גיוס חרדים ובני הישיבות לצבא (צה"ל) – למה לא?

תודה על ההזדמנות לענות על שאלה חשובה זו (ומעניין שגם בחו"ל הנושא עלה, כנראה בהשפעת השיח התקשורתי הישראלי).

ובכן, המענה לשאלות אלו הוא פשוט וברור מאוד, וכבר הושמע רבות בעבר (ויש גם שכתבו על זה חיבורים שלמים, וכגון ספר "תורתו אומנותו"), אבל ככל הנראה הציבור הכללי מתקשים לקבל את התשובה וזאת משלושה סיבות: א. מטעמים רגשיים (הקושי והצער של העובדה שהבנים של השואלים מסכנים את חייהם בצה"ל, לא נותנת פניות רגשים לקבל שום תשובה לכך שהבנים של אחרים לא אמורים להיות באותו מצב). ב. התשובה לשאלות נעוצה בערכים שמתבססים באמונה יהודית שהובאה בתלמוד, ואם חס ושלום לא מאמינים בתלמוד ממילא אין כאן תשובה. ג. התקשורת מסיתה את הציבור הכללי יומם ולילה בנושא הזה (מה שמשמש גם למטרות פוליטיות של השמאל), כך שניגשים לבירור הנושא לאחר שכר קיימת דעה קודמת שלילית ביותר עם אסוציאציות חמורות.

ועל כן, מחמת הסיבה הראשונה והשלישית הנ"ל, לפני שניגשים לתשובה, אבקש לנסות עד כמה שניתן לנטרל את הרגשות ולהיות "פתוח" להתחיל להבין הסתכלות אחרת (ואני מניח שאצלכם בחו"ל יותר קל להגיע לניטרול הזה, מפני שהדבר לא נוגע ישירות לבנים שלכם, וגם פחות נחשפתם להסתה תקשורתית), וגם להפנים שאינו נכון כלל ש"הבן שלי צריך להיות בסכנה" ואילו הבן החרדי יכול לשבת בשלווה, כי הדבר אינו תלוי כלל ב"דם חרדי" אלא הבן שלך מוזמן ג"כ לבוא לישיבה ולעסוק בתורה, ולא עוד אלא שברור הדבר שכל גדולי ישראל יסכימו פה אחד לעשות "החלפה": שכל החיילים ילכו לישיבה ללמוד תורה בהתמדה, ואז כל בחורי הישיבות ילכו לשרת צבא, וכל המניעה להסדר כזה הוא דווקא מצב הציבור הכללי שלא יתרצו בהחלפה כזו, כך שאין כאן מקום כלל לטענות רגשיות מהסגנון הנ"ל, אלא כל הנושא (אשר עליו נביא את התשובה) הוא מדוע חשוב שתהיה כמות גדולה של לומדים בישיבות אף על חשבון השירות בצה"ל.

ועכ"פ עדיין נותר לנו הסיבה השניה הנ"ל, ולכן, בטרם ניגש לתשובה, אקדים הקדמה קצרה הנוגעת לבעיה האמונית שהזכרתי:

הקדמה קצרה: הנחת יסוד לפני כל דיון בנוגע לקיום מדינת ישראל

צריכים להבין, מדוע בכלל אנחנו מוכנים להלחם על הארץ הזאת? מדוע שלא נרים דגל לבן, ונעבור כולנו לשוויץ? לא מופקע הדבר, שאם נגיש בקשה לאו"ם, שאנחנו מוכנים להפסיק מיידית עם הסכסוך הערבי – ישראלי שגובה כל כך הרבה דם (ומשאבים) משני הצדדים, ע"י שאנחנו פשוט מחזירים את כל ארץ ישראל לערבים, בתנאי שיתנו לאזרחי ישראל אזרחות במדינה מהעולם המתקדם, יתכן מאוד שבקשתנו תתקבל בשמחה ובהערכה, אז מדוע שלא נעשה זאת, מה יש לנו להתעקש להיות דווקא בארץ ישראל? (ואם מפני החשש להתמודדות עם אנטישמיות בחו"ל, אין בזה טענה לפי ההיגיון החולין, שהרי לעת עתה המצב הוא שהתמודדות עם הערביים קשה הרבה יותר מההתמודדות של בני חו"ל עם האנטישמיות, ולא עוד אלא שגילת האנטישמיות בעולם בשנים האחרונות קשורה באופן ישיר לבעיית הסכסוך עם הפלסטינאים).

ויתירה מזו, הגם שמבחינה היסטורית היהודים התגוררו כאן לפני הערביים, מ"מ במאות שנים האחרונות התגוררות כאן הערביים, אז מאיפה באמת הזכות לבוא ולקחת את האדמה אשר היתה בחזקתם כל כך הרבה שנים? ולשאלה זו האחרונה, נדרש ראש הממשלה הראשון מר דוד בן גוריון.

במעמד היסטורי המפורסם, בשנת 1966, כאשר נשאל את בן גוריון ע"י וועדת פיל, האם יש בידו "קושאן" (שטר בעלות על הארץ בשפה הערבית, כפי שהיה מקובל בארץ ישראל במאות השנים האחרונות) הנותן לו את הזכות לתפוס את מקומם של בני הארץ הערבים הגרים בה מזה דורות? בן גוריון נטל את ספר התנ"ך בידו וענה: זה הקושאן שלנו.

ולמעשה, אם רוצים אי לא, היהדות היא הסיבה היחידה להתעקשות להשאר בארץ ישראל לפי הנתונים של היום, כי בלי הערך של אמונת התורה לארץ הזאת, מה לא טוב באירופה? על מה מוסרים נפש להשאר כאן?

ועוד, הרי האו"ם קבע ש"ציונות" זו גזענות, שמדוע האזרחות בארץ ישראל תהיה דווקא ליהודים? והתשובה לזה ממדינת ישראל, שאין זו גזענות, כי הדבר לא תלוי ב"גזע" אלא ב"דת", שכל אחד יוכל להתגייר (קרי לקבל על עצמו את הדת היהודית) ואז לזכות לאזרחות ישראלית. וא"כ נמצא, שכל העילה להתגורר בארץ ישראל, וכל העילה לקיום העם היהודי על האדמה הזו, וכל שכן כל העילה להלחם נגד הערביים ולהקריב דם על האידאולוגיה של קיום מדינה ליהודים, מבוססת סוף סוף על דבר אחד: על הדת היהודית, התורה. ואם חלילה לא מאמינים ביהדות, ולא מאמינים בתורה, כל הענין הזה של מדינה ליהודים על חשבון מלחמות בלתי פוסקות ושפיכות דמים אינו דבר סביר ולא מוצדק.

וממילא כל דיון סביב לנושא של המידה בכלל וצה"ל בפרט, חייב להיות לאחר שמקבלים כבסיס את המונח שהתורה והיהדות היא אמת. ובכלל התורה והיהדות הוא התלמוד, התורה שבעל פה, כי אחרת אין זו הדת היהודית אלא הדת הקראית (מה גם שהמוסמכים לקבוע מהי יהדות, כלפי מדינת ישראל, הם הרבנים הראשיים – וכל הרבנים הראשיים סברו פה אחד שהיהדות כוללת האמונה האבסולוטית בכל מה שכתוב בתלמוד).

ולאחר הקדמה זו, נוכל באמת להתבונן, מה כתוב בתלמוד ובמדרשים?

הצלחת החיילים היא רק בזכות לומדי התורה

לימוד תורה בכולל ברכת אברהם

נאמר בגמ' מסכת מכות דף י' ע"א: "אמר רבי יהושע בן לוי, מאי דכתיב (תהילים קכ"ב ב'): עומדות היו רגלינו בשעריך ירושלם? מי גרם לרגלינו שיעמדו במלחמה? שערי ירושלם שהיו עוסקים בתורה." ע"כ. כלומר ההצלחה של אלו שיוצאו למלחמה, היא בזכות אלו שנשארו בירושלים לעסוק בתורה.

ובמדרש תנחומא פרשת מטות סי' ד' מובא על הפסוק "אלף למטה אלף למטה" (במדבר ל"א ד'), שמכל אחת מי"ב השבטים בישראל (שהיו בכל אחת מהם בין עשרים וארבע אלף לששים אלף איש בגיל צבא) היו שולחים רק אלף איש מכל שבט כדי להילחם, ועוד אלף איש בכל שבט היו מעמידים להתפלל במהלך כל המלחמה, ושאר כל השבט היו לומדים תורה, וכך היו מנצחים.

ועוד אמרו חז"ל (במדרש בראשית רבה פרשת תולדות פרשה ס"ה אות כ', ובילקוט שמעוני תולדות רמז קט"ו, ועוד) על הפסוק "הקול קול יעקב והידיים ידי עשו", ש"בזמן שקולו של יעקב (של עם ישראל) מצוי בבתי כנסיות ובבתי מדרשות, אין הידים ידי עשו (כלומר אין הגויים מצליחים להלחם בעם ישראל כמו שמאריך שם במדרש).

ובזוהר הקדוש (בשלח דף נ"ח ע"ב – בתרגום ללשון הקודש עפ"י הפירוש מתוק מדבש) רבי חייא ביאר על הפסוק "ימינך ה' נאדרי בכח" – זה התורהף ועל ידי זה: ימינך ה' תרעץ אויב" (שע"י למוד התורה תרעץ אויב), כי אין דבר בעולם שישבור כוחם של האויב רק בשעה שישראל עוסקים בתורה, כי כל זמן שישראל עוסקים בתורה ימינו של הקב"ה מתחזק וכוחם של הגויים נחלש. ולכן התורה נקראת עוז, וכמו שכתוב ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום (כשה' יתן תורה לעמו הוא יברך את עמו בשלום – שאויבנו יפלו תחתנו), ובשעה שישראל לא עוסקים בתורה השמאל (כלומר כוחות הרע) מתחזק וזה גורם שמתחזק כח הגויים ושולטים על ישראל וגוזרים עליהם גזרות שלא יכולים לעמוד בהם, ורק מחמת זה גלו ישראל והתפזרו בין האומות וכו'. ע"כ.

[וראוי לציין בזה גם את הגמ' בנדרים דף ל"ב ע"א: אמר רבי אבהו אמר רבי אלעזר: מפני מה נענש אברהם אבינו ונשתעבדו בניו למצרים מאתים ועשר שנים? מפני שעשה אנגרייא בתלמידי חכמים. ופירשו שם הראשונים, שאברהם אבינו לקח את אותם אנשים שלימד אותם תורה, והשתמש בהם לצורך מלחמה, וזה היה נחשב לו לעוון גדול אשר בעבורו נעשו בניו להיות בשיעבוד מצרים מאתים ועשר שנים].

דבריו של מרן מאור ישראל רבינו עובדיה יוסף זצ"ל בסיבת מניעת גיוס בני הישיבות לצבא

במכתב שפירסם מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל ביום כ"ח אדר א' תשל"ב, האריך בדבר שחלילה לגייס את בחורי הישיבות, והביא בזה דברי הרמב"ם הל' שמיטה ויובל פי"ג הל' י"ב-י"ג שכל מי שרוצה ללמוד תורה כל הזמן כמו שבט לוי, פטור מלשרת בצבא (גם אם הם ציבור גדול, כמו שבט שלם), והביא את הגמ' במכות דף י' ע"א הנ"ל שכדי להצליח במלחמה העצה היא בכך שיהיו מספר לומדי התורה לפחות זהה למספר הלוחמים.

ובמאור ישראל דרושים עמ' ק"ץ כתב מרן הגרע"י זלה"ה, וז"ל:

"הישיבות הקדושות וכו' יש להן המשך בבטחון המדינה ובהרמת קרן כלכלתה. כמו שאמרו חז"ל (מכות דף י' ע"א) על הפסוק עומדות היו רגלינו בשעריך ירושלים – מי גרם שרגלינו עומדות במלחמה? שערים המצויינים בהלכה אשר בירושלים. אילו הבינו זאת ראשי השלטון של ארץ ישראל, היו צריכים לתקצב לישיבות, לא ע"י משרד הדתות במדה שחוקה, אלא ע"י משרד הבטחון או האוצר, שנותנים להם במדה גדושה לבטחון המדינה. כל פנטום עולה מיליוני דולרים, וכל טנק, וכל טיל, עולים למאות אלפי דולרים, והרי כל זה גנוז בתורה. וכו'. קדושת הארץ והנחלתה לישראל היא רק בזכות התורה וכמו שאמרו במדרש רבה ריש פרשת מסעי: חבלים נפלו לי – בארץ ישראל, בנעימים – בזכות התורה וכו'."

והוסיף על זה בשו"ת יביע אומר חלק י' בהקדמה:

"ועל זה אמרו בתנא דבי אליהו (סוף פרק י"א) אשרי מי שמחדש בדברי תורה על פיו, שהוא דומה כמי שמשמיעים אותו מן השמים, ואומר לו הקדוש ברוך הוא בני, בנית לי בית המדרש, והשכר הגדול שיש לי באוצרי שלך הוא, ובשבילך ובזכותך אני מציל את עמי ישראל מכל צרה, שנאמר (שופטים ה' ח'), יבחר אלהים חדשים אז לחם שערים מגן אם יראה ורומח בארבעים אלף מישראל. מלמד שאם יצאו למלחמה ארבעים אלף מישראל, ותלמידי חכמים עסקו בתורה, דומה להם כאילו אחזו מגן וצנה וחרב פיפיות להצלחתם".

וע"ע במעדני המלך ח"ג (לימוד התורה) עמ' מ"ג שמאריך עוד בענין זה שרק בזכות לומדי התורה עם ישראל מנצח במלחמות, ולכן כתב שאלו שרוצים לגייס בני הישיבות, הם בכלל הנאמר בסנהדרין דף צ"ט סוף ע"ב שמי שאומר מאי אהנו לן רבנן הרי הוא אפיקורס ואין לו חלק לעולם הבא. עיי"ש.

כאבו של מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל

ובכדי להבין את חומרת הענין, ראיתי לנכון להביא בזה לקט ציטוטים מספרי האחרונים אודות צערו של אותו צדיק מרן מוהרע"י זלה"ה אודות החשש שחלילה תהיה גזירה לגיוס בני הישיבות: 

• "גזירת גיוס בחורי הישיבות לצבא כואבת לי יותר מפטירתו של בני" (דברי מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל לראש הממשלה בעת שהגיע לנחמו על פטירת בנו הגאון רבי יעקב יוסף זצ"ל)
• "צריך ללמוד מדרכיו של מרן הרב עובדיה (שליט"א) [זצ"ל], שבמלחמת עופרת יצוקה הרב לא אמר להגיד 'אבינו מלכנו', ועכשיו עקב גזירת הגיוס הורה הרב (שיחיה) [זצ"ל] לומר 'אבינו מלכנו'. הסכנה גדולה!" (ספר יחיל מדבר עמ' שט"ז)
• "וכידוע חליו האחרון של מרן מלכא [רבינו עובדיה יוסף] זצ"ל הכביד מאז שהתחילו לדבר על גיוס בחורי הישיבות. והדבר לא נתן לנפשו הטהורה מנוח ושלוה. וכחותיו הלכו ועזבוהו מיום ליום, כשהוא מדבר באזני כל מי שהיה ביכולתו למנוע את הגזרה המרה הזו" (מעדני המלך חלק חינוך ילדים בהקדמה).
• "באותם ימים היה אבא [מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל] שרוי בצער רב על ענין גזירת הגיוס של תלמידי הישיבות, שריחפה מעל לומדי התורה בארץ ישראל. לא נתנה לו מנוח. ובכל יום ויום היה מעורר ומדבר על האמצעים שיש לנקוט כנגד גזירה זו." (ספר אורחות מרן, מאת הראש"ל הרה"ג ר' דוד יוסף שליט"א, ח"ב עמ' תתצ"ד)
• "ובאחד מלילות שבת, בהתיישבו על שולחן שבת, זעק 'אוי כואב לי', ולבני הבית שחרדו לקראתו בחושבם שמדובר בכאב גופני, שח כי כואב לו על בני הישיבות" (מעדני המלך חלק חינוך עמ' ר"ז).
• "פרץ מרן בבכי סוער, ובשארית כוחותיו זעק "על כל הכאבים שלי יכול אני להתגבר, אבל גזירת הגיוס של בחורי הישיבות גורמת לי ייסורים נוראים שאינם נותנים לי מנוח כלל". (ספר אור עליון ח"א בקו' חזו"ע עמ' ר"צ, ציטוט משיחת טלפון האחרונה של מרן זצ"ל בהיותו מאושפז בבית החולים, עם שר הביטחון דאז)
• "מרן זצ"ל סיפר באותה תקופה שאינו מסוגל לאכול ולישון מרוב צער ודאגה, וכו'. לצערנו הרב, צער עמוק זה קירב את קיצו, כיודע".(ספר אור עליון הנ"ל).
• "…שם שמע מבניו הגאונים של מרן, על צוואתו האחרונה של אביהם הדגול [מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל], לפיו אסור לפגוע בשום פנים ואופן בעולם הישיבות והכוללים, ולא להוציא ולוּ בן ישיבה אחד מכותלי בית המדרש כדי להתגייס לצבא. מרן זצ"ל, אמרו בניו שליט"א, הצטער עד לדיכדוכה של נפש על גזירת הגיוס הנוראה העומדת אחר כתלנו, וכו', 'תנו לי יבנה וחכמיה' – ציוו בניו בשם מרן זצ"ל, שכאב התורה הקדושה עמד בראש מעייניו, ואת זאת השאיר כצוואתו האחרונה: אל תיגעו במשיחי – אל תפגעו בלימוד התורה של כל אחד ואחד מלומדי התורה." (קונטרס יוסף הוא השליט)

עוד מדברי גדולי ספרד זצ"ל בענין שבחורי הישיבות מגינים על ישראל

וכמובן שמרן הגרע"י זלה"ה אינו לבד במערכה, אלא כך היא דעתם של כל גדולי מאורי הפסוקים זצוק"ל (ושליט"א), ולהלן כמה דוגמאות:

• הג"ר בן ציון אבא שאול זצוק"ל: "לשאלה המנקרת בראשם של אנשים רבים, ולפעמים אפי' בני תורה, דמוע בני תורה פטורים מלשרת בצבא וכו', התשובה פשוטה וכו', ככל שהלימוד רב יותר, כך קיום העולם איתן יותר וברווחה רבה יותר, וכו', בכל יום ויום זוממים ומתכננים האויבים דרכים שונות לפגוע ולהזיק ח"ו, והקב"ה מצילנו מידם, ובמקים רבים מעבר לכוחות ולחוקי הטבע, ובזכות מה הקב"ה מפר עצתם? בזכות ובכוח התורה, שהיא כאמור מלך הטבע, ובכוחה מתנהל הטבע תדיר, וכל שכן להגנת והצלחת עם ישראל לומדיה." (אור לציון חכמה ומוסר עמ' י"א)
• הג"ר יהודה צדקה זצוק"ל: "אנחנו אומרים בכל יום וכל בניך לימודי ה' ורב שלום בניך. כשכולם ילמדו תורה, יתקיים בנו יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך, לא תהיה עוד מלחמה לא יצטרכו חיילים לא יצטרכו צבא." (דורשי תורה תשע"ו עמ' תרמ"ו).
• הג"ר שמעון בעדני זצוק"ל: "הקב"ה ידע שיהיה כל מיני טילים ששולחים עלינו בכל הארץ, אז מה יגן עלינו מכל זה? לכן דאג שיקומו ישיבות וכוללים בכל מקום בארץ, בצפון ובדרום, כדי שזה מה שיגן עלינו מכל המפגעים המנסים לכלותינו. אומרים 'יש כיפת ברזל', אבל צריכים לדעת שבלי התורה שיש בכל הארץ לא יעזור שום דבר, התורה היא זו שמצילה" (דרשה שנשא בכסלו תשע"ו ונדפסה בספר סברי מרנן חינוך עמ' תרע"ה)
• הג"ר מאיר מאזוז זצוק"ל: שאלה: מה יש לכת"ר שליט"א לומר על גזירת גיוס בני הישיבות שעומדת על הפרק? תשובה: תבוטל בקרוב בעזרת ה', צריך לדעת שבלי תורה אין קיום לעם ישראל עכ"ל (שו"ת מקור הנאמן חלק ב' סי' תתקמ"ט)
• הג"ר מרדכי אליהו זצוק"ל: ואציין שאף הרה"ג ר' מרדכי אליהו זצ"ל, שהתקבל כמורה הדרך של הציונות הדתית, הורה באופן חד משמעי בתשובה מהתאריך ב' חשוון התשמ"ו וז"ל "כל מי שיכול להמשיך וללמוד תורה, ודאי שעדיף, לימוד זה מגן על עם ישראל אף יותר משירות צבאי." עכ"ל.

המחשה במשל

והטיב להמחיש כל זאת הג"ר ראובן קרלנשטיין זצ"ל בספר יחי ראובן, וז"ל:

שליחים מיוחדים מטעם שרי הממשלה, החברים בתנועת הפועל המזרחי, נכנסו לביתו של הרב מטשעבין זי"ע, והביעו את צערם, הם פרסו על השולחן את המצוקה המדינית, המצב קריטי! הצבא סובל ממחסור משווע בכח אדם, לדעתנו – כך הם אמרו – הגיעה העת לגייס את בני הישיבות. מבחינה אחראית וציבורית, אין ברירה אחרת, חייבים לגייס את כל הצעירים יושבי האוהל. כששמע הרב מטשעבין את דבריהם, השיב להם במשל, וכה אמר: אספר לכם מעשה אצלנו בחוץ לארץ. בעיירות עדיין לא היו כמעט מכוניות, רק פה ושם, כלי התחבורה העיקרי לנסיעה מעיר לעיר היה הסוס והעגלה. ביום סגרירי אחד, נסע "בעל עגלה" עם סוסו. ולפתע, נעצר הסוס, פסק מלכת. הבין ה"בעל עגלה", כי הסוס התעייף, קשה לו לסחוב, לכן אינו זז. ניסה להכותו עם השוט, אך ללא תוצאות. הסוס מיאן ללכת. מה יעשה? בלית ברירה התחיל לפרק את המשא מהעגלה. כדי להקל על הסוס, הוא הניח את הסחורה בצידי הדרך, בתקוה שהסחורה לא תיגנב עד שישוב עם סוס חדש ובריא. אך גם לאחר פריקת הסחורה, התקדם הסוס בקושי ובעצלתיים. הסוס כנראה חולה, ולכן הוא מתקשה לסחוב אפילו את העגלה. הרהר העגלון בכאב, ירד מהעגלה, חשב וחשב, מה אעשה? עד שעלה במוחו רעיון גאוני והתלהב אי אי אי פלאי פלאים יש לי עצה טובה שבוודאי תציל את המצב עיקר הכובד של העגלה בה אני נוסע הם הגלגלים מברזל הם מכבידים מאוד אפרק את הגלגלים ואחביא אותם בצידי הדרך עצה נפלאה פנה אליהם הרב מטשעבין ואמר דעו לכם שזה מה שאתם מעוניינים לעשות קשה בצבא נכון המצב לא פשוט אבל היעלה על לב בר דעת להוריד את הגלגלים? איך תיסע העגלה אם אין גלגלים? עומדות היו רגלינו בשעריך ירושלים אומרים חז"ל מי גרם לרגלינו שיעמדו במלחמה? שערי ירושלים שהיו עוסקים בתורה איך עומדות רגלינו במלחמה? בזכות שעוסקים בתורה אם תורידו את הגלגלים הללו איך תסחבו את העגלה לדרכה? עכ"ד, ודפח"ח.

ואם במשל עסקינן, יש בנותן טעם להביא בזה ג"כ מה שמסופר על החזון איש זצ"ל, שכאשר נפגש עמו בן גוריון שהיה ראש ממשלת ישראל בקשר לגזירת גיוס, שאל אותו בן גוריון במהלך השיחה: אילו בחר העם בך פה אחד כראש ממשלה, כלום היית מחמש את צבאנו בנשק מודרני חדיש או נותן ביד החיילים כולם גמרות? החזירו החזון איש במשל מחוכם: מעשה באיכר טיפש, שנסע בחורף על אם הדרך, והרגיש שאבריו קופאים מקור. מיהר לקפוץ מעגלתו, והתחיל לשפשף ידיו בשלג, עד שהתחמם. אחר כך היה צוהל ושמח, מה טוב שברא האלקים את החורף, שאם לא היה חורף בעולם, מהיכן הייתי לוקח עכשיו שלג להפיג צינתי? ולא חל האיכר ולא הרגיש כי אלמלי עכשיו קיץ, לא היו אבריו קופאים מלכתחילה. והנמשל מובן מאליו, שלאור השתלשלות העניינים, מאז יסוד המדינה החילונית ועד עכשיו, אין מנוס מלהחזיק צבא להגנת ארץ ישראל, ואי אפשר ליתן ביד החיילים גמרות בלבד, כי מוכרחים לאחת גם בנשק, אולם אין במציאות שכולה בחינת בדיעבד, משום חיסרון עסק התורה בכל שכבות העם… (מספר חדוות החיים פרק ל"ו)

סיבה נוספת למניעת הגיוס: החשש להדרדרות

יצויין שכל הנ"ל היא סיבה למניעת גיוס בני הישיבות גם על הצד הרחוק שהיו מצליחים להקים פלוגה ששם שומרים תורה ומצוות בקפדנות, אבל בלא"ה קרוב מאוד הדבר שתתקיים מציאות כזו, ולמעשה המתגייס נחשפים להרבה דברים שבחורי ישיבות שמורים, וגם מאבדים את הרגישות לשמירת שבת ועוד נושאים הרבה, ואכמ"ל בכל זה, כי באמת רק על זה לבד היה אפשר לכתוב חיבור שלם.

[גם יצויין, שאחת מהסיבות העיקריות של הקמת פלוגות לחרדים, הוא מתוך מטרה לייצב מחדש את החברה הישראלית (וד"ל), ולכן גם אם היה אפשרי שיקומו פלוגות עם כל הכללים הנדרשים ליראת שמים, אין שום ערבות לכך שאחרי שכבר יורגל בציבור לשלוח לאותם הפלוגות, שלא יחזרו לסורם לשנות את הכללים לרעה. ואפי' כבר עכשיו מתקבלים עדויות מתוך פלוגת החשמונאים וכדומה, שהתנאים הולכים ומשתנים לרעה, שלא כפי שהובטח בתחילה].

ובהקשר הזה ראוי לצטט בזה נועם אמריו של מרן רבינו עובדיה יוסף זצק"ל, וז"ל:

"…הולך גם לצבא, וממילא אין יראת אלקים במקום ההוא, בחורים שהלכו לצבא כשחזרו אחרי שנתיים וחצי שלוש, חזרו 'אקודים נקודים וברודים', ללא כלום מהתורה. וכו'. לכן צריך להשתדל להחזיק עוד בן ישיבה ועוד תורה וכו'. הישיבות הקדושות הן בית היוצר שלנו להשארה רוחנית, ללימוד תורה ויראת שמים, אפילו אדם שיודע שבנו אינו מוכשר כל כך, וחושב שלא יצא ממנו גדול בתורה, גם כן ישלחהו לישיבה, ואפי' אם הוא לא יצא תלמיד חכם, לפחות הוא יהיה ירא שמים." (מעדני המלך חלק לימוד תורה עמ' תל"ה)

ואשרי בניו אחריו מרן הראש"ל הג"ר יצחק יוסף שליט"א וז"ל:

"יש חשש שעל ידי שאדם יתגייס לצבא, יתדרדר מבחינה רוחנית, כפי שהנסיון הרב הוכיח אצל רבים רבים שהתגייסו לצבא והיו שומרי מצוות ולאחר שסיימו את השירות הצבאי עזבו את הדת בעוה"ר. וידענא בעובדות כאלה לרוב. בודאי שיש להמנע מלהתגייס לצבא כזה, כי גדול המחטיאו יותר מן ההורגו. וכו'. ועיקר שמירת עם ישראל היא על ידי התורה והמצוות. וכו'." (ילקוט יוסף כיבוד או"א עמ' תקט"ז)

וממרן חכם שלום הכהן זצוק"ל:

"מיום שחרב בית המקדש אין להקב"ה בעולמו אלא ד' אמות של הלכה בלבד (ברכות דף ח' ע"א). בישיבות הקירות מלאות תורה, הקירות מעריפות עלינו תורה ויראת שמים, המקום שהקב"ה נמצא בו שאוהב אותנו זהו ד' אמות של הלכה. אנחנו ניקח בחורים, בחורי חמד, לא משנה כמה למדו תורה יותר או פחות, אבל הוא נמצא במקום שהשכינה שורה, לאן אתה לוקח אותו? למקום, לא רוצים להגיד מילים, מה יעשה הבן ולא יחטא? וכו'. אנחנו מכירים את הנערים שלנו, שכל תזוזה קטנה אחת מוריד אותם לשאול תחתית. וכו'. אין דבר כזה, אם אתה לא בין חבריך לומדי תורה, אין תדבר כזה שתשאר כמו שהיית." (תמלול מתוך דרשה שנשא הגאון רבי שלום הכהן זצוק"ל)

יצויין שכאשר מדברים על חשש הידרדרות, כדי שגם הציבור החופשי יבינו, מדברים על "נכנס חרדי ולא יוצא חרדי", אבל האמת היא שלפי דעת תורה, גם מי שקצת יורד ברמתו הרוחנית, גם זה בבחינת אסון בעיני התורה, ואכמ"ל.

ומחמת החשש להדרדרות כנ"ל, נ"מ שגם מי שאינו לומד, לא ילך לצבא

וגם לענין זה לא אכתוב דברים מעצמי, אלא נצטט נועם אמריו של רבותינו עליונים למעלה זלה"ה:

מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל:

"הנה שמענו ותרגז בטננו, על שבקרב מחנינו אכלה אש וכי על אף האיסורים החמורים שיצאו על גזירת הנחלת החרדי האיומה, חשבו תמימי לב בחורי חמד מבני עדות המזרח, כי הינם שונים ואין האיסור והחשש הנורא מפני התפרקות חל עליהם וכו'. לכן הננו להזהיר באזהרה חמורה, לבל יתפתה שום תלמיד ושום שומר תורה ומצוות, גם אם אינו במסגרת לימודים, ליפול ברשם, ללא שום הבדל בין חוג לעדה. וכו'." (מכתב ממרן מלכא רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל מתשרי תשס"א, וחתום עליו גם זקן מקובלים הגה"צ רבי יצחק כדורי זצ"ל, והגאון רבי שבתאי אטון זצ"ל, והגאון רבי יהודה מועלם זצ"ל, והגאון רבי שלום הכהן זצ"ל, והגאון רבי שמעון בעדני זצ"ל, ועוד גדולי ישראל)

מר בריה דרבינ"א הגאון הרב יעקב יוסף זצוק"ל:

 "ועדותי נאמנה כי עוד לפני שנים רבות וכו' היה מורי ורבי הגאון רבי יעקב יוסף זצוק"ל מכריז ואומר כי אין צריך להיות בן ישיבה בכדי לא ללכת לצבא, אלא גם מי שאינו בן ישיבה אסור לו ללכת לצבא, כי אין הצבא מתאים כלל לשומרי התורה והמצוות בלשון המעטה, מכל הבחינות". (מנחת גדעון ח"ב עמ' תשפ"ח).

מכתב מהגאון בעל שו"ת שבט הלוי הגר"ש וואזנר זצ"ל: 

"טענה טפשית היא זו שרוצים לגייס רק אלו אשר בית המדרש פלט אותם, הרי זה ממש מעשה עמלק ואשר על זה ציותה לנו התורה זכור וכו' מחה תמחה לא תשכח. ולכן עלינו לעמוד על המשמר, שלא תהא פירצה בחומת הדת, וחובה מוטלת עלינו לחזק ולעודד את הנחשלים שתהא התורה מגינה גם עליהם, ועלינו להכריז כי כל התגייסות לצבא, אף אם זה במסגרת מה שנקרא הנחל החרדי וכו', מהווה פרצה גדולה בחומות היהדות, ועלינו לעשות כל אשר לאל ידינו למנוע ולבטל דבר פסול זה, שלא תהא כזאת בישראל." (המכתב נדפס בספר "הפוסק" עמ' שמ"ז).

ובנושא הזה נחתם גם "קול קורא" ע"י שרים רבים ונכבדים, ולמען סיו"ם ל"ו אחשה.

סיבה שלישית למניעת הגיוס

ישנם גם סיבה שלישית להוראה להמנע מגיוס לצבא. והוא משום שההחלטות אינם עפ"י דין תורה, ופעמים הרבה מסכנים את החיילים היהודים מחמת שיקולים של פוליטיקה ותקשורת, ונמצא שאדם שמתגייס לצבא אינו רק בגדר מסכן את עצמו כדי להגן על עם ישראל, אלא הוא בגדר מסכן את עצמו לחינם (ואה"נ גם להגן, אבל גם לחינם). וכן שמענו מהגר"ח קנייבסקי זצ"ל שגם מטעם זה אין היתר להגייס לצבא. וטענה זו דורשת אריכות רבה ואין הזמן מאפשר לעת עתה.

וכל זה מלבד החשש הנוסף, שהפלוגות החרדיות היו מופלאים לרעה מחמת שינאת המפקדים לחרדים. חשש זה מצא "רגליים לדבר" במלחמה האחרונה, כאשר שלחו דוקא את הפלוגה החרדית לפעולה מסויימת בתוך עזה, וחיילי הפלוגה התחננו על נפשם לקבל מכשירים לבדיקת מטענים, ולא קיבלו (בניגוד לפלוגות אחרות שכן קיבלו), והורו להם להכנס כך ללא בדיקה, ובכן התפוצץ עליהם מטען ונהרגו 4 חיילים ה' יקום דמם.

אפילו לפי דרך הטבע התועלת בגיוס בחורי ישיבה מוטלת בספק גדול

ומלבד כל זה, כבר קבעו המומחים הגדולים בצבא, שגיוס בחורי הישיבות רק יכביד על תקציב הצבא, ובמקום זה עדיף להפנות את המשאבים לפיתוח הטכנולוגיה הצבאית [ובהקשר לזה כבר הוקמו וויעידות צבאיות – ואת מסקנתם הברורה אפשר לראות בספר "תורתו אומנותו" עמ' 41 ואילך. וביותר ניכר הדבר לאחרונה, שאילו פיתוח המגן הלייזר היה כבר בשלבים יותר מתקדמים, כל המלחמה היתה נראית אחרת, וכך מוכיח גם ה"שביעי באוקטובר", שאם היה פיתוח חכם של אמצעי זיהוי התקרבות המונית לגדרות, ופריצת החומות, וחדירת מחבלים, וכן איתות אוטומתי לכל המוקדים הרלוונטיים – לפי דרך הטבע הכל היה נמנע, ובפרט בעידן של הבינה המלאכותית לא היה צורך להסתמך רק על התצפית האנושית שהוכיחה את עצמה כלקויה. ולמותר לציין, שגם אם במלחמה הנוכחית נוצר צורך בגיוס מילאוים נרחב, סוף סוף הצורך הוא "חד-פעמי", ובמצטבר גיוס המילאוים עולה למדינת ישראל הרבה הרבה פחות מהעסקה התמידית של צבא רחבת מימדים, וזאת כאמור בניגוד לתעמולה האבסורדית נגד בחורי הישיבות]. כך שלמעשה אפי' בעיניים הגשמיות, גיוס בני הישיבות הוא רק נזק לביטחון מדינת ישראל, וכל שכן בעיניים הרוחניות שכאמור הדרך להגן על העם היהודי הוא ע"י שיש כמה שיותר לומדי תורה, שעל ידי כך הקב"ה מגן על עם ישראל ושולח ברכה והצלחה בידי חיילי ישראל.

ומה גם שהאויבים הם בכמות כה עצומה, שבאמת לפי דרך הטבע אין שום תקווה להצליח להלחם נגדם, ואין משמעות בקצת יותר חיילים או קצת פחות כי בין כה חייבים הגנה אלוקית, וכמו שאמר דוד המלך בתהילים (מזמור קכ"ד) "לולי ה' שהיה לנו בקום עלינו אדם (בני ישמעאל הנקראים פרא אדם – כן פירש האריז"ל) אזי חיים בלעונו", ועם ישראל הוא כבשה אחת בין שבעים זאבים שזקוקה לניסים כדי להינצל, וניסים לא משיגים ע"י ריבוי עוד ועוד חיילים עם נשק, אלא ע"י ריבוי עוד ועוד חיילים לתורה היושבים בבתי כנסיות ובתי מדרשות ועוסקים בתורה, ובזכות זה רואים שמירה על חיילי צה"ל ועל העורף הישראלי מעל הטבע.

בקיצור, בחורי הישיבות נוטלים חלק מרכזי מאוד בנטל, כי הרי גם בצבא לא כולם קרביים, יש צורך גם בכאלו שישובים בבטחה במחשבים וכדומה, ובחורי הישיבה הם הפלוגה שמגינה על כלל ישראל, ע"י התמסרותם ללימוד התורה הקדושה, ודווקא בחורי הישיבות הם אלו שגורמים לכך שהחיילים הקרביים יוכלו לחזור לשלום לביתם.

ויהי רצון שבזכות עסק התורה הקדושה, נזכה בקרוב לקיום ההבטחה בנביא ישעיה (פרק ב') וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה, ע"י ביאת משיח צדקנו במהרה בימינו אמן.

מאמרים נוספים בנושא גיוס בני הישיבות

שוב פורסם גם מאמרו של הרב אוחיון (מהרבנים המשיבים כאן במיזם משיב כהלכה) בנושא גיוס בני הישיבות, ועוד בתשובתו האם יש לבני תורה להתגייס לצבא לנוכח הצורך המוגבר במלחמת חרבות ברזל, תראו שם ג"כ נועם אמריו בזה.