מקורות ונימוקים
אע”ג דהוי מיעוט, מ”מ כיון דמקפידה וכן דרך העולם להקפיד כהאי גוונא להסירו, הרי זה חציצה וכמבואר בשו”ע (סי’ קצח ס”א), ואיסורו מדרבנן גזירה אטו רובו המקפיד. ואע”ג דבראוי לביאת מים הוי נמי דרבנן לרוב הדעות, וכמ”ש הריטב”א ועוד, שולא כדברי התוס’ סוכה (ו:), מ”מ אין להקל.
וכיוצא בזה כתב בשו”ת אגרות משה ח”א (סי’ צז ענף ו’), ובתשובה להגרש”ז אויערבאך הובאה בסוף הספר מראה כהן. ולא דמי לכל ההיתרים שכתב מרן בטהרת הבית ח”ג (אות לב) גבי סתימה זמנית, ופשוט.