מקורות ונימוקים:
אדם שנקרא בשם אליעזר ובפי כולם נקרא ‘אלי’ – איך כותבים את שמו בכתובה
כתב הבית שמואל באבן העזר שמות נשים אות פ’ שכתב בספר שמות בשם הר”י אלדירון שאשה הנקראת בפי כולם ‘הירמוזא’ ובכתובה נכתב פירמוזא, יש לכתוב בגט פירמוזא בפ”א. אולם חלק עליו הבית שמואל שם וכתב, שאינו נראה לו “כי לעולם אין משנין השם אשר נקראת בו” אלא אם אין ידוע שמה אז הולכין אחר השם שנכתב בכתובה. וכ”כ בתשו’ ש”א לכן יש לדקדק לכתוב שמות אנשים ונשים בכתובה כדין הגט, ואפשר אם היא נקראת לא כשם שנכתב בכתובה כותבין שם שניהם.
בדברי הבית שמואל מבואר שאין משנים את השם שנקראים בו, ולכן בנידון שלפנינו אם קוראים לו בפי כל ‘אלי’ כך צריך לכתוב בכתובה.
כן כתב גם הפתחי תשובה שם בשם ספר גט מקושר שכתב כי השם שנקרא בפי כל הוא עיקר ואין להזכיר שם שנשתקע כלל דמיחזי כשינוי אם לא שמפורסם שהכל שם אחד, ובמקום ספק עדיף שלא לכותבו אלא רק את השם שנקרא בו.
הואיל וכך, בנידון שלפנינו, היה מקום לומר שפורסם שהכל הוא שם אחד לפיכך ניתן לכתוב אליעזר, אולם אין הדבר כן, כיון שבדרך כלל אלי הוא אליהו על כן אין לכתוב אליעזר על מי שנקרא אלי בפי כל, אלא עדיף לכתוב רק את השם שנקרא בו.
איך ראוי לכתוב לכתחילה בכתובה במקרה כזה
אמנם עלינו לדון איך ראוי היה לכתובה לכתחילה בכתובה, והנה היה מקום לומר שכדי לצאת מכלל ספק ראוי היה לכתוב בכתובה אליעזר הנקרא אלי, כפי שכבר כתבו על כך פוסקים רבים שיש להקפיד בכתובה לכתוב כפי שכותבין בגט, כפי שכתב בספר נחלת שבעה סי’ י”ב אות ט”ז, “יש לדקדק בכתובה בכל דבר שמדקדקים בגט, כדי שאם ח”ו יקרה מקרה שיגרש אחד את אשתו ולא יהיו יודעין דקדוק כתיבת שמו או שמה או בשמות אבותם, יהא נלמד מספר כתובה”.
כן ראיתי שכתב בדורנו זה, הגאון הרב משה שטרנבוך שליט”א בשו”ת תשובות והנהגות חלק א’ סימן תשס”א, שראוי לדקדק בשמות הנכתבים בכתובה, לכתוב מלבד את השם העברי כדין, גם את השם שמכונה בו ולכתוב ה”מכונה”, או כשהכינוי דומה לשם העיקרי לכתוב “דמתקרי”, והעיקר לדקדק לכתוב השם כפי שרוב בני אדם קורין אותו, ולא להסתפק בכתיבת שם שקוראים אותו לעליה לתורה לבד.
אולם למעשה אין נוהגים לכתוב בכתובה לשון המכונה או דמתקרי, כפי שכותבים בגט, ואף כי לא ידעתי מדוע, ובלי ספק אצלי שהיה טוב יותר אם היה המנהג לכתוב כמו בגט. אולם מנהג עם ישראל לא משנים על פי היגיון וסברא, וכבר בספר נחלת שבעה, כתב אבל מה אעשה שלא ראיתי נוהגין כן. גם בספר טיב גיטין להגרא”ז מרגליות ז”ל (שמות נשים אות פ’ סק”ג) כתב שמעולם לא שמענו שיכתוב הסופר בכתובה דמתקרי או דמתקריא. כן כתב בס’ דברי חיים (שמות נשים אות פ’ סק”א) שאין מדקדקין בכתובה האידנא עיין שם. וכן כתב בשו”ת מנחת יצחק (ח”ז סי’ קי”ז) שאין המנהג לכתוב דמתקריא בכתובה אלא כשיש איזה ספק בכתיבת השמות.
על כן גם בנידון שלפנינו, למרות שאם היינו כותבים אליעזר דמתקרי אלי, היה פותר לנו את הבעיה, אין לנו לשנות את מנהג עם ישראל, ועדיף לכתוב אלי כפי שנקרא הוא בפי כל.
הנקרא אליעזר ובשם חיבה ‘אלי’ – כותבים בכתובה אליעזר
אמנם האמור הוא רק כאשר בפי כל הוא נקרא אלי, אך מי שנקרא אליעזר בפי העם, ורק אצל משפחתו או חבריו הטובים נקרא אלי, יש לכתוב אליעזר, כי במקרה כזה אלי הוא שם כינוי, או שם חיבה, אבל עיקר שמו הוא אליעזר.
בפרט בגברים שעולים לספר תורה ונקראים בשמם המלא, או כאשר עושים להם מי שברך לאחר העלייה לספר התורה משתמשים בשם המלא, על פי רוב השם המקורי הוא בשימוש נרחב יותר גם אצל המון העם, על כן יש לכתוב בכתובה את השם אליעזר.
