Question
Shalom Rav
Ma femme prends du pain déjà grillé et le coupe en morceaux relativement gros (plus grand que des croutons) elle les épices et les enfournes jusqu à ce qu ils deviennent durs. J’aimerai utiliser ces croutons et les tremper dans ma soupe (ma soupe est le plat principal du repas) comment dois procéder? Dois je faire la bénédiction de netilat yadayim? Dois je faire la bénédiction à la fin du repas sur les croutons? Dois je faire la bénédiction sur la soupe ou sur les croutons?
J’aimerai que le rav m’éclaire sur le sujet des croutons et les ablutions des mains, si il faut faire birkat hamazon ou mezonot?
Réponse
La bénédiction sur ces croutons qui ont été préparés au four à la maison est hamotsi lehem min haarets, même si les plus petits d’entre eux sont inférieurs à kazayit. Si il a l’intention d’en manger la quantité kazayit il faudra se laver les mains et faire la bénédiction de netilat yadayim et à la fin on fera le birkat hamazon. On ne fera pas la bénédiction sur la soupe. Si toutefois il a mangé moins que kazayit et que cela ne nécessite pas l’ablution des mains dans le sens strict, il est bon de se laver les mains sans bénédictions et de faire la bénédiction de hamotsi. Tout cela est valable pour la consommation visible à l’œil des morceaux, cependant s’il a trempé ces croutons dans la soupe et que les morceaux n’atteignent pas la taille de kazayit il fera la bénédiction de mezonot même si la quantité totale atteint kazayit, mais il est préférable de s’écarter du doute et de bénir la bénédiction de hamotsi et de manger la quantité de kazayit avant de les tremper dans la soupe.
Tout cela concerne les croutons artisanaux préparés à la maison, et cuits au four. Mais les croutons vendus en grande surface, leur bénédiction est mezonoth et on se rend quitte de la bénédiction sur la soupe. Et si il a mange une quantité supérieure ou égale à kazayit il fera al hamehéhya sauf s’il y en avait trop peu il fera les brahot séparément sur chaque aliment.
מקורות:
א). רש”י בברכות (מא: ד”ה פת) כתב בשם רב האי גאון, שפת הבאה בכיסנין היא פת העשויה כעכין יבשים וכוססין אותה בבית המשתה ושלא בבית המשתה ומנהג בני אדם שאוכלים ממנה קימעא. והב”ד הב”י (סי’ קסח), וכן פסק השו”ע (שם סעי’ ז’) פת הבאה בכיסנין, יש מפרשים שהיא פת בין מתובלת ובין שאינה מתובלת, שעושים אותם כעבים יבשים וכוססין אותם והם הנקראים בישקוינ”ש, והלכה כדברי כולם שלכל אלו נותנים להם דינים שאמרנו בפהב”כ.
והנה פי’ הבישקוני”ש, היא אפייה שנייה כדי שיתקשו, וכמו שכתבו הבית דוד (שם), והמור וקציעה (סי’ קנח), אלא שהתם עיקר כוונתו היתה מתחילת האפייה הראשונה לחזור ולאפותו שנית כדי שיתקשה, ולפיכך ברכתו מזונות, אבל בנידון שאלתך שמתחילה נאפה לשם פת גמור, ורק בכדי שלא ייזרק חוזר ואופה אותם בתנור, ברכתם הראשונה קביעא וקיימא עלייהו, וכן ראיתי שכתב מפורש הגאון הרב בית דוד (סי’ פג) לחלק. וכ”כ הרב ישכיל עבדי ח”א (או”ח סי’ ט’), עש”ב. וכן יוצא מבואר לפמ”ש היעב”ץ בספרו מר וקציעה (שם) כפי שהוכיח בשו”ת מנחת יצחק ח”א (סימן עא סק”ח), ומצאתי שכן העלה הרב תורת חיים – סופר (סי’ קסח סוס”ק ג’). וכ”כ השדי חמד (מערכת ברכות סימן א’ או’ י’) דאזלינן בתר עיקר עשייתו מתחילה, וכל שעיקר עשייתו לאכילת עראי, לא חייבו חכמים המוציא וברכת המזון וכו’. והביא שכ”כ גם בספר בירך את אברהם (דף יט), וכ”כ הרב דברי מנחם (סי’ קסח הגב”י או’ ג’) דאזלינן בתר עיקר עשייתו. וכן נראה לענ”ד להוכיח מדברי המ”ב (סי’ קסח ס”ק כז), עיי”ש היטב.
אולם אם שיקע מעט את ה’קורטונים’ בתוך מי המרק, עלול להיכנס לספק לפמ”ש המרדכי הנז’ בב”י (סי’ קסח) דפת השרוי ביין, אם הוא פחות מכזית, ברכתו במ”מ, לפי שדמי לפת הבאה בכיסנין, וכן פסק השו”ע (סעיף יב), ובדרך כלל מי המרק יש בהם צבע מחמת הירקות והתבלינים הניתנים בהם, ועי’ בביה”ל (ד”ה ביין אדם) שפקפק בזה, מ”מ רוב הפוסקים נקטו כדברי הרמ”א, דאע”ג דלא נימוקו, אם נשרו מעט ונצבעו הופקעו מברכת המוציא. ועי’ כה”ח (ס”ק צו, וצז).
אולם לגבי ברכת ה’קורטונים’, המשווקים בחנויות, הואיל ונאפים בייצור מיוחד למטרתם, (ולא נעשים מלחמים הממוחזרים), היינו, לטיבול מרקים וסלטים, ומורחים אותם בשמן ובתבלינים למיניהם, ברכתם מזונות, דלא נעשו לקביעות סעודה, ולא קיבלו שם לחם וכפי המבואר, וכל שכן שיש מפעלים שמטגנים אותם בשמן עמוק עם תבלינים, דאז בלא”ה דינם כבישול שנתבאר בשו”ע (סי’ קסח ס”י) דאם אין בהם כזית, ברכתן מזונות. וכ”כ בס’ תורת הברכה (עמ’ נה), ובס’ שערי ברכה (עמ’ שסד), וכן העלה בס’ פסקי תשובות (סי’ קסח או’ יא).
