מקורות
כפי שהארכתי שם בספרי דרך האתרים שהגם שיש מהסוברים שיש איסור הסתכלות על הנשים שלא יסתכלו באנשים, כן כתב בשו”ת תשורת שי (חלק א סימן קכ”ה), וכן מבואר בשו”ת עצי חיים (סימן יא), ובשו”ת דברי יציב (אבן העזר סימן לה), ובשו”ת משנה הלכות (חלק ה סימן קלב, ובסימן רכב). והחולקים שאין איסור הסתכלות, בשו”ת יביע אומר (חלק א אורח סימן ו אות ה, ובמילואים שם), ובשו”ת דברי יואל (סימן י) ובשו”ת אהל משה (חלק א, סימן לב), וכן ראה לידידי הרה”ג ר’ חנן אפללו נר”ו בשו”ת אשר חנן (חלק ב סימן יב). ויותר נראה כפי הסוברים שיש איסור כשהאשה מסתכלת לשם תאווה כמו שכתב בספר החינוך (מצוה קפח) ‘ועוד אמרו רבותינו ז”ל וכו’ ויתר פרטי המצוה, מבוארים בהרבה מקומות בתלמוד בפיזור ונוהגת בכל מקום ובכל זמן בזכרים ונקבות, שגם להן אסור להרהר אחר האנשים זולתי בבעליהן, שעליהם ראוי להן להמשיך כל חשקן וחפצן, וכן יעשו בנות ישראל הכשרות וכו’. עי”ש. וכן החינוך (במצוה שפז) כתב שלא נתור אחר מחשבת הלב וראיית העינים שנאמר ולא תתורו וכו’, ונוהגת מצוה זו בכל מקום ובכל זמן, בזכרים ובנקבות. וכן מפורש בספר חסידים (סימן תריד).
