איפה מוזכר בתורה תחיית המתים?

על הפסוק בספר דברים פרשת האזינו (פרק לב פסוק לט): "אני אמית ואחיה", דרש רבא בגמרא סנהדרין (דף צא.): אמר הקב"ה מה שאני ממית אני מחייה לעתיד לבוא. מכאן לתחיית המתים מן התורה.

עוד שם בתלמוד: בבלי מסכת סנהדרין (דף צ עמוד ב): מניין לתחיית המתים מן התורה – שנאמר ונתתם ממנו [את] תרומת ה' לאהרן הכהן, וכי אהרן לעולם קיים? והלא לא נכנס לארץ ישראל, שנותנין לו תרומה. אלא, מלמד שעתיד לחיות, וישראל נותנין לו תרומה – מכאן לתחיית המתים מן התורה.

עוד בתלמוד בבלי מסכת ברכות (דף טו עמוד ב')

והלא דברים קל וחומר: ומה רחם שמכניסין בו בחשאי – מוציאין ממנו בקולי קולות, [הכוונה לוולד].  שאול [קבר] שמכניסין בו בקולי קולות – אינו דין שמוציאין ממנו בקולי קולות! מכאן תשובה לאומרים אין תחיית המתים מן התורה.

עוד מקורות מצינו בחז"ל, ואציין לכמה מהם:

ילקוט שמעוני תורה (פרשת וארא רמז קעו)

רבי סימאי אומר: מנין לתחית המתים מן התורה, שנאמר: וגם הקימותי את בריתי אתם לתת להם את ארץ כנען [ו, ד] לכם לא נאמר אלא להם.

ילקוט שמעוני תורה (פרשת בשלח רמז רמא)

תניא ר' מאיר אומר מנין לתחית המתים מן התורה שנאמר אז ישיר משה [ט"ו, א] שר לא נאמר אלא ישיר. לעתיד לבוא.

ורק המאמין בתחיית המתים, יקום בתחיית המתים וכמבואר במשנה מסכת סנהדרין (דף צ.): כל האומר אין תחיית המתים מן התורה, אין לו חלק לעולם הבא.    

יזכנו ה' יתברך להאמין בתורתו לקיים מצוותיו ללכת בדרכיו, ולהאמין שהעולם הזה רק פרוזדור בפני העולם הבא.

בברכת שבוע טוב ומבורך:

הרב מאיר פנחסי