מקורות ונימוקים:
פירות של ערלה אסורים בהנאה – ואסור להריח אותם
כן כתב הריטב”א בחידושיו למסכת עבודה זרה דף י”ב: שאתרוג של ערלה אסור להריח בו הואיל והוא אסור בהנאה.
וכן הוא ברשב”א בתשובה וכן פסק השו”ע יו”ד סימן ק”ח סעיף ז’ בזה”ל:
בשמים של עבודת כוכבים וכלאי הכרם וערלה, אסור להריח בהם.
אמנם כתב הרדב”ז שאין האיסור אלא בפירות ממש, אולם בפרחים או בעצי ריח שאינם מגדלים פירות מותר להריח בהם הואיל ואין בהם איסור ערלה, וכן הביא הפסקי תשובות אורח חיים סימן רי”ז.
ולעניין פרי שעיקרו למאכל ואינו נועד לריח נחלקו הפוסקים האם מותר להריח ממנו, דעת הש”ך יו”ד סימן ק”ח ס”ק כ”ז וכן דעת הפריח חדש שאם הוא דבר שאינו עומד להריח מותר להריח ממנו.
אולם האור החיים בספרו פרי תואר וכן הרדב”ז פליגו וס”ל לאסור כל פרי ערלה בהרחה גם אם אינו מיועד לריח וכן משמעות דברי הריטב”א הנזכרים.
וראוי לחוש לדברי האוסרים שכן כך הם דברי הרדב”ז סימן מ”ד, הביאם השערי תשובה להלכה או”ח סימן רי”ז.
אכן לעניין פרי שעומד להרחה הדבר פשוט שכיון שאסור להריח אותו אין מברכים עליו הנותן ריח טוב בפירות.
כן כתב גם בספר ילקוט יוסף הלכות ערלה פרק ב’ סעיף י’, שאילנות שיש בהם פירות של ערלה, אסור לכוון להריח בפירות, דאף שאותן פירות עומדים לאכילה, מכל מקום בכלל איסור הנאה הוא שלא ליהנות מריח של איסורי הנאה. וכל שכן שאסור לברך על הנאת הריח מפירות של ערלה. אבל קודם שיצאו הפירות באילן, מותר ליהנות מריח הפרחים של האילן, שאין ערלה אלא בפירות. ויש אומרים שרק אם הפרי עומד גם לשם ריח, אסור להריח בו בשנות ערלה, [שנוהג בו דין ערלה, אחר שעומד גם לאכילה. או שנטעו לשם ריח ולא ניכר הדבר]. אבל בפרי העומד לאכילה, מותר להריח בו. אולם לדינא יש להחמיר ולא להריח בכל פרי של ערלה, כל שיש בו ריח טוב, ובפרט שרגילים לברך עליו הנותן ריח טוב בפירות. [
טבל מותר בהנאה מלבד הנאת כילוי
לעניין השאלה האם מותר להנות מפירות טבל, איתא בגמ’ בשבת פרק במה מדליקין דף כ”ו. תנו רבנן אין מדליקין בטבל טמא בחול ואין צריך לומר בשבת. ובטעם הדין ביארה הגמרא שהוא נלמד מדאמר קרא ואני הנה נתתי לך את משמרת תרומתי בשתי תרומות הכתוב מדבר אחת תרומה טהורה ואחת תרומה טמאה מה תרומה טהורה אין לך בה אלא משעת הרמה ואילך אף תרומה טמאה אין לך בה אלא משעת הרמה ואילך.
אמנם נחלקו הראשונים האם הנאה זו של שריפה וכילוי אסורה מהתורה או מדרבנן, ובתוס’ שם מבואר שהנאה של כילוי אסורה מהתורה, לעומת זאת הר”ש בתרומות פרק י”א משנה ט’ כתב שהוא איסור דרבנן.
אכן לכל הדעות הנאה שאיננה של כילוי מותרת בטבל, לפיכך מותר גם לברך על פירות טבל הנותן ריח טוב בפירות.
ממילא מותר לברך ברכת הריח על פרי של טבל אך לא על פרי של ערלה שהנאתו אסורה גם כשאין בה כילוי.
