Fuentes:
דעת מרן השו»ע בסי’ קכ»ד סע’ י’, שכל ברכה או תפילה שאין השומע מחוייב בה, כלומר שאינו מתכוין לצאת ידי חובתו בעניית ה»אמן», וכמו במקרה שלך שאינך בא לצאת ידי חובת הקדיש, מותר לענות «אמן» אחר המתפלל, ואפי’ אם לא יודעים את תוכן המילים שעליהם עונים את ה»אמן». אבל דעת הרמ»א, שכדי לענות «אמן», הכל תלוי אם יודע על מה הוא עונה, שאם יודע הרי זה מותר ואם לא יודע אז אפי’ שלא בא לצאת ידי חובה אסור. והאחרונים חביבים, כגון מרן החיד»א בקשר גודל סי’ ט’ אות ה’ וכה»ח סופר סי’ קכ»ד סקמ»ז, ואף מרן מלכא רבינו עובדיה יוסף זצוק»ל בהליכות עולם ח»א עמ’ קצ»ה, הכריעו שמפני חומרת «אמן יתומה», לענין זה יש לחוש לסברת הרמ»א, שאפי’ אם לא בא לצאת ידי חובה, אם לא יודע על מה הוא עונה, שלא יענה. ושב ואל תעשה עדיף. ואכמ»ל.
