שלום וברכה,
נשתדל בע”ה לתת כמה נקודות למחשבה שיתכן שיש בהם כדי להועיל מעט:
לגבי המנהל שאינו מעריך את עבודתך:
מדובר בבעיה רבת משמעות. תחושת הערכה בעבודה היא מרכיב מרכזי ברווחתו האישית של העובד, ובמיוחד כשמדובר בסביבה שבה האדם משקיע מאמצים רבים. חכמינו במסכת תענית (דף ח’) התייחסו לכך באומרם: “אם ראית תלמיד שלימודו קשה עליו כברזל – סימן שרבו לא ‘מסביר לו פנים'”, כלומר, חוסר הבעת שביעות רצון מצד המורה או הממונה עשוי להכביד על התקדמותו של האדם.
עם זאת, חשוב להדגיש כי מעבר לעבודה אחרת אינו תמיד מהווה פתרון הולם. ראשית, אינני צריך לחדש לך שמציאת עבודה חדשה עשויה להיות מאתגרת, ושנית, בעיות מסוג זה עלולות להופיע גם אצל מנהלים אחרים, שכן מדובר בתופעה שכיחה.
לפיכך, ניתן לשקול את הצעדים הבאים:
1. הצבת יעדים אישיים מדידים:
קבע לעצמך מטרות מציאותיות וישימות במסגרת תפקידך. לדוגמה, “בחודש הקרוב אשאף להגדיל את המכירות ב-X אחוזים” או “אשלים משימה Y בזמן מוגדר”. כך תוכל לחוות תחושת הצלחה וסיפוק פנימי שאינם תלויים בהערכתו של המנהל.
2. התמקדות בעצמאות רגשית מול המנהל:
עבד על שינוי דפוסי החשיבה שלך, כך שלא תחפש את הערכתו של המנהל ואף לא תנסה לרצות אותו. זוהי עבודה פנימית חשובה שמטרתה לשחרר אותך מתלות רגשית זו.
ראוי לציין כי במקרים רבים, אנשים חשים חוסר הערכה דווקא כשהם מנסים לרצות את הצד השני יתר על המידה. זו תופעה פסיכולוגית שבה הצד שמקבל את הניסיון לרצות עשוי, באופן לא מודע, להתרחק או להפחית בערכו של המעניק.
על כן, ברגע שתפסיק לנסות לרצות את המנהל, ייתכן והוא יתחיל להעריך את עבודתך. עם זאת, יש להימנע מהצבת תקווה או ציפייה שכזו בליבך, שכן תקווה זו בעצם נובעת סוף סוף מהרצון לרצות, כך שכל עוד שתקווה זו מכוננת בלבך בעוצמה, עדיין יהיה קשה לראות שינוי בפועל.
לגבי הקושי להתמודד עם ביקורת ונטייה לכעוס ולהתרגז:
באופן כללי, ככלי נפלא לעבודת הצמית בנושא הכעס, הרמב”ן באיגרתו המפורסמת מציע דרך פשוטה אך עמוקה להתמודדות עם כעס: להתרגל לדבר תמיד בקול נמוך וברוגע. טכניקה זו, אם מתרגלים אותה באופן יומיומי, יכולה להפחית את עוצמת הרגש השלילי.
ויותר ספציפית במקרה שלך: כמדומני ששני הבעיות שהזכרת נעוצים באותו שורש, אליו כבר רמזו לעיל: תחושת הפגיעה והרוגז מדברים שמופנים כלפיך נובעת, ככל הנראה, מהערכה עצמית שתלויה במידה רבה בדעתם של אחרים. כאשר אדם מחפש את ערכו העצמי בעיני הסובבים אותו, כל אמירה שעלולה להתפרש כשלילית עשויה לערער את ביטחונו ולהביא לתחושת כעס או פגיעה גדולה, כיון שנגעו לו בבסיס החיוני אשר עליו הוא נשען. כדי לנסות להגיע להקלה בשני הבעיות, כדאי כאמור להשתדל (עד כמה שאפשר) להיות פחות תלוי בדעת אחרים כדי לבנות את הביטחון העצמי שלך. נסה למצוא בעצמך את נקודות החוזק שלך, ולחפש את הסיפוק בהישגים שלך, במקום לחפש אותו בדעות של אחרים. אני יודע שזה לא קל, ואף קשה מאוד לאדם שלא להתחשב בדעת אחרים. כפי שאמר הגאון הצדיק הסבא מסלובודקה זצ”ל שכל אדם זקוק למעט כבוד, וללא מציאות של כבוד בכלל – לא יכול האדם להתקיים פשוטו כמשמעו (כפי שמובא בספר עלי שור ח”א עמ’ רכ”ה), אבל לפחות אפשר לנסות להפחית את מידת התלות בזה, על ידי התמקדות בהצלחות ובהישגים המציאותיים שלך, כפי שהוזכר לעיל.
פיתרון נוסף לשני הבעיות: לפרגן לכל הסובבים
עצה נוספת, שיש בה כדי להועיל הרבה לענ”ד שתי הבעיות, והיא גם קצת יותר יישומית (הגם שגם היא דורשת עבודה עצמית): תתרגל אתה לראות את הנקודות הטובות באחרים, ו”לפרגן” להם על כך (לא מתוך מקום של חנופה חלילה, אלא מתוך מקום אמיתי לגמרי שכך אתה מרגיש), ובזה נרוויח, בעזרת ה’, כמה דברים:
- אדם שהוא נמצא בעמדה נפשית של “מקבל” – שמחפש “לקבל” אישורים מהסביבה, שאחרים יעריכו ויביעו הערכה, עלול להרגיש במצב ירוד ונזקק, והמצב הזה אף “מזמין” השפלות כיון שאנשים שאינם עובדים על עצמם עושיים “לדרוך” על מי שמזהים כחלש. ברגע שאתה תהיה במצב של “מפרגן”, אז אתה תהיה במצב של “נותן”, “מעניק”, תרגיש הרבה יותר מרומם (ולא תרגיש צורך יותר “לקבל”, כי זו עמדת נפשית הפוכה), ואף אחרים יתייחסו אליך בהתאם להרגשה זו. והן הן הדברים שאמרו חז”ל במסכת אבות פרק ד’ משנה א’: “איזהו מכובד? המכבד את הבריות”. ממילא גם לא תכעס, כי לא תרגיש מושפל, וגם באמת לא יהיה על מה לכעוס, כי לא ידרכו עליך בעזרת ה’.
- שלמה המלך גילה לנו סוד גדול (משלי פרק כז): “כַּמַּיִם הַפָּנִים לַפָּנִים כֵּן לֵב הָאָדָם לָאָדָם” – מה שאדם מרגיש כלפי חבירו, משפיע שחבירו ירגיש כך כלפיו (ועיין תוס’ פסחים דף קי”ג ע”ב ד”ה שראה – עד הכין מגיעים הדברים). לכן, אם אתה מעריך את הסובבים אותך, גם הם יעריכו אותך, ואם אתה מביע הערכה כלפם, גם הם בע”ה יעשו כן כלפיך. (דבר כזה לא בונים ביום אחד, אבל השינוי יוכל מאוד להפתיע לטובה בע”ה).
ונכון הדבר שהדרך לשינוי דורשת עבודה פנימית מתמשכת, אבל כל צעד קטן שתעשה בכיוון הנכון יקרב אותך לחיים מאוזנים ושלווים יותר בעזרת ה’ יתברך.
בהצלחה רבה!