מקורות ונימוקים:
נקודה שחורה באתרוג בחלקו העליון פוסלת את האתרוג משום ‘הדר’
פסק השו”ע או”ח סימן תרמ”ח סעיף ט’ בזה”ל:
עלתה חזזית עליו, אם בשנים או בשלשה מקומות, פסול; ואם במקום אחד, אם עלה על רובו, פסול, ואם על חוטמו, אפי’ כל שהוא פסול. וחוטמו היינו ממקום שמתחיל להתקצר ולהתחדד כלפי ראשו.
מבואר כי חזזית בחוטם האתרוג אפילו כל שהוא פסול. טעם הדבר הוא משום שאינו ‘הדר’ כפי המבואר בדברי המשנה ברורה שם ס”ק ל”ח – ל”ט משום שנראה לעיניים יותר משאר מקומות שבו, הואיל ובאותו שיפוע אדם נותן עיניו.
משא”כ כאשר החזזית נמצאת שלא בשליש העליון, שבזה אין טעם לפסול משום הדר אלא משום דמחזי כמנומר, כפי שכתב המשנה ברורה שם ס”ק ל”ו, לפיכך יש צורך שיהיו כמה וכמה נקודות של חזזית על האתרוג.
לא כל נקודה שחורה פוסלת – אלא הנראית במבט ראשון ובלא התבוננות מקרוב
אמנם כיון שטעם הפסול הוא משום ‘הדר’ לפיכך לא כל נקודה שחורה קטנה פוסלת, אלא אם כן נראית לעין כל, שבכך נחסר האתרוג מהדרו, אולם נקודה שצריך לחפש אחריה ולהתבונן בה מקרוב בשביל לזהות אותה איננה פוסלת.
כפי שכתב המשנה ברורה שם סימן תרמ”ח ס”ק מ”ו בזה”ל:
דווקא כשנראה לכל, אבל אם אין נראה לעין מחמת דקותו וצריך להסתכל אין זה כל שהוא שפוסל.
ביתר ביאור ביאר הפרי מגדים א”א ס”ק י”ח דכיון שבחטמו פוסלת נקודה כל שהיא משום ששם אדם רואה יותר משאר מקומות, לפיכך בכל מקום שצריך עיון והסתכלות כדי לראות את הנקודה ואילו מרחוק אינו נראה, אף בחוטמו אינו פוסל. הביא לדברי גם בשער הציון ס”ק מ”ט.
מקור הדברים הם מדברי המבי”ט חלק ג’ סימן מ”ט שכתב בזה”ל:
עוד אני אומר כי אפילו שהיה חזזית זה שהוא מצוי באתרוגים שלנו אינו נקרא כל שהוא אלא כשנראה לכל אדם א’ שאינו הדר אבל באתרוגים שלנו שרוב אלו שאנו קוראי’ חזזית אינם נראים לעין מחמת דקותם וצריך להסתכל בהם הרבה כדי שיהיה נרגש בראיה שאדם אחד רואה האתרוג כלו הדר בלי שום רושם ואדם אחר שיש לו ראיה זכה יותר רואהו אינו נקרא זה כל שהו והדר נקרא למי שהו’ בידו כי מראיית עיניו עד ידו אינו נראה אלא כשמסתכל בו הרבה וכל שכן אחרים שרואים אותו אפילו הם אצלו שאינם מרגישים בו כי אם בהסתכלות טוב ונקרא הדר ובמה שכתבתי ימצאו אתרוגים הרבה כשרים לכתחלה ולא יצטרכו לצאת ידי חובת באתרוג א’ של איש א’ ושילכו אליו רוב עם רובם הדיוטות לצאת ידי חובת כאלו האחרים שלא נטלו אותו לא יצאו ידי חובתן וחסרון וחרפה גדולה היא לעיר מהוללה בארץ ישראל מקהלות קדושות כחכמים רבים ומפורסמי’ כן ירבו שיאמר כי לא נמצא בכל הקהלות אתרוג כשר אלא אותו אתרוג בהיות בעיר גנות ופררסים /ופרדסים/ שיש בהם ריבוי אתרוגים כשרים והלוקטים אותם הם מחבאי’ הטובי’ ומיקרים אותם ונ”ל כי בענין מה שכתבתי ימצאו אתרוגי’ כשרי’ הרבה ומי שירצה להוסיף שליש בהידור או יותר יש לו שכר טוב ולא יצטרך שילכו אליו אחר שיהיה לכלם אתרוג כשר.
ועיין עוד בלשונו הזהב של שולחן ערוך הרב סעיף כ”ב שכתב בזה”ל:
מכל מקום אפילו בחוטמו אין החזזית פוסל אלא אם כן יש בו שתי אבעבועות לא פחות (שפחות מכן אין נקרא חזזית), והוא שיהיו נראין לעין כשאוחזו בידו ולא שיהא צריך להשים עין עיונו עליהם עד שיראם, וכן כל שינוי מראה אינו פוסל אלא אם כן נראה לרוב בני אדם בהשקפה ראשונה, ע”כ.
מבואר בדבריו כי כל נקודה שאיננה נראית בהשקפה ראשונה, אלא בהתבוננות יתירה ואחר חיפוש, איננה מעכבת כלל, וזהו יסוד גדול וחשוב לעניין זה. עוד מבואר בדבריו שאין צורך לקרב את האתרוג לעיניו ממש, אלא לאוחזו בידו באחיזה רגילה כדרך שאוחזים דבר כדי להביט עליו.
אמנם לדעת החזון איש סימן קמ”ז ס”ק ה’ אין להכשיר נקודה שחורה בשליש העליון אלא אם כן גם כשאוחזו מקרוב צריך התבוננות מעמיקה כדי להבחין בה.
כמעלה והידור יש המציינים לדברי הגר”ח מבריסק שיש לחפש אתרוג שיהיה נקי מכל פגם או נקודה שחורה גם כזו הנראית רק על ידי התבוננות.
חילוק בין פסולים מטעם ‘הדר’ לפסולים מטעם ‘לקיחה תמה’
בזה שונה דין הפסולים מדין הדר, משאר הפסולים מדין לקיחה תמה כגון פסול חסר נסדק ניקב וכדו’, שדווקא בפסולים מדין הדר אין הפסולים פוסלים בהם אלא מה שנראה בראיה רגילה ולא בהתבוננות יתירה, אולם הפסולים מדין לקיחה תמה, פוסלים גם אם אין החסרון נראה לעין אלא על ידי בהתבוננות מקרוב. כפי שכתב הגאון רעק”א בתשובות בסוף דרוש וחידוש.
פסולים הנראים בזכוכית מגדלת אינם פוסלים כלל
חשוב לציין שגם פסולים מטעם ‘לקיחה תמה’ כגון חסר ניקב נקלף וכדו’ אם אינו נראה החסרון לעין אלא ע”י זכוכית מגדלת אינו פוסל, כי כלל גדול הוא בכל דיני התורה, שאין לנו אלא מה שאיננו רואות, וכל דברי שאינו נראה בעין רגילה אלא באמצעות כלי עזר איננו צריכים לחשוש הימנו, כי לא ניתנה תורה למלאכי השרת.
הסיבה שמשתמשים אנו לפעמים בזכוכית מגדלת, איננה אלא כדי לעזור לנו לנתח ולהבין מה אנו רואים בעין רגילה, אולם אם לא רואים בעין רגילה כלום, אין צורך כלל להשתמש בזכוכית מגדלת, וגם אם רואים באמצעותה נקודות שאינן נראות בלא זכוכית מגדלת אין לחשוש להם כלל.
אמנם ראוי לציין כי ההידור והמעלה המיוחדת שאומרים בשם הגר”ח מבריסק שיש עניין באתרוג נקי מכל נקודה שהיא, שייכת גם כלפי נקודות הנראות בזכוכית מגדלת. כפי שהביא בשו”ת תשובות והנהגות חלק ג’ סימן קפ”א בזה”ל:
בעיקר השאלה אם יש חסרון הדר אף שלא נראה לעין, נרשם אצלי עובדא אצל הגר”ח מבריסק זצ”ל, שהיה במלחמת העולם הראשונה פליט במינסק, ולא היה לו כסף לקנות אתרוג, והגיעו הדברים לחזו”א זצ”ל שהיה לו אתרוג נקי ומהודר, והחליט לנסוע לסוכות למינסק כדי שהגר”ח זצ”ל יוכל לברך על אתרוג שלו. הגר”ח זצ”ל ראה האתרוג ושמח מאד, אבל לקח משקפת ועיין היטב שמא נראה איזה פגם כל שהוא, והחזו”א זצ”ל תמה מה צריך משקפת והלוא אם לא נראה לעין זהו הידורו, והגר”ח זצ”ל הסכים לו שכן, רק הוסיף דנראה לו שיש עכ”פ איזה הידור שהאתרוג תמים כפשוטו, ואין בו שום מום כלל אפילו במשקפת, לכן הסתכל שמא הקדוש ברוך הוא זיכהו לכך. ע”כ שמעתי.