הרב יוסף חי סימן טוב משיב כהלכה

שאלה

מי שביקש מחילה וסליחה מחבירו, וחבירו לא נאות למחול, מה עליו לעשות כדי לצאת כלפי חבירו וכלפי דיני שמים?

תשובה

  1. אם אינו מתפיס בראשונה יחזור וילך פעם שניה ושלישית. ובכל פעם יקח עימו שלושה אנשים, ואם אינו מתפיס בשלושה פעמים, שוב אינו זקוק לו. וצריך להשפיל עצמו בשעה שמבקש מחבירו מחילה וסליחה, צריך לבקש ממנו כן בכל ליבו, ולא רק כדי לצאת ידי חובה.
  2. אם בנוסף גרם לו נזק, לסלק ולפרוע כל נזק ממון שיש לו כלפיו.
  3. לאחר שעשה כל הנ"ל, אם עדיין אינו רוצה למחול לו, יש מקום לומר שאין עליו חיוב כלפי שמים (עיין באריכות בהערה), אך מנהג חסידים ואנשי מעשה שגם לאחר הנ"ל ובחלוף הרבה שנים, משתדלים אצל הנפגע לפייסו ולהניח את דעתו, [כאשר באמת פגע בו שלא כדין].

מקורות:

כתב השו"ע (סי' תר"ו ס"א): "עבירות שבין אדם לחבירו אין יוה"כ מכפר עד שיפייסנו, ואפילו לא הקניטו אלא בדברים צריך לפיסו, ואם אינו מתפיס בראשונה יחזור וילך פעם שניה ושלישית, ובכל פעם יקח עימו שלושה אנשים, ואם אינו מתפיס בשלושה פעמים, אינו זקוק לו". וצע"ג היאך ניתן לצאת ידי"ח במה שחטא וציער את חבירו, ע"י בקשת סליחה וכפרה ג' פעמים. ועוד הרי אין חילוק בין חטא לחבירו קצת או הרבה, כמבואר בגמרא יומא (פז.), שלמדו דין זה מאחי יוסף שאמרו לו, "אנא שא נא ועתה שא נא", וממה שאמרו "נא" ג' פעמים, ואין "נא" אלא בקשה, מוכח שאין צריך לבקש יותר משלוש פעמים. ומבואר דאפילו באחי יוסף שנצטער צער גדול, "עינו בכבל רגלו ברזל באה נפשו" (תהלים ק"ה י"ח), ונמכר לעבד, בכל זאת די במה שמבקש סליחה ג' פעמים, ואם אינו מתפיס אינו זקוק לו. וצע"ג כיון שחטא הרבה כלפי חבירו, היאך די במה שמבקש מחבירו ג' פעמים סליחה ותו לא?

לכאו' היה אפשר לומר, שאין הכוונה שאם ביקש מחבירו ג' פעמים סליחה, עוונו מתכפר, אלא הכוונה שאין עליו חיוב לשוב ולבקש מחילה. דהנה בערב יוה"כ יש חיוב בקשת סליחה ממי שפגע בו, ואם ביקש ג' פעמים שוב אינו מחוייב לבקש סליחתם, אבל באמת העוון אינו מתכפר, אם חבירו לא מחל לו. ואדרבה ראיה לדבר, מיוסף הצדיק שמבואר בגמרא שאחיו ביקשו ממנו סליחה וכפרה ג' פעמים, ובכל זאת נענשו, כמבואר ברבינו בחיי (פרשת ויחי), שלמרות שביקשו מיוסף שימחל ויסלח להם, כיון שלא אמר להם בפירוש שמחל להם, הוצרכו לחזור בגלגול של עשרת הרוגי מלכות לתקן עוון מכירת יוסף. ואכן פירוש זה מסתדר עם לשון הגמרא (יומא פז.), אמר ר' יוסי בר חנינא כל המבקש מחילה מחבירו, אל יבקש ממנו יותר משלוש פעמים. ולא נאמר בגמרא שנמחל ונסלח לו העוון.

אך קצת קשה שמלשון השו"ע משמע שאחרי בקשת מחילה ג' פעמים, אינו צריך לחשוש, דהשו"ע כתב שאם אינו מתפיס בשלושה פעמים אינו זקוק לו, משמע שאינו זקוק יותר למחילתו וכפרתו, ומתכפר העוון לגמרי, וצע"ג כאמור, ואדרבה מיוסף הצדיק קשה שבקשו ממנו ג' פעמים מחילה, ובכל זאת נענשו. ועיין בסמוך.

והנה המרדכי (יומא פרק שבעת ימים רמז תשכ"ג), מביא מהתנחומא (פרשת וה' פקד את שרה), ילמדנו רבינו אם תהיה קטטה בין אדם לחבירו כיצד מתכפר לו? כך שנו רבותינו עבירות שבין אדם למקום יום הכיפורים מכפר, ושל בין אדם לחבירו אין יום הכיפורים מכפר עד שירצה לחבירו. ואם הלך לרצותו ולא קיבל עליו מה יעשה? אמר רבי יוסי בן דורמסקית סימן זה יהא מסור בידך, כל הימים שאתה מרחם על חבירך יש לך מרחמים, ואם אינך מרחם על חבירך אין לך מרחמים. ומה יעשה, אמר רב שמואל יביא עשרה בנ"א ויעשה שורה אחת, ויאמר להם קטטה היתה ביני ובין חבירי והלכתי לרצותו ולא קיבל עליו למחול, והקב"ה רואה שהשפיל עצמו ומרחם עליו שנא' (איוב ל"ג כ"ז), "ישור על אנשים ויאמר חטאתי וישר העויתי ולא שוה לי", ואח"כ נאמר "פדה נפשו מעבור בשחת". ומבואר שנמחל לחוטא עוונו לגמרי, שהקב"ה מרחם על החוטא מפני שהשפיל וביזה עצמו, ונמחל לו העוון לגמרי. ולפי"ז יש לדקדק שצריך להשפיל עצמו ולבקש מחילה בהכנעה.

ושמא יש לומר שיש חיוב על האדם לסלוח לחבירו על מה שחטא כלפיו, כמו שאנו חוטאים כלפי הקב"ה ושבים ומבקשים ממנו בכל עת מחילה וסליחה, ולכן מידה כנגד מידה מחוייב האדם למחול לחבירו, כמו שרוצה מחילה וכפרה על מה שחטא בעצמו כלפי הקב"ה, ואדרבה זוהי תקנה טובה לכל אחד ואחד שהקב"ה ימחל ויסלח לו. דאם האדם אינו מוחל לאחרים, כביכול גם הקב"ה אינו מוחל, מידה כנגד מידה. ולכן ע"י שמבקש מחבירו מחילה ג' פעמים מתוך לב נשבר ונדכה, והשתדל בכל עוז בכל אותם ג' פעמים לפייסו, שוב אינו צריך לו, ונמחל לו העוון לגמרי, וממילא גם בשמים ימחלו לזה שחטא כלפיו, כי העוון נמחל.

ומה שמצינו שאחי יוסף אע"פ שביקשו מחילה ג' פעמים, ובכל זאת נענשו? יש לומר דשאני אחי יוסף, שהקב"ה מדקדק עם צדיקים כחוט השערה, שהרי גם מה שמכרוהו וכל מה שעשו, הכל היה על פי דין לפי מה שעלה בדעת תורה שלהם, אלא שהיה תביעה עליהם שלא שמעו אליו בהתחננו אליהם, והקב"ה מדקדק עם צדיקים כחוט השערה, ועל כן היה להם לשוב ולבקש מחילה עד שיאמר בפירוש שמוחל להם, כמו שמצינו בכמה חכמים בגמרא שהחמירו על עצמם וביקשו מחילה יותר מג' פעמים, (יומא פז.).

עי"ל שמכיון שאין אדם נוקף אצבעו מלמטה, אלא"כ מכריזין עליו מלמעלה, כדאמר רבי חנינא במסכת חולין (ז:), וכמו שידוע בסה"ק שאם בא לאדם איזה צער או מכאוב ואפילו ע"י אחרים הכל נגזר עליו מלמעלה, אלא שמגלגלין זכות על ידי זכאי, וחובה על ידי חייב, (שבת לב.). וכן מצינו לאדוננו דוד המלך ע"ה ששתק בשעה שחירפו שמעי, ואמר (שמואל ב' ט"ז) "ה' אמר לו קלל את דוד ומי יאמר מדוע עשית כן". וכבר כתב רבינו הרמב"ם (פ"ו מהלכות תשובה), וכן המצריים כל אחד ואחד מאותן המצרים והמריעים לישראל אילו לא רצה להרע להם הרשות בידו, שהקב"ה לא גזר על איש ידוע אלא הודיעו לאברהם שסוף זרעו עתיד להשתעבד בארץ לא להם. ועל כן יש לומר דהצער שגרם לחבירו ממה נפשך היה עתיד לבוא לו, וחבירו רק היה השליח לעשות הרע, מצד מגלגלין חובה על ידי חייב, לכן יוצא ידי"ח ע"י שמשפיל עצמו לפייסו, ומתחנן ומבקש סליחתו שלושה פעמים. וראה עוד מה שכתבתי בזה בחיבורי "אשכול יוסף" מועדים (סימן כ"ד, ב').

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

לתשומת לב הגולשים:

אין ללמוד הלכה ממקרה אחד למקרה אחר, אלא על כל מקרה לגופו יש לשאול שוב ולקבל תשובה ספציפית, כיון שהדין עלול להשתנות בשל שינויים קלים בנידון. ובאופן כללי, עדיף תמיד ליצור קשר אישי עם רבנים, ולברר את ההלכות פנים אל פנים, ולא להסתפק בקשר וירטואלי ו\או טלפוני.
כל התשובות הינם תחת האחראיות הבלעדית של הרב המשיב עצמו, ולא באחראיות האתר ו\או ראש המוסדות.

פרסם כאן!
כל ההכנסות קודש לעמותת 'ברכת אברהם'. גם צדקה מעולה, גם פרסום משתלם לעסק שלכם.

לא מצאתם תשובה?

שאלו את הרב וקבלו תשובה בהקדם.

נהנתם? שתפו גם את החברים

מאמרים אחרונים

חיפוש חכם בתוך האתר ×

צור קשר

מזכירות: