הרב דוד אוחיון - ברכת אברהם משיב כהלכה

שאלה:

היי רבי, יש לי שאלה לגבי שמירת העיניים.

רק לאחרונה למדתי על ההלכות האלה. כמי שגדלה כחילונית וחזרה בתשובה, אני מתקשה להבין את המושג הזה.

אני נמצאת בדרך לנישואים, בן זוגי הסביר לי את החשיבות של השמירה על עיניו לאחר הנישואין שלא להסתכל על נשים אחרות.

אני מאוד גאה בו ומעריצה את זה, עם זאת אני גם מרגישה עצבנית ומודאגת, כי אם זה נושא חמור כל כך לגברים, לא להפיק הנאה מלהסתכל על אישה אחרת לאחר הנישואין, אז מה העונג להתחתן עם אישה ולהסתכל עליה בלבד?

למרות שאנו כנשים כמובן רוצות את מלוא תשומת הלב של הבעלים שלנו ונמחצות אם בן הזוג שלנו מסתכל בתאווה על אשה אחרת. למה שגבר ירצה להסיט את עיניו בכל רגע אם הוא נהנה כל כך מלהסתכל על אישה אחרת?

תשובה:

שאלתך יפה

חשוב שתדעי שהחיוב על הגבר לשמור על עיניו איננו רק לאחר הנישואין, אלא אף קודם לנישואין, ולמשך כל ימי חייו. אדרבא הנישואין יוצרים את האפשרות היחידה לגבר להנות ממראה בת זוגו בהיתר ובקדושה.

הסיבה שהתורה מצווה את הגברים שלא להתבונן בתאווה על נשים, היא בכדי שלא להמשך על ידי מראה העיניים למעשי עבירה חלילה. כפי שאנו אומרים בקריאת שמע בכל יום “ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עינכם אשר אתם זונים אחריהם”.

בהחלט יש לך סיבה טובה להיות גאה בבן זוג שמקפיד ושומר על עיניו, ומקיים בזה את מצוות הבורא, ונוסף על כך גם שומר אמונים לבת זוגו.

בנוגע לשאלתך, למה שירצה הגבר להסיט את עיניו שלא להסתכל על נשים אחרות, התשובה היא, כי כך הוא רצון ה’ יתברך שציוונו לשמור על העיניים. כל מי ששומר על עיניו יודע שחיים כאלו, הם חיים מאושרים מלאים שמחה וברכה.

גבר שאיננו שומר על עיניו ונגרר לתהום התאווה, הינו חסר שמחה וחסר סיפוק וחי בעצבות תמידית, זאת בנוסף על חטאו כלפי בורא העולם, שנתן לו את עיניו במתנה על מנת לשמור עליהם ולהשתמש בהם באופן המותר.

בברכה שתזכו להקים את ביתכם בשמחה ואושר

מקורות וציונים:

איסור הסתכלות בנשים

בגמרא במסכת עבודה זרה דף כ’. איתא, ונשמרת מכל דבר רע שלא יסתכל אדם באשה נאה ואפילו פנויה באשת איש ואפי’ מכוערת.

עוד איתא התם דף כ’: ת”ר ונשמרת מכל דבר רע שלא יהרהר אדם ביום ויבוא לידי טומאה בלילה.

וברמב”ם הלכות איסורי ביאה פרק כא הלכה ב’ כתב אסור לאדם לקרוץ בידיו וברגליו או לרמוז בעיניו לאחת מן העריות או לשחוק עמה או להקל ראש ואפילו להריח בשמים שעליה או להביט ביפיה אסור, ומכין למתכוין לדבר זה מכת מרדות, והמסתכל אפילו באצבע קטנה של אשה ונתכוון להנות כמי שנסתכל במקום התורף ואפילו לשמוע קול הערוה או לראות שערה אסור.

כן פסק השולחן ערוך באבן העזר סימן כ”א סעיף א’. בכל איסורים אלו אין חילוק בין רווק לנשוי, בין זקן בין צעיר. יסוד האיסור בכל אלו הוא אפילו על הבטה והסתכלות לשם הנאה ולא לשם זנות או תאווה.

 

לעניין הבטה בכוונת תאווה וזנות, מצאנו לציווי התורה “ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זונים אחריהם”, ובספרי סוף פרשת שלח איתא, ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם, ודרשו רבותינו, זהו זנות, שלא יסתכל בנשים לשם זנות.

באיסור זה מצאנו שכתבו הראשונים שהוא מדאורייתא, כפי שכתב בספר שערי תשובה לרבינו יונה שער ג’ אות ס”ב כתב, שאיסור הבטה בנשים הוא מדאורייתא, שנאמר ולא תתורו וכו’. הביאו גם הבית שמואל באבן העזר סימן כ”א ס”ק ב’, ובספר החרדים מצות לא תעשה פרק ב’ אות א’.

ובספר אורחות חיים הוסיף עוד, שכל המסתכל באשת איש מכשיל ומכחיש כח יצרו הטוב והודו נהפך עליו למשחית.

ובדעת הרמב”ם נחלקו הפוסקים אם איסור ההסתכלות הוא מדרבנן או מדאורייתא, עיין בזה באוצר הפוסקים חלק ט’ סימן כא עמוד כ”ב. ועיין עוד ביבי”א חלק א’ אבן העזר סימן ז’ אות י”א.

חילוק בין הסתכלות בנשים שאסורה לראיה בחטף שמותרת

כתבו הפוסקים כי האיסור ההסתכלות בנשים, הוא דרך הסתכלות והתבוננות, אבל ראיה בעלמא בחטף ללא כוונת הנאה איננו אסור מן הדין. כפי שמורה לשון הרמב”ם והפוסקים שכתבו “אסור להסתכל” והסתכלות היינו שמתמקד ומתבונן בדבר.

כן כתב המהרש”ל בים של שלמה (ריש פרק ב’ דכתובות) בנוגע לאיסור להסתכל בפני הכלה, דדוקא להסתכל דומיא דהמסתכל בקשת שהוא דרך עיון והבטה, אבל דרך ראיה בעלמא שרי אפילו בשאר אשה. ועיין בזה באוצר הפוסקים אבן העזר ריש סימן כ”א.

כן כתב גם המשנה ברורה או”ח סימן ע”ה ס”ק ז’ שראיה בעלמא לפי תומו בלא כוונת הנאה מותרת, אלא שמצד המוסר יש להמנע מכך.

כן דעת רוב הפוסקים ודלא כפי שכתב בספר תורת ההסתכלות לגר”ב זילבר להוכיח מכמה מקומות שהאיסור להתבונן באשה הוא אפילו על ראיה לפי תומו בלא כוונת הנאה, והוא איסור שגזרו חכמים שמא יבוא להנאה.

אכן כבר כתב הפמ”ג כי כל ההיתר בראיה בעלמא הוא בראיית אשה כשרה וצנועה, אולם אשה המגולה במקומות שדרך לכסותן, כגון שזרעותיה מגולות, אפי’ ראיה בעלמא אסורה. הביאו המשנ”ב סימן ע”ה ס”ק ז’.

 

גם מראיית אשה בעלמא יש להימנע בפרט אדם חשוב

אולם למרות שמן הדין מותר דרך ראיה בעלמא, בלא כוונת הסתכלות והנאה, כבר כתבו הפוסקים שאנשים חשובים ותלמידי חכמים צריכים להשתדל להמנע גם מכך. כפי שכתב המשנה ברורה סימן ע”ה סק”ז, דאף שראייה בעלמא לפי תומו בלא נהנה מותר, מצד המוסר יש להמנע, והביא שם שבספר מנחת שמואל הוכיח דאדם חשוב יש לו ליזהר בכל גוונא. כן משמע גם מדברי הגר”מ פיינשטין זצ”ל בשו”ת אגרות משה (אורח חיים סימן מ’) שכתב, שכאשר באה אשה לשאול שאלה לרב בעניני איסור והיתר, מחוייב להשתדל שלא להביט בפניה כדי שלא יבוא ליהנות ח”ו מהראיה. וכמו כן כשהולך ברחובות, כיון דאסור להסתכל באשה אפילו במקומות שדרכה להיות מגולה, על כן יש חיוב על כל אדם להביט כפי האפשר למטה, אך לא באופן שיהיה פרוש קיזאי, שיהיה מקיז דם לכותלים, עיין בסוטה כב. וברש”י שם ד”ה מקיז.

לתשומת לב הגולשים:

אין ללמוד הלכה ממקרה אחד למקרה אחר, אלא על כל מקרה לגופו יש לשאול שוב ולקבל תשובה ספציפית, כיון שהדין עלול להשתנות בשל שינויים קלים בנידון. ובאופן כללי, עדיף תמיד ליצור קשר אישי עם רבנים, ולברר את ההלכות פנים אל פנים, ולא להסתפק בקשר וירטואלי ו\או טלפוני.

פרסם כאן!
כל ההכנסות קודש לעמותת 'ברכת אברהם'. גם צדקה מעולה, גם פרסום משתלם לעסק שלכם.

לא מצאתם תשובה?

שאלו את הרב וקבלו תשובה בהקדם.

נהנתם? שתפו גם את החברים

מאמרים אחרונים

בטח יעניין אתכם!

צור קשר