מקורות ונימוקים:
שלא לקרוא על שם צדיק שנפטר צעיר או במיתה משונה
כתב המהרש"ל בספרו ים של שלמה למסכת גיטין פרק ד' סימן ל"א, בנוגע לאופן כתיבת השם ישעיהו, שלמרות שבנביאים כתוב תמיד 'ישעיהו' בכל ספרי מלכים וישעיהו. אכן העולם אין רגילין לקרות לשום אדם ישעיהו, כי אם ישעיה לחוד. בטעם הדבר כתב המהרש"ל בזה"ל:
ומצאתי בדברי הימים (א', ג', כ"א) ישעיה. ואינו ישעיהו הנביא, ואמינא מסתמא לא קראו אחריו, כי ריע מזליה, ובן בנו מנשה קטליה במיתה קשה ומשונה (יבמות מ"ט ע"ב) וקראו הבנים אחר ישעיה של דברי הימים. ואולי כוונו גם כן למעלת הנביא, ושינו בו קצת. ולכן מן הסתם יש לכתוב ישעיה.
מבואר בדברי המהרש"ל שהסיבה שנהגו לקרוא ישעיה ולא ישעיהו, הואיל וישעיהו מת במיתה קשה ומשונה, לכן קראו ישעיה על שם צדיק אחר וכיוונו גם למעלת ישעיהו הנביא. דבריו הם מקור למנהג שנהגו שלא לקרוא על שם צדיק אם נפטר בקיצור ימים או במיתה משונה וכדו'.
כן כתב בשו"ת תשובות והנהגות חלק ד' סימן רכ"ח, שהמנהג הוא שלא לקרוא שם לילד על שם אדם שנפטר בצעירותו או שהיה מזלו רע, כיון שהשם קשור לנפטר. כן כתב הילקוט יוסף הלכות כיבוד אב ואם פרק ח' סעיף כ"א, כי מן הראוי להקפיד שלא לקרוא על שם מי שנפטר צעיר, או על שם מי שנהרג או נפטר במיתה משונה.
למרות שמעיקר הדין אם הנפטר היה צדיק ביותר אין לחשוש לכך שנפטר צעיר, אולם מי יודע מיהו צדיק באמת, ומהו עומק דין שמים, לכן מקפידים שלא לקרוא על שם מי שנפטר צעיר או במיתה משונה, ועל כגון זה אמרינן חמירא סכנתא מאיסורא.
מה לעשות אם רוצים לקרוא תינוק בשם מי שנפטר צעיר
במקרה שמעוניינים לקרוא על שם אב או סב שנפטר צעיר או ביסורים וכדו', הדרך הנכונה היא לקרוא לתינוק בשני שמות, כלומר שיוסיפו ויקראו בשם טוב וראוי מן המקורות, ואת שם הנפטר יקראו כשם שני.
אולם חשוב לדעת שבמקרה כזה צריך להקפיד לקרוא בשני השמות, אולם אם יקראו רק בשם של הנפטר לבד, לדעת החזו"א זצ"ל לא מועיל בכה"ג, הואיל ושמו של האדם הוא מה שקוראין אותו בפועל. אמנם יש אומרים, שאם קראו לתינוק בשני שמות, אף אם קוראים לו רק באחד מהם מועיל, על פי מה שמבואר בכתבי הקדוש לאריז"ל והקדוש רבי חיים ויטל זצ"ל שכשנולד ילד, הקדוש ברוך הוא מזמין בפי אביו ואמו שם שיקראו בו, כי השם הזה הנקרא לאדם למטה בעולם הזה הוא שמו של נשמתו הקדושה, וכמבואר בשער הגלגולים (הקדמה כ"ג דף כד ב) ומביא שם ששמו נרשם אז בכסא הכבוד. ואם כן יש לומר שהשם שהחליטו לקוראו במילה זהו שמו האמיתי של נשמתו וכנ"ל, ואף אם משנים אח"כ ומכנים אותו רק בשם אחד משמותיו, אינו משנה בשמו האמיתי בשורש נשמתו שנקבע כבר בשעה שנתנו לו אביו ואמו את שמותיו וכמ"ש.
פתרון אחר מקובל לעשות במקרה כזה שרוצים לקרוא בשם אב או סב שנפטר צעיר, כפי שהיה מייעץ הסטייפלער זצ"ל, לקרוא בשמו של האב או הסב, אולם לכוון בקריאת שם זה על שם צדיק אחר שהיה קרוי בשם זה. כך ייעץ למי שמת לו אח בגיל צעיר ושמו היה יצחק ורצה לקרוא את בנו הנולד לו יצחק על שמו, אמר הסטייפלער שיקרא יצחק אולם יכוון על שם רבי יצחק הלבן בעל התוס'.
משמעות קריאת שם התינוק
קביעת שם התינוק על ידי ההורים, היא בחירה משמעותית לתינוק, כפי שכתב המרח"ו בשם האריז"ל בספר הגלגולים הקדמה כ"ג, "שכאשר נולד האדם וקורין לו אביו ואמו שם אחד העולה בדעתם, אינו באקראי ובהזדמן, אלא הקדוש ברוך הוא משים בפיו השם ההוא המוכרח אל הנשמה ההיא כמו שאמר הכתוב אשר שם שמות בארץ".
כמו כן, שמו של האדם משפיע על אופיו, כפי שמבואר בדברי הגמרא בברכות כי "שמא קגרים", כלומר השם גורם. כן מוכח גם מדברי הגמרא ביומא פ"ג: שרבי מאיר לא רצה להפקיד פיקדון בידי בעל בית ששמו כידור, והוכח לבסוף שצדק רבי מאיר בחשש זה ששמו מעיד עליו שגנב הוא. כך גם מבואר בדברי המדרש תנחומא לפרשת האזינו, "לעולם יבדוק אדם בשמות לקרוא לבנו הראוי להיות צדיק כי לפעמים השם גורם טוב או גורם רע".
לכן על ההורים לקבל את ההחלטה על עניין השם בכובד ראש ובשיקול הדעת, מתוך מטרה להשפיע לתינוק תועלת בקריאת השם, ולא סתם מתוך מחשבה מה יותר נראה מקורי וייחודי. בכל מקרה של ספק או התלבטות ראוי ומומלץ לשאול רב תלמיד חכם, שיעזור להכריע בספק.
