מקורות ונימוקים:
מקור האיסור לראות סרטי פריצות [פורנו]
התורה ציוותה בפרשת ציצית במדבר ט"ו ל"ט: "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם". והיינו שלא להסתכל בנשים שלא לבוא להרהר במחשבות זנות באשה האסורה לו.
כפי שכתב הרמב"ם בהלכות איסורי ביאה פרק כ"א הלכה ב', כי "המסתכל אפילו באצבע קטנה של אשה ונתכוון להנות כמי שנסתכל במקום התורף ואפילו לשמוע קול הערוה או לראות שערה אסור, והדברים האלו אסורים בחייבי לאווין".
כן פסק גם השולחן ערוך להלכה אבן העזר סימן כ"א סעיף א', והוסיף שאף אסור להסתכל בבגדי צבעונים של אשה שהוא מכירה, אפי' אינם עליה, שמא יבא להרהר בה.
איסור נוסף ציוותה התורה דברים כ"ג י', "ונשמרת מכל דבר רע". איסור זה הוא כפי שדרשה הגמרא בכתובות מ"ו. ונשמרת מכל דבר רע מכאן אמר ר' פנחס בן יאיר אל יהרהר אדם ביום ויבא לידי טומאה בלילה.
כן פסק השו"ע אבן העזר סימן כ"ג סעיף ג',
אסור לאדם שיקשה עצמו לדעת או יביא עצמו לידי הרהור, אלא אם יבא לו הרהור יסיע לבו מדברי הבאי לדברי תורה שהיא אילת אהבים ויעלת חן (משלי ה, יט) לפיכך אסור לאדם לישן על ערפו ופניו למעלה, עד שיטה מעט שלא יבא לידי קישוי. ולא יסתכל בבהמה וחיה ועוף בשעה שמזדקקין זכר לנקבה.
מכאן למדים אנו, כי אסור לגברים לראות נשים שאינן צנועות, על אחת כמה וכמה שאסור להסתכל בסרטי פורנו שמהותם תועבה וזימה ומביאים לידי קישוי והוצאת זרע לבטלה, והדבר אסור מן התורה באיסור חמור, הן מצד ולא תתורו, הן מצד ונשמרת מכל דבר רע.
האם גם לאישה אסור להסתכל בסרטי פריצות [פורנו]
לעניין אישה, אמנם לא שייך לגביה האיסור ונשמרת מכל דבר רע, כי הרי איננה יכולה לבוא לידי הוצאת זרע לבטלה. אולם בלי ספק איסור ולא תתורו אחרי לבבכם שייך גם כלפי אישה, שהרי אם תראה סרטי פורנו תבוא לידי הרהור עבירה במעשה זנות.
כן כתב החינוך (מצוה קפח) לגבי לאו קריבה לעריות, בזה"ל: ונוהגת בכל מקום ובכל זמן בזכרים ונקבות, שגם להן אסור להרהר אחר האנשים זולתי בבעליהן, עכ"ל.
כן כתב החינוך (מצוה שפז) לגבי לאו 'ולא תתורו' דאיסור הרהור לזנות, הנלמד מהפסוק "ולא תתרו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם" נוהג גם בזכרים וגם בנקיבות.
כן מוכח גם מדברי ספר חסידים (סימן תריד) שכתב שכשם שאסור לאיש לשמוע קול אשה כך אשה לא תשמע קול איש, שכל שהאיש מוזהר אישה מוזהרת. אמנם אין מחמירים כדברי ספר חסידים, אולם אין זה משום שסוברים שהאישה לא אסורה בהרהור, אלא מפני שהאישה איננה מגיעה לידי הרהור לעבירה בקלות כמו גבר, ולא תבוא לידי הרהור בשמיעת קול גבר. אולם וודאי שדבר המביא את האישה לידי הרהור עבירה הוא אסור לאישה כמו לגבר.
זוהי הסיבה גם שהרמב"ם דקדק בלשונו וכתב בפרק ט"ו מהלכות אישות הלכה ט"ז שמצוות חכמים שלא ישב אדם בלא אשה שלא יבוא לידי הרהור, ולא תשב אשה בלא איש שלא תחשד. עיין באר היטב אבן העזר סימן א' ס"ק כ"ז.
כחילוק זה כתב האגרות משה אבן העזר חלק א' סימן ס"ט בזה"ל:
דהנה שני עניני איסור הרהור יש. האחד, מקרא דונשמרת מכ"ד רע בכתובות דף מ"ו שאיתא שם מכאן א"ר פינחס בן יאיר אל יהרהר אדם ביום ויבא לידי טומאה בלילה שאיסור זה הוא אף באשתו שהיא מותרת לו. וכן מה שאסור להסתכל באשה נאה אפילו פנויה ובא"א אפילו מכוערת ובבגדי צבע של אשה המכירה ובבעלי חיים כשנזקקין זה לזו שאיתא בע"ז דף כ' נמי מקרא זה אינו מחמת שיהרהר לעשות עברה עמה אלא דאף שלא יהרהר לעשות עברה מחמת זה אסור משום שזה מביא לידי טומאת קרי שאסור להוציא לבטלה. השני, מקרא דאחרי עינכם דדריש בברכות דף י"ב זה הרהור עברה אינו מצד חששת הוצאת זרע לבטלה אלא הוא איסור מלהרהר לעשות העברה דזנות כמו הא דדריש מאחרי לבבכם הרהור ע"ז דהוא לעבור איסור ע"ז שהתורה אסרה בהו אף המחשבה לעבור.
ולכן יש חילוק בנשים דבאיסור הרהור מקרא דונשמרת ליתנהו דאינו גורם להן שום דבר במשמוש עיין שם בנדה וכ"ש שלא יגרום בהרהור ואף שלפעמים רואות דם מחמוד אין ראיית דם שום איסור. אבל איסור הרהור מקרא דאחרי עיניכם שהוא שלא להרהר לעבור עברת זנות איכא גם בנשים כמו שאיכא איסור הרהור ע"ז כדאיתא בחינוך שהבאתי. אבל לאיסור זה אין לחוש בהסתכלות ובראיית בע"ח נזקקין שכל אלו דרשינן מונשמרת שהוא רק שלא לבא להוצאת זרע לבטלה שליתא זה בנשים. ולחוש שמא תבאנה מזה להרהר לעשות איסורין להבעל לאסור לה לא מצינו ששייך לחוש לזה בהסתכלות וכדומה וכדאשכחן שהיו הנשים מותרות להסתכל בר' יוחנן כשסלקו מטבילה.
אכן בלי ספק שלמרות שכתב האגרות משה שאין חשש הרהור בהסתכלות של אישה בגבר, היינו דווקא בהסתכלות בגבר נאה, אולם הסתכלות בסרטי זימה ותועבה, המביאים גם נשים להרהור, הדבר אסור, והיינו מה שכתב האגרות משה שגם על הנשים יש איסור הרהור לעבור עבירת זנות.
