אמון בילדים… ואמון בהורים!

הדברים נכונים מאד לגבי אמון שאנו נותנים בילד. כמה שנרשום בצ'יק של הילד כך הוא יתן כיסוי אין ספק. וכל שכן שאין להדביק תוויות של "ילדה רעה" וכדומה.

אך גם בשום אופן אי אפשר לשפוט את האמא בגינה, וגם לא את ההורים שלך.

כמו שאת בטוחה שאין ילד רע (ואולי רצית להמשיך יש ילד שרע לו..)

כך אני מאמינה שאין אמא רעה בשום אופן בעולם, אולי יש אמא טועה וזה בסדר הקב"ה לא הביא את הילדים למלאכי השרת אלא לבני אדם וממילא ברור שנטעה, וטעויות כאלו אינם פוסלים את ההורים מהתפקיד שהקב"ה נתן להם כמחנכים.

כמו שחשוב מאד מאד האמון בילדים חשוב פי כמה האמון בהורים שעושים את המקסימום בשביל ילדיהם.

נראה לי שאם נכוון אמון מלא להורים  (בלי אבל וכו'…) נראה תוצאות יותר טובות בשטח

כי מה שקורה במצב הזה הגולם קם על יוצרו ויש אוירה שמותר הכל כי בעצם ההורים לא יודעים לחנך ומה יעשה הנער ולא יחטא, באיזשהו מקום אנו מאפשרים לילד ומסכימים עם התנהגותו הלא טובה עד שההורה ישנה את דרכו.

ושלא תביני לא נכון אני בעד שהורים יעשו בדק בית ויבדקו איפה צריכים לשפר ולהתייעל, אבל ממקום מאד אובייקטיבי. לא ממקום של אשמה ושל תוצאה של התנהגות של ילד. אלא ממקום של אני מול בוראי.  ולא הילדים יהוו את ההוכחה אם נהגתי נכון או לא. (יכולה להביא לך רשימה של גדולים וטובים שחינכו להפליא וילדיהם לא ממש הלכו בתלם….)

אז דברייך נכונים אבל נשבה מהם מאד רוח של האשמה הורית וזה בעיני צרת הדור שלנו.

וכבר אמר הרב וולבה זצ"ל שהכפירה בדור אחרון תהיה הכפירה בבחירה חופשית וזה מה שאנו עושים בלי לשים לב, חושבים שכל הבחירה של הבנים היא תוצאה ישירה (ובלעדית) ממעשי ההורים…