מקורות ונימוקים:
פסק השו”ע או”ח סימן תר”ל סעיף ב’ בזה”ל:
דפנות הסוכה, אם היו שתים זו אצל זו כמין ג”ם, עושה דופן שיש ברחבו יותר על טפח ומעמידו בפחות מג’ לאחד מהדפנות, ויעמיד קנה כנגד אותו טפח, ויעשה לה צורת פתח שיעמיד קנה עליו ועל הטפח, וכשרה אף על פי שהקנה שעל גביהן אינו נוגע בהן. הגה: ואם הטפח והדופן מגיע לסכך, אין צריך קנה על גביהן.
מבואר בדברי השולחן ערוך שבמקרה שיש שני דפנות כמין גא”ם כלומר בצורת האות ר’, מספיק בדופן שלישית העשויה מדופן מעט יותר מטפח העומד בריחוק פחות מג’ טפחים, + צורת פתח שישלים לרוחב שבעה טפחים הנצרך לדופן.
טעם הדבר הוא כאמור בדברי הגמרא בסוכה דף ו’. דילפינן בסכת בסכת בסוכות, שיש צורך בג’ דפנות, והיינו שתים כהלכתן ושלישית אפילו טפח. ואותו טפח מעמידו בריחוק מעט פחות מג’ טפחים, כדי ליצור שיעור דופן חשוב של ד’ טפחים, ואת השאר ישלים בצורת הפתח.
לעניין דלת וטרינה, כיון שיש לה מסילה מלמעלה ומהצדדים, נחשב לצורת הפתח, ויעויין בזה בספר חוט שני סוכות עמוד רכ”ה שכתב כן.
יתר על כן, גם אם היה רק שתי דפנות כהלכתן עשויות כאות ר’, ובנוסף דופן רביעית העשויה מד’ טפחים של דופן והשאר צורת הפתח על ידי הוטרינה, הייתה הסוכה כשרה ואין צורך בדופן רביעית נוספת כלל.
גם אם דלת אחת משתי דלתות הוטרינה תישאר קבועה והשניה בלבד תפתח ותסגר, תחשב הדלת הקבועה כדופן ארבעה טפחים, ובצירוף צורת הפתח ארבעה טפחים, יהיה כאן דופן שלישית כשרה לכתחילה.
תגובה אחת
תודה רבה לכבודו על התשובה המובנת