קרוטונים על שולחן עץ

מה מברכים על קרוטונים ביתיים ומסחריים?

הרב מאיר פנחסי - ברכת אברהם משיב כהלכה

שאלה:

שלום ושבוע טוב ומבורך לכבוד הרב.
רציתי לשאול אשתי לוקחת לחם שכבר אפוי חותכת אותו לקוביות יחסית גדולות (יותר גדול מקרוטונים) מתבלת אותו ומכניסה אותו לתנור עד שנהיה קשה, אני רוצה לשים את הקרוטונים האלה שהיא מכינה בתוך המרק (המרק הוא העיקר בסעודה), איך אני צריך לנהוג מבחינת נטילת ידיים ברכה ראשונה ואחרונה? והאם צריך לברך על הקרוטונים או המרק?
ואשמח שכבוד הרב יסביר לי קצת על הענין של הקרוטונים במרק מתי צריך נטילת ידיים וברכת המזון ומתי הם פשוט מזונות.
תודה רבה

תשובה:

ברכת הקורטונים הללו הנאפים בבית משאריות לחם באפייה גמורה, המוציא לחם מן הארץ ואף שפחותים בגודלם מכזית, ואם בכוונתו לאכול מהם כזית, ייטול ידיו בברכה, ולאחריהם יברך ברכת המזון. ועל המרק לא יברך. ואם לא אוכל כזית מהם, אף שמעיקר הדין אין צריך נט”י, נכון להחמיר וליטול ידיים אך ללא ברכה, ויברך עליהם המוציא.

וכל זה כשאוכלם כמות שהם בעין, אולם אם שיקע את הפתיתים הללו במרק וכפי שמצוי ואין שיעור כזית בכל חתיכה, יברך עליהם מזונות גם אם אוכל כזית, אולם באופן זה יותר ראוי שלא להיכנס לספק ונכון לברך המוציא ולאכול כזית קודם שמשרה אותם במרק. 

כל זה בקורטונים הנעשים באפייה ביתית לאחר שהיו לחם גמור, אולם בקרוטונים המשווקים בחנויות, בכל אופן ברכתם בורא מיני מזונות ופוטר בזה את ברכת המרק, ואם אכל מהם שיעור כזית יברך לאחר אכילתו על המחייה, אא”כ היו מעט מאוד, שיברך גם עליהם וגם על המרק את ברכתו. (וראה במקורות מה שנתבאר).

מקורות:

א). רש”י בברכות (מא: ד”ה פת) כתב בשם רב האי גאון, שפת הבאה בכיסנין היא פת העשויה כעכין יבשים וכוססין אותה בבית המשתה ושלא בבית המשתה ומנהג בני אדם שאוכלים ממנה קימעא. והב”ד הב”י (סי’ קסח), וכן פסק השו”ע (שם סעי’ ז’) פת הבאה בכיסנין, יש מפרשים שהיא פת בין מתובלת ובין שאינה מתובלת, שעושים אותם כעבים יבשים וכוססין אותם והם הנקראים בישקוינ”ש, והלכה כדברי כולם שלכל אלו נותנים להם דינים שאמרנו בפהב”כ.

והנה פי’ הבישקוני”ש, היא אפייה שנייה כדי שיתקשו, וכמו שכתבו הבית דוד (שם), והמור וקציעה (סי’ קנח), אלא שהתם עיקר כוונתו היתה מתחילת האפייה הראשונה לחזור ולאפותו שנית כדי שיתקשה, ולפיכך ברכתו מזונות, אבל בנידון שאלתך שמתחילה נאפה לשם פת גמור, ורק בכדי שלא ייזרק חוזר ואופה אותם בתנור, ברכתם הראשונה קביעא וקיימא עלייהו, וכן ראיתי שכתב מפורש הגאון הרב בית דוד (סי’ פג) לחלק. וכ”כ הרב ישכיל עבדי ח”א (או”ח סי’ ט’), עש”ב. וכן יוצא מבואר לפמ”ש היעב”ץ בספרו מר וקציעה (שם) כפי שהוכיח בשו”ת מנחת יצחק ח”א (סימן עא סק”ח), ומצאתי שכן העלה הרב תורת חיים – סופר (סי’ קסח סוס”ק ג’). וכ”כ השדי חמד (מערכת ברכות סימן א’ או’ י’) דאזלינן בתר עיקר עשייתו מתחילה, וכל שעיקר עשייתו לאכילת עראי, לא חייבו חכמים המוציא וברכת המזון וכו’. והביא שכ”כ גם בספר בירך את אברהם (דף יט), וכ”כ הרב דברי מנחם (סי’ קסח הגב”י או’ ג’) דאזלינן בתר עיקר עשייתו. וכן נראה לענ”ד להוכיח מדברי המ”ב (סי’ קסח ס”ק כז), עיי”ש היטב.

אולם אם שיקע מעט את ה’קורטונים’ בתוך מי המרק, עלול להיכנס לספק לפמ”ש המרדכי הנז’ בב”י (סי’ קסח) דפת השרוי ביין, אם הוא פחות מכזית, ברכתו במ”מ, לפי שדמי לפת הבאה בכיסנין, וכן פסק השו”ע (סעיף יב), ובדרך כלל מי המרק יש בהם צבע מחמת הירקות והתבלינים הניתנים בהם, ועי’ בביה”ל (ד”ה ביין אדם) שפקפק בזה, מ”מ רוב הפוסקים נקטו כדברי הרמ”א, דאע”ג דלא נימוקו, אם נשרו מעט ונצבעו הופקעו מברכת המוציא. ועי’ כה”ח (ס”ק צו, וצז).

אולם לגבי ברכת ה’קורטונים’, המשווקים בחנויות, הואיל ונאפים בייצור מיוחד למטרתם, (ולא נעשים מלחמים הממוחזרים), היינו, לטיבול מרקים וסלטים, ומורחים אותם בשמן ובתבלינים למיניהם, ברכתם מזונות, דלא נעשו לקביעות סעודה, ולא קיבלו שם לחם וכפי המבואר, וכל שכן שיש מפעלים שמטגנים אותם בשמן עמוק עם תבלינים, דאז בלא”ה דינם כבישול שנתבאר בשו”ע (סי’ קסח ס”י) דאם אין בהם כזית, ברכתן מזונות. וכ”כ בס’ תורת הברכה (עמ’ נה), ובס’ שערי ברכה (עמ’ שסד), וכן העלה בס’ פסקי תשובות (סי’ קסח או’ יא).

   

לתשומת לב הגולשים:

אין ללמוד הלכה ממקרה אחד למקרה אחר, אלא על כל מקרה לגופו יש לשאול שוב ולקבל תשובה ספציפית, כיון שהדין עלול להשתנות בשל שינויים קלים בנידון. ובאופן כללי, עדיף תמיד ליצור קשר אישי עם רבנים, ולברר את ההלכות פנים אל פנים, ולא להסתפק בקשר וירטואלי ו\או טלפוני.

פרסם כאן!
כל ההכנסות קודש לעמותת 'ברכת אברהם'. גם צדקה מעולה, גם פרסום משתלם לעסק שלכם.

לא מצאתם תשובה?

שאלו את הרב וקבלו תשובה בהקדם.

נהנתם? שתפו גם את החברים

מאמרים אחרונים

בטח יעניין אתכם!

צור קשר