איסור כהן וגרושה – על הגבר או גם על האישה?

מקורות ונימוקים:

איסור גרושה לכהן

ויקרא פרק כא פסוק ז: "אשה זנה וחללה לא יקחו ואשה גרושה מאישה לא יקחו כי קדש הוא לאלוקיו".

בפסוק זה אסרה התורה על כל כהן לישא גרושה זונה או חלל. והאיסור הוא בביאה ולא בקידושין כדעת רבא בגמרא בקידושין קידש ולא בעל אינו לוקה, כן כתב הרמב"ם בספר המצוות מצות לא תעשה ק"ס, וכל זמן שיבא עליה הוא חייב מלקות.

כן כתב גם בספר החינוך פרשת אמור מצוה רס"ח, ונוהגת בכהנים בכל מקום ובכל זמן. ועובר עליה ונשא גרושה ובעל חייב מלקות, אבל כל זמן שלא בעל אינו מתחייב מלקות. ואפילו כהן גדול שחייב שני לאוין משום לא יקח ומשום לא יחלל וכמו שנכתוב למטה בעזרת השם ולוקה על שניהם, אינו לוקה לעולם על אחד מהם אלא אחר שבעל, אבל לא בעל אינו לוקה משום לא יקח, דלא יקח אגיד הוא בלאו דלא יחלל.

כן פסק השולחן ערוך באבן העזר סימן ו' סעיף א':

כהן אסור מן התורה בגרושה, זונה וחללה, ואסור בחלוצה מדרבנן. לפיכך אם עבר ונשא  ספק חלוצה, אין צריך להוציא. אבל גרושה, אפילו אינה אלא ספק גרושה, צריך להוציא בין שנתגרשה מן האירוסין בין שנתגרשה מן הנשואין.

האיסור הוא גם על הגבר הכהן וגם על האישה הגרושה

הרדב"ז נשאל על ידי קרובי אישה גרושה שרוצה להינשא לכהן, וטענו קרובי האישה שאין האישה עוברת על לאו זה אלא האישה, הואיל והרי אמרה התורה את האיסור על האיש כלישנא דקרא ואשה גרושה מאישה לא יקחו.

והשיב על כך הרדב"ז בתשובה חלק ב' סימן תש"א בחריפות בזה"ל:

מה זו שאלה, כל העונשין האיש והאשה שוים בהם, וכמו שהוא עובר כן הנשאת לו ג"כ עוברת. וז"ל הרב פי"ז מהלכות איסורי ביאה ובין כ"ג ובין כהן הדיוט שנשא אשה מארבע נשים ולא בעל אינו לוקה וכל מקום שהוא לוקה היא לוקה וכל מקום שהוא אינו לוקה היא אינה לוקה שאין הפרש בין איש לאשה לעונשין זולתי בשפחה חרופה בלבד כמו שבארנו ומשנה שלימה היא בכריתות פרק ד' מחוסרי כפרה כל העריות א' האיש וא' האשה שוין במכות ובקרבן ובשפחה לא השוה את האיש לאשה במכות ולא את האשה לאיש בקרבן וכן כתב הרב גבי ממזר ג"כ אחד ממזר שנשא ישראלית או ישראלי שנשא ממזרת כיון שבעלו אחר הקידושין לוקין ויש כמה גאוני עולם פסקו דאם בעל אפי' שלא קדש לוקין וקרוב אצלי שטעו בהא דאמרינן לא הוזהרו כשרות לינשא לפסולין וטעות הוא שלא נאמר הוא /אלא/ לענין שהכהנת מותרת לינשא לחלל ולגר ולמשוחרר אף על פי שהכהן אסור בחללה ובגיורת ומשוחררת שנאמר בני אהרן ולא בנות אהרן עד שנמצא הגר מותר לישא ממזרת דקהל גרים לא איקרי קהל ומותר לישא כהנת דלא הוזהרו כשרות להינשא לפסולים ואפי' אם עבר הכהן ונשא גרושה כופין אותו בשוטים עד שיוציא דבדברים לא יוסר עבד וכן כתב הרשב"א בתשובה ומוסכם הוא ודבר זה לא היה כדאי להאריך אלא משום דגזל ועריות הלב חומדן ומבקשים טענות ותואנות להתירן וצריך כל מנהיג לעמוד בפרץ שלא יתבטל אפי' אות אחת מתורתנו הקדושה.

ויעויין עוד בפתחי תשובה אבן העזר סימן ו' ס"ק ב' שהביא שתמה בזה בספר ברית יעקב שהרי גמרא מפורשת היא ביבמות פ"ד: שאמנם אין ללמוד האיסור מצד דברי תנא דבי ר' ישמעאל שהשווה הכתוב אישה לאיש לכל איסורין שבתורה, הואיל ואין זה לאו השווה בכל. אלא מקור האיסור על האישה בזה הוא מכך שכפלה התורה ואמרה "לא יקחו" "לא יקחו" מלמד שהאשה מוזהרת על ידי האיש.

בין כך ובין כך, איסור גרושה לכהן ברור הוא שהוא בין על האיש ובין על האישה.

האם איסור גרושה לכהן שייך גם על ביאה ללא קידושין

אמנם דבר זה עלינו להתבונן הואיל ולא היו קידושין בין הכהן והגרושה אלא חיו זה עם זה ללא קידושין, האם שייך בכך איסור על הביאה בלא קידושין.

בנידון זה פליגו הראשונים, יש שכתבו לפרש את מחלוקת אביי ורבא בגמרא בקידושין ע"ח. דפליגו בזה אם לוקין על ביאה בלי קידושין שלדעת רבא אין לוקין אלא אם קידש וגם בעל, ובזה שאני מכהן גדול שלוקה גם אם בעל ולא קידש. כך מוכיחים מדברי הרמב"ם הלכות איסורי ביאה פרק י"ז הלכה ב'.

אולם רוב הראשונים סבירא להו שגם על ביאה בלא קדושין לוקה על הגרושה משום לא יחלל, ורבא לא קאמר אלא שעל קידושין לחוד בלא ביאה אינו לוקה. כפי שמוכח מדברי רש"י בקידושין ע"ח. ד"ה ומודה רבא. וכן הוא במאירי בשם כל הגאונים, ובדברי הריטב"א שם.