האם תוכל בבקשה לייעץ לי בנושאים הבאים:
1 .מהם הזמנים המתאימים לשחרית, מנחה ומעריב בהתחשב בלוח הזמנים של עבודת הלילה שלי?
2. כיצד עלי לבנות את התפילה שלי ולהקפיד על הנהלים הנכונים לכל תפילה בהתחשב בדפוס השינה החריג שלי?
3. האם יש שיקולים או התאמות ספציפיים שעליי לבצע על מנת לשמור על גישה מאוזנת בין תחומי האחריות שלי בעבודה לבין שמירת המצוות?
אני שואף למלא את חובותיי תוך מילוי חובות עבודתי, ואודה מאוד על הדרכתך בניווט במצב זה.
תודה מראש על עזרתך!
[1] ע”פ מה שכתב הבן איש חי (פרשת פקודי אות יד) שהנעורים כל הלילה, יאמרו ק”ש של המיטה עם כל הפסוקים מעט קודם חצות, אמנם מכיון שהינך טרוד ועסוק בעבודתך, יש להקל לקורא רק את ג’ הפרשיות של ק”ש ללא הפסוקים שלאחריה.
[2] ע”פ שולחן ערוך (או”ח סימן ד’ סעיף יג).
[3] שולחן ערוך אורח חיים הלכות תפלה (סימן קי סעיף ב):
הפועלים שעושין מלאכה אצל בע”ה, אם אינו נותן להם שכר חוץ מסעודתן, מתפללין י”ח, אבל אין יורדין לפני התיבה ואין נושאין כפיהם; (י) ואם נותן להם שכר, מתפללין הביננו. “והאידנא, אין דרך להקפיד בכך, ומסתמא אדעתא דהכי משכירין אותם שיתפללו י”ח”. ע”כ. אע,ג דיש להתבונן מזה באופן שבעל הבית אינו יהודי, מ”מ אין דרכו של בעל הבית להקפיד על צורכי פועליו כשעושים כן לא על חשבון העבודה באופן קבוע, כלענ”ד.
בטח יעניין אתכם!
לתשומת לב הגולשים:
אין ללמוד הלכה ממקרה אחד למקרה אחר, אלא על כל מקרה לגופו יש לשאול שוב ולקבל תשובה ספציפית, כיון שהדין עלול להשתנות בשל שינויים קלים בנידון. ובאופן כללי, עדיף תמיד ליצור קשר אישי עם רבנים, ולברר את ההלכות פנים אל פנים, ולא להסתפק בקשר וירטואלי ו\או טלפוני.
כל התשובות הינם תחת האחראיות הבלעדית של הרב המשיב עצמו, ולא באחראיות האתר ו\או ראש המוסדות.
מאמרים אחרונים
צ’ק ליסט (רשימת הכנות וקניות ותזכורות) לחתונה ונישואין
חשוב לערוך צ’ק ליסט לחתונה כדי לוודא ששום פרט חשוב לא יישכח במהלך ההכנות והאירוע עצמו. רשימה מסודרת מסייעת להוריד
י”ג – יום חמישי – תענית אסתר: גם בירושלים ובשאר עיירות המוקפות, קוראים בשנה זו את המגילה במוצאי התענית ולמחרת
הלכות “פורים משולש” עפ”י פסקי מרן הראש”ל רבינו עובדיה יוסף זצוק”ל כאשר חל יום ט”ו באדר בשבת קדוש, אזי בירושלים
בשבת שלפני ראש חודש אדר הסמוך לניסן, מוציאים שני ספרי תורה וקוראים בשני פרשת שקלים – בראש סדר כי תשא,
במסגרת הסכמים ובפשרות משפטיות בין הצדדים, קיימת מציאות שצד אחד מסכים “להודות” על דבר “על תנאי” שהצד השני יוותר על
כל הזכויות של התשובות והמאמרים שמורים לרבנים המשיבים שליט"א