מקורות ונימוקים:
גם הגויים מצווים על האמונה באלוקים ועל ידיעת ה’, כפי שמבואר בגמרא בסנהדרין דף נ”ו. תנו רבנן שבע מצות נצטוו בני נח דינין ו’ברכת השם’ עבודה זרה גילוי עריות ושפיכות דמים וגזל ואבר מן החי.
ובגמרא שם נתבאר לעניין ברכת השם, תנו רבנן איש מה תלמוד לומר איש איש לרבות את הנכרים שמוזהרין על ברכת השם כישראל.
וברמב”ם הלכות מלכים פרק ט’ הלכה ב’ מבואר כי גוי שעבד עבודה זרה חייב מיתה.
לעניין חביבות הקב”ה לכל בני האדם שנבראו בצלם אלוקים, איתא במסכתות קטנות מסכת אבות דרבי נתן נוסחא א פרק לט איתא, רבי מאיר אומר חביב אדם שנברא בצלם אלהים שנאמר כי בצלם אלהים עשה את האדם (בראשית ט’ ו’).
עוד איתא בגמרא שהקב”ה מיצר ומצטער אל אובדן וצערם של בני האדם, ואף במיתתן של רשעים איננו שמח, כפי שמבואר בדברי הגמרא בסנהדרין ל”ט: אמר רבי שמואל בר נחמן אמר רבי יונתן מאי דכתיב ולא קרב זה אל זה כל הלילה, באותה שעה בקשו מלאכי השרת לומר שירה לפני הקדוש ברוך הוא אמר להן הקדוש ברוך הוא מעשה ידי טובעין בים ואתם אומרים שירה לפני.
