדעת האשכנזים המתירים לימודי חול בשבת יהא אסור ללמוד לקראת מבחן.
בעניין זה מצאנו לדברי המשנה ברורה סימן ר"צ ס"ק ד' שכתב שלמרות ששינה בשבת תענוג, לא יאמר נלך ונישן כדי שנוכל לעשות מלאכתנו במוצאי השבת, הואיל ומראה בזה שנח וישן בשביל ימות החול.
מבואר שלמרות שכוונתו של האדם לישון על מנת שיהיה לו כוח במוצאי השבת, אין בכך חשש כל שהוא, הואיל ושינה בשבת תענוג והאדם ישן גם בשביל ליהנות בשבת ושיהיה לו כוח כשיקום בשבת עצמה. אולם אסור לאדם לומר נלך לישון בשביל מוצאי השבת, הואיל ומראה בכך שישן בשבת בשביל ימות החול והוא אסור. עיין בזה עוד בשו"ת מהרש"ג או"ח סימן ס"א, שכתב להגדיר שכל פעולה שעושים בשבת כדי לחסוך זמן בימות החול הוא אסור.
על פי האמור מתבקש לכאורה שיהא אסור להתכונן בשבת למבחן שיערך בימות החול, הואיל והוא הכנה משבת לחול, לעשות פעולות בשבת כדי לחסוך זמן בימות החול. אולם מאידך יש לומר שכיון שלימוד חכמה הוא למטרת הוספת ידע וחכמה זה איננו שייך רק לימות החול שהרי כבר בשבת עצמה מוסיף לעצמו ידע וחכמה, ודומה למי שישן בשבת שהוא מותר גם אם כוונתו שיהיה לו כוח במוצאי השבת.
וראיתי שבספר שמירת שבת כהלכתה במהדו"ח פרק כ"ח סעיף צ"ב הערה ר"כ, הביא שהסתפק הגרשז"א, אם מותר ללמוד בשבת למבחן בחומר לימודי חול, כאשר ניכר שאין כוונת האדם להוסיף חכמה לעצמו ולדעת את מה שהוא לומר, אלא כוונתו רק להצליח במבחן שיערך ביום חול, האם הוא כאומר שישן כדי שיהיה לו כוח במוצ"ש ואסור.
לפיכך נראה לענ"ד שאף אם מצד לימודי חול יש להתיר כגון לאשכנזים, או לספרדים בשעת הדחק שיש מקילים, מ"מ אם הוא לימוד לקראת מבחן בחומר שאין ללומד בו שום תועלת או מטרה להחכים ולרכוש ידע, וניכר שכל מטרתו היא אך ורק לעבור את המבחן, יהא אסור ללמוד בשבת, מדין הכנה משבת לחול, דהוי כאומר נלך לישון בשבת כדי שיהיה לנו כוח במוצאי השבת.
אולם אם חומר הלימוד למבחן הוא כזה שיש תועלת בידיעתו גם בלי קשר למבחן, והמבחן הוא רק ה'מחייב' לרכוש את ידיעת החומר, כמו ברוב לימודי החול שיש תועלת בידיעתם, מותר ללמוד בשבת לקראת מבחן בימות החול. וכ"ש אם חכמה שיש בה תועלת רוחנית כמו היסטוריה של עם ישראל או מושגים ביהדות וכדו', שאין ספק שאין בכך חשש הכנה משבת לחול ומותר. רק לא יאמר שהוא לומר כדי לעבור את המבחן.
