לבחירה נבונה של העובדה (הן המקצוע והן מקום עבודה) או לבחירת עסק שכאי לפתוח, יש למבט התורני (הקבלי וההלכתי) הרבה מה ללמד ולהדריך. וכמובן שלפני הכל, על האדם להתפלל לסייעתא דשמיא, שהקב”ה ידריכהו בעצה טובה מלפניו, לבחור בעבודה או בעסק הטוב ביותר עבורו ועבור ביני ביתו, הן לגשמיותו הן לרוחניותו.
שיקולים מעשיים בבחירת עבודה או עסק עפ”י חז”ל והקבלה
בחירת עבודה ומקצוע עפ”י שורש הנשמה
כל אדם, בהתאם לשורש נשמתו, יש לו תפקיד אחר בעולם הזה (כלומר מלבד התפקיד הכללי של שמירת תורה ומצוות, כל אחד יש לו שליחות מיוחדת וייחודים עבורו בעולם הזה). התפקיד היחודי כולל, בין היתר, להעלות “ניצוצות הקדושה” שנמצאים בתוך הבריאה, השייכים לשורש נפשו. ועל כן, גם מה שנצרך האדם לעשות בדבר ה”רשות” (כלומר עיסוקים שאינם “מצוה” ולא “עבירה” אלא “רשות”), וכגון עיסוק העבודה שמוכרח האדם לעשות כדי להתפרנס וכדי לפרנס את בני ביתו (לאלו שלא זכו להיות מיושבי בית המדרש העוסקים בתורה יומם ולילה), הכל מדוקדק מאת הבורא יתברך שמו, כדי שבמהלך עבודתו יעלה את ניצוצות הקדושה השייכים לתיקון המוטל עליו לפי שורש נשמתו. [וראה בכל זה בספר רמתי צופים על תנא דבי אליהו פרק ה’ הערה קי”א, ובספר דברי שמואל ראטה על ברכות עמ’ ע’ ד”ה עוי”ל].
ועוד טעם לכך שהעבודה צריכה להיות מדוייקת עפ”י שורש נשמתו: כדי שבמהלך עבודתו יתנסה בנסיונות המדוייקים הנצרכים לתיקון נשמתו בהתאם לשורשה, להלן מספר דוגמאות להמחשה:
- אם עובד בתור איש מכירות שקובע את המחירים, הוא בכך מתנסה בתמידות לקבוע את המחירים ביושר ולא באונאה.
- ואם עובד בתור טבח, נסיונו הוא להאכיל אחרים בכשרות המאכלים, ואם עובד בתור עיתונאי, הרי שהוא מתנסה לכתוב רק כתבות שהן נקיות מלשון הרע ורכילות.
- ואם כובד בתור רופא, הרי שניסיונו הוא להיות זריז במלאכתו ולא להתרשל כדי להציל נפשות. (ועל זה אמרו חז”ל בקידושין דף פ”ב ע”ב: “טוב שברופאים לגהינם” – כלומר גם הרופא היותר זריז במלאכתו, בסוף עתיד ליתן דין וחשבון על התרשלות בהזדמניות שהתרשל בהם).
- ואם הוא עורך דין, ניסיונו רב לבל יסכים להציג את לקוחותיו היהודים ב”ערכאות” במקרים שאין היתר מבית הדין תורני ללכת לדיון בערכאות.
- וכן על זה הדרך.
ונמצא שהעבודה (מקצוע או העסק) יש להם מטרה שמיימית סמויה, לפעול דברים רוחניים שהוא אפי’ לא מודע בהם, הכל עפ”י הנצרך לנשמתו באופן מדוייק (כי כאמור כל נשמה יש לה תיקון ייחודי רק עבורה – שהוא בהתאם לשורשה בעולמות הרוחניים).
לכן, אדם שמחפש לדעת מה היא העובדה שבה יצליח ויהיה לו טוב בעולם הזה ובעולם הבא, עליו “להבחין” בעצמו באיזה כישורין חננו ה’, כי בדרך כלל אם הקב”ה חנן אותו בכישורין מיוחדים לתחום מיוחד דווקא, זה עלול להצביע על כך שיעודו בעולם הזה הוא באותו התחום. וכמו כן אם הוא מרגיש “משיכה” לעבודה מסויימת או לעסק מסויים, המשיכה עלולה להצביע על כך שזה התחום השייך לשורש נשמתו. והוא על דרך שכתבו המקובלים, שכדי שהאדם יידע על איזה מצוות או איזה עבירות הוא חזר בגלגול (וכולנו גלגולים בדורות האלו), עליו לראות אם מרגיש “משיכה” מיוחדת למצוה מסויים (או להיפך, אם קשה לו מאוד מצוה מסויימת, או קשה לו מאוד להתגבר על עבירה מסויימת, גם זה עלול להצביע שחזר לעולם הזה כדי לקיים מצוה זו או כדי להתגבר על עבירה זו, ובכך לתקן את מה שנכשל בגלגול הקודם – אלא שענין הקושי שייך רק בנוגע למצוות, משא”כ בנוגע לבחירת מקצוע וכדומה, פשיטא שאין לו לחפש דוקא מקצוע שסולד ממנו, כי הרי אין במקצוע מצוה אלא רשות, וממילא לגבי בחירת עבודה הדרך לדעת מה שייך לשורש נשמתו הוא דוקא ע”י חיפוש ה”משיכה”).
וממילא, כדי לבחור את העבודה ובמקצוע (או לבחירת העסק שרוצה לפתוח), עליו לחקור את עצמו, מה הוא אוהב לעשות? איזה תחביבים יש לו? ואילו כישורים הוא נחון? לדוגמה, אם הנך נהנה מכתיבה ויש לך כישרון לכך, יתכן מאוד שהעבודה שמתאימה לשורש נשמתך היא בתחום התקשורת וכדומה.
ולעיתים יתכן שהאדם משיכה למקצוע (או עסק) שיש בו שליחות באופן ישיר, לדוגמא רפואה או עבודות סוציאליות שונות, וזאת מפני שבאמת נשמתו זקוקה לשליחות זו כדי להביא את עצמה לשלמות הנדרשת ממנה לפי מה שהיא ולפי גלגולים קודמים ולפי שורשה בעולמות העליונים. ולעיתים, עבודה כזו מושכת את האדם אפי’ יותר משכר גבוה, ויש בהחלט להתייחס ל”קולות” אלו שבתוך האדם.
וכמובן שהחקירה הפנימית לבד לא תמיד מספיק, לא תמיד האדם מגלה לאיזה סוג עבודה הוא נמשך מפני שפשוט לא מכיר את סוגי העבודות השונות, אלא צריך האדם לחקור תחומים שמעניינים אותו, תעשיות שונות, לשוחח עם אנשים שעובדים בהם, ולבחון לעומק את מהותן של אותם התחומים.
יצויין שבחירת עבודה בתחום שהאדם מרגיש בו משיכה, הוא ג”כ הכרחי כדי שיכול לזכות להיות בשמחה, ועי”ז יכול ג”כ לקיים את המצוות בשמחה, משא”כ אם יכפה את עצמו לעבודה שלא מרגיש בה חיבור, עלול להיות ללא מצב רוח, דבר שנחשב כחיסרון גם בקיום המצוות, ועלול אף להשפיע בשלום בית ובחינוך הילדים וכו’. לכן, גובה השכר אינו הערך העליון, ואדם שמחפש לעצמו עבודה, מוכרח לבחון גם את החיבור שלו לעבודה וכנ”ל.
בחירת עובדה: סוף סוף “השתדלות”
אבל לעומת כל האמור, יש לזכור שסוף סוף האדם מחפש את העובדה בתור “השתדלות” כדי להביא פרנסה לביתו, ולא בתור תעסוקה ותחביב, ולכן לא תמיד יכול להרשות לעצמו לעסוק בדיוק בתחום שהכי “מושך” אותו או לפתוח עסק שמתענג בו, לכן בהחלט שבבחירת העבודה או העסק יש לשקול גם את השיקולים המעשיים והאישומיים, כגון גבוה השכר, דרישת השוק לעבודה כזו, רמת התחרות בתחום, וכדומה. לכן יש לחפש את האיזון, לא להקצין לרדוף רק אחרי הנעימות שחש בעבודה, ומצד שני לא להתעוור מהפוטנציאל הכלכלי, אלא להקפיד על חיפוש עבודה שתהיה סבירה גם בהרגשתו כלפיה ומצד שני שתהיה רווחית מספיק שיוכל לפרנס את משפחתו בכבוד. ועכ”פ, בניגוד להלך רוח של התרבות ה-לא תורנית, שגובה השכר והרווחים הוא עיקר הקובע, ואילו ההתחברות לתחום העבודה היא “בונוס”, במבט התורני ההיפך הוא הנכון: שהעבודה תהיה רצויה, הוא ערך חשוב מאוד ומכריע, כי הקב”ה חפץ שנהיה שרויים בשמחה תמיד, ואילו לגבי גובה השכר – יש להסתפק בכך שאפשר לפרנס את עצמו ואת משפחתו בצורה נאותה, ואילו שיהיו הרווחים הגדולים אינם אלא “בונוס”.
ועכ”פ יש לזכור שהעושר אינו מקור לשמחה, וכפי שאמרו חז”ל (בקהלת רבה פרשה א’ פיסקה ל”ב) שאין אדם יוצא מן העולם וחצי תאוותו (הממונית) בידו, כי מי שיש לו מאה רוצה מאתיים ומי שיש לו מתאיים רוצה ארבע מאות, לכן כאמור עיקר המיקוד צריך להיות על הפרנסה ולא על העושר, ואם יכול לזכות גם לעושר בלי להזיק לשמחת החיים ולעבודת ה’, אז אה”נ שיש בזה תועלת מצד שיכול להרבות בנתינת צדקה לעניים עמלי תורה.
להתחשב בתנאי העבודה בעת בחירתה
שיקול נוסף בבחירת העבודה, הוא נושא תנאי העבודה. דוקא מחמת הצורך הרוחני שהאדם יהיה תמיד שרוי בשמחה (ובכך יוכל לקיים המצוות בשמחה וכו’), אין להתעלם גם מה”תנאים” של העבודה, כגון מעביד מתחשב וקשוב, סביבה נוחה ונעימה, מיקום גיאוגרפי שאינו מרוחק למדי (וכפי שאנחנו מתפללים ב”ברכת האורח” שבברכת המזון: “ויהיו נכסיו ונכסינו מוצלחים וקרובים לעיר”), וכדומה – שכל אלו ג”כ שיקולים שחייב לקחת בחשבון, ואין להתעלם מהם.
ועל זה אמרו חז”ל בגמ’ קידושין דף פ”ב ע”ב:
“אי אפשר לעולם בלא בסם ובלא בורסקי, אשרי מי שאומנותו בסם, ואוי לו מי שאומנותו בורסקי” ע”כ.
כלומר, הגם שהעולם צריך גם אנשים שאומנתם תהיה “בורסקי” (פירוש “מעבד עורות” – ובמהלך עיבוד העורות ישנם ריחות מאוד לא נעימים), עם זאת האדם שבחר לעצמו עיסוק זה הוא מסכן (“אוי לו”), ואילו אדם שבחר לעצמו להיות “בשם” (פירוש רש”י: “מוכר בשמים”) בהחלט שזכה לחיות באווירה נעימה יותר.
ובמסגרת זו, חשוב לחקור היטב כיצד העבודה או העסק ישפיעו על חייך האישיים והמשפחתיים, האם לא נגזל ממך זמן רב מדאי (ונכתבו בזה גם בהמשך, על הצורך שהעבודה או העסק לא יפגעו באפשרותך לקבוע זמן משמעותי ללימוד התורה), ובכלל זה גם הגמישות: האם יש אפשרות לעבוד מהבית או לקבוע את שעות העבודה בעצמך? זה יכול להיות גורם משמעותי בבחירה.
וכעצה, כדי לדעת באמת אם העבודה מתאימה מבחינת התנאים, מומלץ תמיד להתחיל בהתנסות: אם אפשר, נסה לעבוד בתחום שאתה שוקל, אפילו בהתנדבות או כחלק ממילוי עבודה צדדית. זה יכול לתת תמונה ברורה יותר על התנאים ועל מהות העבודה. וגם חשוב לשוחח עם אנשים העובדים בתחום, ולברר על העבודה כמו במבררים על שידוכים.
ובפתיחת עסק, באמת נושא התנאים הסביבתיים הם יותר בשליטתך ואין הדבר תלוי אלא בך, אך צריכים להיות עירניים לתנאים שאולי לא יכולים להיות בשליטתך, כגון פתיחת עסק במשק בקר וכדומה שהתנאים הסביבתיים עלולים להיות קשים ללא אפשרות לשנות.
ועכ”פ אם אחרי כל הבחירה, מתברר בסוף שיש בעבודך תנאים מסויימים שאינם נוחים, ואין אפשרות אחרת, אל ירע לבבך, כי יתכן שגם זה חלק מהתיקון שלך, וכמו שכתב בזה דברים נפלאים המקובל הגדול מוהר”ר יוסף אוחיון זצ”ל בספרו אבקת רוכל (חלק הדרושים, דרוש א’) אודות אלו שמקור פרנסתם רחוק מביתם, וז”ל:
“התורה היא ציור כל העולמות, וכל המדות אשר התורה נדרשת בהם – גם העולם מתנהג בהם. ובהיות כל הנשמות אצולות מאותיות התורה, ויש מקומות הנדרשות לפני פניו, ותאמר מה ענין מקרא זה לכאן שאין זה מעניניו, רק לפרשה אחרת תדרוש אותו לפני פניו, לכן הנשמה האצולה מאותיות פסוק זה הנדרש לפניו, צריך ליסע למקום אחר להביא טרפו, ששורש נשמתו אצולה ממקום אחר. לא כן מי ששורש נשמתו מאותיות הפסוק הנכתב במקומו, גם פרנסתו באה לו במקומו.” עכ”ל.
וע”ע בספר בעל שם טוב על התורה פרשת ויצא, עיי”ש.
סיכונים בפתיחת העסק
עוד גורם שיש לקחת בחשבון, בפרט בבחירת עסק לפתיחה, הוא נושא הסיכון. בכל מקום שנשאלו גדולי תורה בנושאים אלו, היתה דעתם בעד יציבות, לא לקחת סיכונים (ועיין בענין זה במה שכתב הגאון רבי רפאל בן שמעון זצ”ל, רבה של מצרים ומחבר הספרים “נהר מצרים” ו”נהר פקוד” בנוסח הצוואה שכתב לבניו, ונדפס בתחילת בספר נהר מצרים בהוצאה החדשה). ואע”פ שסוף סוף הקב”ה הוא זה שקובע פרנסתו של אדם, מ”מ צריך להתנהג בדרך הטבע כדי להסתיר את הנס, ואם אדם עושה דברים שיש בהם סיכון גבוה, מתעורר בשמים קיטרוג אם באמת ראוי להצלחה, כך שדבר זה עלול להפריע לו להצלחתו בעסק חלילה.
שיקולים רוחניים בבחירת העבודה והעסק
שיקול עקרוני: שישאר זמן ללימוד התורה
אמרו חז”ל (מסכת אבות פ”א מט”ו) עשה תורתך קבע [ומלאכתך עראי – רמב”ם הל’ תלמוד תורה פ”ג ה”ז], ועוד אמרו משנה (אבות פ”ד מ”י) “הוי ממעט בעסק ועסוק בתורה”. והיינו שגם מי שלא זוכה ללמוד תורה כל היום, עכ”פ יש לו להשתדל שיהיה עיקר זמנו לתורה, ומיעוט זמנו לפרנסתו. לכן אם ניתן לבחור עבודה (בין אם הוא מקצוע בין אם הוא עסק) כזו שמאפשרת לו ללמוד תורה רוב שעות היום, בהחלט שראוי מאוד לבחור בעבודה כזו.
ואולם לצערנו לא תמיד ניתן למצוא עבודה או מקצוע כזה. ובפרט אדם שאין לו כסף להשקיע בעסק ולא יכול להעמיד אנשים תחתיו שיעבדו במקומו אלא צריך הוא בעצמו לעבוד, במקרים אלו פעמים רבות שרואה את עצמו מוכרח לעבוד הרבה שעות ביום. ומ”מ גם במקרים אלו, זה תנאי הכרחי בבחירת העבודה, שיוכל להשאיר לעצמו זמן משמעותי לקביעת עתים לתורה (ולדעת מרן החיד”א, צריכים קביעת “עתים” דהיינו קצת בבוקר וקצת בלילה). גם חשוב שלא תהיה עבודה ש”תופסת את הראש” אף שלא בשעות העבודה, כי זה עלול להפריע לזמן שלומד תורה, ואולי גם יפריע למנוחת שבתות וימים טובים.
שימת לב לערכים מוסריים בעת בחירת העבודה והעסק
כדאי לוודא שהעבודה תואמת את הערכים המוסריים והאתיים של התורה הקדושה (ערכים שהם הרבה יותר מפותחים מהערכים האתיים של התרבות הכללית).
עבודה, מקצוע או עסק, בתחומים שעלולות לגרום ליהודים אחרים להכשל באיסורים, גם אם הוא באופנים שהעיסוק בזה לא נכנס בגדר האיסור של “לפני עור לא תתן מכשול” ולא נחשב “מסייע בידי עוברי עבירה”, סוף סוף איננה עבודה רצויה בעיני הבורא ית”ש.
וכמו כן עבודות שיש בהם פגיעה בזולת, גם אם לפי הדין אין בזה איסור מ”מ שומר נפשו ירחק מעבודות כאלו.
מגבלות הלכתיות בבחירת העבודה או העסק
ועתה נציע בקצרה את הנקודות החשובות ביותר, במבט התורני, לבחירת העבודה והמקצוע או לבחירת סוג העסק שרוצים לפתוח. והוא שתהיה העבודה או העסק ללא חששות הלכתיות, כי על ההלכה אין לעבור יהיה מה שיהיה, והקב”ה בוודאי יעזור למצוא עבודה שאין בה איסור כי הוא יתברך זן ומפרנס לכל.
אינטרנט חייב להיות עם סינון קפדני
- אין לבחור עבודה שמחייבת שימוש באינטרנט ללא סינון קפדני.
- ואם יש באפשרותו כמה הצעות לעבודה, עדיף לבחור עבודה ללא אינטרנט כלל.
צניעות במקום העבודה
אחד הנושאים שחייבים לשים לב אליהם בעת בחירת העבודה או בעת החלטת פתיחת עסק, הוא נושא הצניעות במקום העבודה.
האופן המובחר ביותר הוא, שנשים יעבדו במקום שיש רק נשים, וגברים יעבדו רק עם גברים. אבל במקרה שאי אפשר, יש להקפיד עכ”פ שיהיה מקום עבודה שמאפשר את ההקפדות דלהלן:
- שלא יהיה כל מגע עם עובדים מהמין השני, ואפי’ לא מגע שאינו של חיבה.
- שלא יהיו שיחות לא ענייניות עם עובדים מהמין השני, ושלא תהיה כל אווירה של ריעות וקלות דעת. יש לשמור על אינטראקציה “קרה” לחלוטין.
- שלא יהיה חשש ל”יחוד” במקומות העבודה. דינים אלו מבואר בשו”ע אה”ע סי’ כ”ב.
- לא יזכיר אשה בשמה הפרטי (עיין ב”ח אה”ע סי’ כ”א בשם מהרש”ל).
- העובדות חייבות לשמור על ביגוד לפי ההלכה, ואסור לגבר לעבוד בקביעות במקום עם נשים שאינן צנועות (וגם מה שכתב בשו”ת תורה לשמה להקל באופן מסויים, לא מיירי לענין קביעות ואכמ”ל).
וכל האמור הוא לאו דוקא לגבי צוות העובדים, אלא אף לגבי ההתעסקות עם הלוקחות, חייבת להיות אפשרות להיזהר בכל כללי הצניעות ולהקפיד על דיני שמירת העיניים, כי אחרת אי אפשר לבחור בעבודה כזו.
וישנם ספרים שלמים שנכתבו בנושא כללי הנהגת הצניעות במקומות העבודה, וכגון הספר “יצא אדם לפעלו”, וחשוב לקרוא את הספר בעיון.
ועכ”פ גם אם מקום העובדה עונה על כל הקריטריונים הנ”ל, אם למעשה העובד רואה שנוצרים מכשולות, וכגון הסתכלות אסורה או בהרהורים לא רצויים וכדומה, עליו לחפש עבודה אחרת שתהיה נקיה מכל חשש, והקב”ה בוודאי יעזור לו למצוא עבודה נקיה, כי “ה’ לא ימנע טוב להולכים בתמים”.
בחירת עבודה שלא סותרת שמירת שבתות וחגים
- בחיפוש מקום עבודה, חייבים לוודא שתהיה אפשרות לא לעבוד בכל השבתות ובכל הימים טובים, ועדיף גם שלא יצטרך לעבוד בחול המועד, ובפורים, ובתשעה באב.
- וכן שלא יצטרך לעבודת כפיים מאמצת בימי הצומות (צום גדליה, עשרה בטבת, שבעה עשר בתמוז, ותענית אסתר).
- וגם יש צורך שיהיה פנאי לפני שבת, להתכונן שבת כראוי.
- וכן בבחירת העסק, צריך שיהיה עסק שאפשר לסוגרו ביום השבת ובכל הימים הטובים. ורצוי אף לסגור ביום שישי מחצות היום ואילך, מפני שאז כבר לא רואים סימן ברכה.
כשרות
- כמובן על האדם לבדוק שיהיו פתרונות לאכול כשר במקום העבודה, ואין כל היתר להתפשר בזה.
- ולא עוד, אלא שגם אסור לעבוד במקום שמוכרים מוצרי מזון שאינם עומדים בדרישות הכשרות, וכן אסור לפתוח עסק שכרוך בו טיפול במצרכים או בבעלי חיים (שדרך לאוכלם) לא כשרים, אפי’ כאשר המכירה היא עבור יהודים שאינם שומרים תורה ומצוות.
תפילות
- בבחירת המקצוע, יש להקפיד שלא יהיה מקצוע שמונע ממנו להתפלל ג’ תפילות ביום. ובדרך כלל הבעיה הגדולה היא לגבי תפילת מנחה, שהיא באמצע היום, שיצטרך אז לעשות הפסקה כדי להתפלל. ובתקופות מסויימות בשנה ובפרט בארצות הצפון – עלולה להיות בעיה אף לגבי בתפילת שחרית כאשר זמן הנץ החמה הינו מאוחר מאוד. ואף אם ירצה לקהל להתפלל “תפילת פועלים” (דהיינו עוד לפני הנץ החמה) – גם לזה צריך עכ”פ שיגיע זמן עלות השחר.
- ולכתחילה יש להקפיד שיהיה מיקום העבודה באופן שלא ימנע ממנו את האפשרות להתפלל “במנין” עם הציבור, כל שלושת התפילות (ובמילים אחרות, צריך שיהיה לו מנין בקירוב מקום לבית הכנסת לתפילת מנחה, או עכ”פ שיהיו עשרה יהודים שעובדים שם שחפצים להתפלל ביחד במקום העבודה עצמו, וכיו”ב).
עבודות שעלולות להיות כרוכות באיסורים שונים
- יש להקפיד שלא לעסוק בעסקאות שכוללות חשש איסור ריבית, במקום שלא נעשה היתר עיסקא כדין.
- עבודה בתחום שדורש שקרים או מרמה (בין אם הוא מצד טיב העובדה, בין אם הוא מצד דרישת המעסיק), כמו שקר או הונאה או אף חנופה, נוגדת את עקרונות ההלכה.
- עבודות או מקצועות שמתבססות על סמכות הערכאות בלבד, שומר נפשו ירחק מהם.
- עובדה או מקצוע המחייב למידה בדברי כפירה וכדומה, אסורה בהחלט.
- עבודה בתחום התיירות צריכה בדיקה היטב אם לא כרוכה בסיוע לדבר עבירה, כגון לסייע ליהודים הגרים בארץ לטייל בחו”ל, או לעזור ליהודים לקבוע מקומות לינה במלונות לא כשרים, או קביעת טיולים במקומות בילוי לא רצויים, וכדומה.
- יש לוודא שבפתיחת העסק אינו עובר על איסור “השגת גבול” ו”יורד לאומנותו של חברו”.
יצויין שבאמת אין כמעט עבודות שאין בהם איזה נקודות של התמודדות עם נושאים הלכתיים, ובדרך כלל ניתן למצוא פתרונות לדבר לאחר היעוץ עם רב מורה צדק שבקי היטב בהלכות, אך בשלב שמחפשים עדיין את העבודה יש לבדוק הכל מראש ולתת עדיפות לעבודות או לעסקים שהם יותר נקיים מחששות הלכתיים, ובפרט שפעמים רבות ה”פתרונות” ההלכתיים המוצעים הינם “דחוקים” בהלכה, או שאינם ישומיים כל כך, והחכם עיניו בראשו.
