מקורות וביאורים:
היות ובביצה יש חורים מזעריים וכמבואר ברשב”א הנז’ בב”י (יו”ד סימן צה), ובשו”ע (סי’ צה סעיף ב’), א”כ נחשב הדבר כתבשיל אחד, שאסור לאוכלו עם דג, אא”כ היתה הביצה בשקית.
וזאת ועוד, שהרי כתב הרמ”א (סי’ קטז ס”ב) בשם האו”ה הארוך (כלל לט או’ כה) דאין להתיר לכתחילה אפילו ריחא במקום סכנה כשבישלו יחד דגים ובשר בתנור אחד. והש”ך (יו”ד סי’ קטז סק”א) צידד להחמיר בדגים ובשר בתנור אחד במקום סכנה ואפילו בדיעבד, וכדעת הבאר שבע. וכל שכן בנידון דידן שהביצה מחוררת שיש להחמיר בדבר שהוי ממש כתבשיל אחד, ולא דמי למה שהתירו האחרונים לבשל בכלי בשר ב”י תבשיל של דגים, וכמ”ש הט”ז (סי’ צה סק”ג), והכנה”ג (סי’ קטז הגב”י או’ יח), והגה’ רע”א (סי’ קטז) ועוד, דהתם ליכא טעם ממש אלא בליעות מנ”ט ובכה”ג ליכא סכנתא.
