דינים מיוחדים לשנה זו

זמן הסעודה

א. השנה חל פורים דמוקפין ביום שישי, ועל כן יש לכתחילה להזדרז ולהתחיל את סעודת הפורים השכם בבוקר קודם חצות היום (11:47) כדי שיוכלו לאכול סעודת השבת לתאבון. (רמ”א סי’ תרצה ס”ב ובמ”ב שם, שעה”צ סי’ רמט או’ יז. ובפרט שכן ראוי ונכון לנהוג ע”פ הקבלה גם בשאר שנים, ראה בכה”ח תרצה
ס”ק כג בשם הגר”א והשל”ה).

ב. וכשהזמן בבוקר דחוק, ניתן לסמוך על הדעות שרשאים להתחיל לאכול הסעודה קודם שעה עשירית (14:48), ולהמשיך בסעודה אפילו עד הלילה. (שו”ת מהרי”ל סי’ נו, והוב”ד במ”ב תרצו י).

ג. בדיעבד אם התעכבו ולא עשו הסעודה קודם חצות היום או אחר שעה עשירית, רשאים להתחיל הסעודה עד סמוך לשקיעה. (מג”א ומ”ב סי’
רמט ס”ק יג, ושם בביה”ל ד”ה מתר, ועי’ היטב בשו”ת מהרי”ל סי’ נו).

כשיימנע מאכילה בתיאבון בליל שבת

ד.  מותר להרבות בסעודת הפורים גם אם על ידי זה לא יאכל סעודת ליל שבת לתיאבון. (ע”פ המג”א סי’ רמט סק”ו, וכן נראה מהביה”ל שם ד”ה מתר, ואפי’ יתבטל מסעודת הלילה לגמרי, ומה שפקפק הביה”ל, היינו לגבי סעודת מילה שאינה חובה כ”כ. וע”ע סי’ תקכט ס”א, וי”ל).

ה. אם סעד ביום שישי באיחור, וקשה לו לאכול סעודת השבת מיד אחר הגעתו מבית הכנסת, רשאי לאחר סעודת השבת. (מג”א סי’ רעא סק”א, מ”ב שם, ובכה”ח סק”ב שגם המתאחר יאמר עכ”פ מיד בבואו מבהכנ”ס  ‘שלום עליכם’ ‘ואשת חיל’).

ו. אם אכל בבוקר סעודת פורים, ושוב הזדמן לאכול אחר הצהרים סעודה במקום אחר, נראה רשאי להצטרף עמהם,  ובלבד שלא יתבטל עי”ז מסעודת הלילה. (‘דימי משתה ושמחה כתיב’, ואע”ג דאין חיוב לאכול עוד סעודה וכמבואר במג”א סי” תרצה ס”ק טו, מ”מ מצווה איכא).

תפילת מנחה קודם הסעודה

ז. המתחילים לאכול אחר חצות היום, יזהרו להתפלל מנחה קודם הסעודה. (שו”ע ורמ”א סי’ רלב ס”ב, כה”ח שם).

נמשכה סעודתו עד הלילה

ח. אם נמשכה סעודת פורים עד זמן שקיעת החמה (17:43) חייבים להפסיק מלאכול ולשתות ואפילו מים אסור לשתות קודם שיקדשו. ויקדשו על היין, אולם לענין “ברכת הגפן”, הדבר תלוי, אם שתו יין בסעודה וכפי שמצוי בדרך כלל, אין צריך לברך בפה”ג ורק יאמרו נוסח הקידוש, ואם לא שתו בסעודה, יעשו קידוש כרגיל. ולענין המוציא, לא יחזרו לברך. (שו”ע סי’ רעא ס”ד, ובמ”ב שם, כה”ח או’ כט, חזו”ע שבת ח”ב עמ’ ע). ויש אומרים שאין לפרוס מפה ולקדש קודם תפילת ערבית, ולדעתם יש להפסיק בסעודת פורים ולברך בהמ”ז, ולאחר שהתפלל יקדש וימשיך בסעודתו. (כה”ח רעא או’ כב, ואו’ כו בשם האריז”ל).

ט.  מי שנמשכה סעודתו עד הלילה, אם אכל אפילו מעט אחר החשיכה יזכיר ‘רצה והחליצנו’ בברכת המזון, (שו”ע סי’ רעא ס”ו.  ואם לא אכל משחשיכה, לבני ספרד יזכיר, ולבני אשכנז לא יזכיר). ו’על הניסים’ לא יזכיר כלל. (מ”ב סי’ תרצה ס”ק טו).

ביטל סעודת ליל שבת או קידוש

י. מי שלא סעד סעודת ליל שבת מפני כל סיבה שהיא, עליו להשלימה ביום למחרת, ויאכל ג’ סעודות ביום. (סי’ רצא ס”א וברמ”א).

יא. מי שלא קידש בלילה מפני שהיה שיכור או שהיה טרוד בשנתו וכד’, עליו להשלים הקידוש למחרת ביום, וזמנו כל היום. ואומר כל נוסח הקידוש של הלילה, מלבד “ויכולו”. (שו”ע סי’ רעא ס”ח).

סעודה ביום ו’ לבני הפרזים

יב. בני הפרזים הבאים ביום ו’ לסעודת פורים אצל קרוביהם ובני משפחותיהם, רשאים ליישב לסעוד עמהם אפילו סעודה גדולה של כמה מנות למרות שלא התחייבו במצוות היום. (ע”פ הרמ”א סי’ תרצה ס”ב דבשני הימים הוי סעודה מצווה, ואע”ג דליכא חיובא, מ”מ לא גרע מסעודת ר”ח שארעה בער”ש, ראה בס’ תורת חיים – סופר סי’ רמט סק”י. ועוד, דהלא מותרים הם להשתתף בסעודת מצווה וכאן הוי סעודת מצווה גמורה לבני הכרכים, ועי’ תוס’ עירובין מא. ד”ה בני. ועוד יש להקל מטעמים אחרים, וכן העלתי בשו”ת תורת מאיר ח”א סי’ פד, ושכן דעת מרן הגרח”ק והגר”א נבנצל שליט”א).

כיבוס ותספורת ביום ו’

יג. יש להימנע מלכבס ביום שישי אפי’ במכונת כביסה. (רמ”א סי’ תרצ”ו ס”א, מ”ב שם, בן איש חי פ’ תצווה או’ כא. ובלא”ה יש מחמירים מלכבס אפי’ במכונת כביסה בכל יום שישי משום תקנת עזרא, ומ”מ גם המקילין בזה כל השנה, ביום זה יש להחמיר).

יד. מותר לגלח ולסדר שערות זקנו על ידי עצמו לכבוד שבת. (עי’ בן איש חי פ’ תצווה או’ כא, ומיהו בגילוח הזקן ע”י עצמו קיל טפי. כה”ח סי’ תרצו ס”ק יא, שו”ת אול”צ ח”ד פס”א, חזו”ע עמ’ קצו, אשרי האיש בשם הגריש”א ומקורו ברמ”א שם ס”א).  

פרשת זכור

טו. חולים ונשים שאינם יכולים לבוא לשמיעת פרשת זכור בבית הכנסת, יקראו בביתם פרשת זכור מתוך חומש. (שו”ת תורת חסד סי’ לז, וע”ע ברמב”ן פ’ כי תצא פכ”ה, ובמ”ב סי’ תרפה יז, כה”ח סק”ל, מנחת אשר – וייס ח”ה סי’ מח). 

מחצית השקל

טז. נוהגים ליתן קודם קריאת המגילה מעות ויזהרו שלא לקרות לכסף זה מחצית השקל, רק “זכר למחצית השקל”. (שו”ת דברי יוסף סי’ נב, וע”ע בס’ זכרונות אליהו  מע’ ש או’ ב’, חזו”ע עמ’ קא).

יז. מעיקר הדין יוצא ידי חובה בנתינת מטבע של חצי שקל, ונכון ליתן שלש מטבעות של חצי שקל, (רמ”א סי’ תרצד ס”ב, ובביה”ל שם, כה”ח שם ס”ק כ’, כג), ומכל מקום רבים נהגו להדר וליתן שיעור עשר גרם כסף, לפי מחיר הכסף הגולמי מדי שנה בשנה, (והשנה הוא לערך 28 ₪) וכן נוהגים הספרדים. (בית דוד יו”ד סי’ קח, כה”ח סי’ תרצד סק”כ, חזו”ע שם).

יח. נכון ליתן זכר למחצית השקל, גם עבור אשתו, בניו ובנותיו. ואם אין ידו משגת כ”כ, די שיתן ג’ מטבעות של חצי שקל עבורם. (עי’ רמ”א שם, כה”ח ס”ק כז, חזו”ע עמ’ קה). 

יט. מעות אלו יש לחלקם למוסדות תורה, או לתלמידי חכמים עניים. (רו”ח – פלאג’י סי’ תרצד, שו”ת יחוו”ד ח”א סי’ פו).

קריאת המגילה

כ. האוחזים מגילה כשרה בידיהם, נכון להחמיר שקודם קריאתה ייטלו ידיהם. (עי’ רמ”א סי’ קמז סעי’ א’, ובמ”ב  סק”ד, שע”ת סי’ תרצא סק”ג, חזו”ע עמ’ עו, ומ”מ יש ללמד זכות על המקילין, עי’ שע”ת שם, מחזיק ברכה שם סק”ד).

כא. בברכת שהחיינו של קריאת המגילה בלילה יש לכווין גם על שאר מצוות היום, ובני אשכנז יכוונו זאת בברכת שהחיינו של יום. (פמ”ג א”א תרצב א’, מ”ב סק”א, כה”ח סק”ד). 

כב. מי שתופס בידו מגילה שאינה כשרה, לא יקרא עם השליח ציבור,
אלא ישמע וישתוק. (שו”ע סי’ תרצ סעי’ ד’).

כג. צריך השומע להאזין ולשמוע כל תיבה ותיבה מפי הקורא, ואם חיסר אפילו תיבה אחת, לא יצא ידי חובתו וחוזר וקורא בברכה. ועל כן יש להיזהר מאד שלא להתנמנם בעת קריאת המגלה, וכן שלא לדבר כלל עד לאחר ברכה אחרונה. (מג”א סי’ תרצ ס”ק טו, מ”ב שם ס”ק יח, מח, ובביה”ל סי’ תרצ ד”ה אין מדקדקין, כה”ח סי’ תרצ ס”ק פב, ועי’ בא”ח פ’ תצוה או’ ג’).

כד. וכן אם חיסר הקורא אפילו תיבה אחת, לא יצאו השומעים ידי חובתם, וחוזרים וקוראים בברכה. (שו”ע ס’ תרצ, ג, משנ”ב סק”ה, מח, בא”ח שם).

כה. אם התנמנם וחיסר כמה פסוקים, או במקומות שמכין הנערים באמירת “המן”, ולא שמע תיבה אחת, ישלים בעצמו אפילו מהחומש שבידו ויוצא בזה ידי חובה בדיעבד, ולכתחילה ראוי שיהיה לו

מגילה כשרה מחמת כן. וכן הדין בעבר ודיבר באמצע קריאת המגילה. (פמ”ג סי’ תרצ א”א סק”ז, משב”ז סק”ו, מ”ב ס”ק יט, וסי’ תרפט ס”ק יט).

כו. מי שהחסיר ולא שמע תיבה, צריך להקפיד מאד כשחוזר לקראה להשמיעה לאזנו. (ב”י סי’ תרפט, שעה”צ סק”ז. וצריך להשים לכך בפרט כשקוראים מתוך מגילה כשרה). 

כז. השומע מקרא מגילה דרך טלפון או רדיו אפילו בשידור חי, אינו יוצא ידי חובתו. (שו”ת משנ”ה ח”ד סי’ פה, הליכו”ש – מועדים ח”ב עמ’ שכט, חזו”ע – פורים עמ’ נו), ויש להימנע משמיעתה על ידי רמקול. (עי’ שו”ת מנח”ש ח”א סי’ ט עמ’ סו ובהע’ שם, ובשו”ת אגרו”מ חאו”ח ח”ב סי’ קח, שו”ת שבה”ל ח”ה סי’ פד, שו”ת אול”צ ח”ד –ד’).

כח. הקורא צריך להיזהר לקרוא תיבת “ואת” שבעשרת בני המן, מתוך המגילה, כי יש טועים מחמת המהירות של נשימה אחת, לקרוא אלו התיבות בעל פה. (עי’ שו”ע סי’ תרצ סעי’ ג’, בא”ח שם או’ ט’).

כט. השומע את המגילה ויש בידו מגילה כשרה, אינו צריך לפשוט המגילה כאיגרת, ורק בעל הקורא יעשה כן, ויש שנהגו שגם השומעים פושטים וקוראים, ומ”מ יזהרו שלא תיגרר ע”ג הארץ. (שו”ע סי’ תרצ סעי’
יז, ובמ”ב שם ס”ק נה, ועי’ שעה”צ  ס”ק נא, ובס’ רוח חיים – פלאג’י סי’ תרצ סק”ד).

ל. מי ששמע את המגילה, וחוזר וקורא לאשתו או לכמה נשים, יברך לפניה ב’ ברכות ולאחריה לא יברך כלל אלא אם יש עשר נשים, ויזהירם שיתנו דעתן לבל יפסידו אפילו תיבה אחת. (מחז”ב סי’ תרפט סק”ד, מאמ”ר שם סק”ו, מ”ב סי’ תרצב סק”י, ובביה”ל ד”ה אלא, חזו”ע – פורים עמ’ פט. וכ”ז כשהוא בקי בקריאתה דאל”ה אין לו לברך, וכ”כ בשו”ת אול”צ שם). ויש אומרים דהקורא לנשים, לא יברך לא לפניה ולא לאחריה, וכן הם לא יברכו. (בא”ח פ’ תצווה או’ א’, ועי’ כה”ח סי’ תרפט ס”ק יט).

לא. אין לנשים לאכול קודם שמיעת המגילה בין ביום ובין בלילה, ולכן יזהרו הנשים שלא לאכול ואפילו טעימה בעלמא, עד שיבואו בעליהן מביהכנ”ס לקרות להן המגילה. (שו”ע ורמ”א תרצב ס”ד, ובמ”ב שם, חזו”ע עמ’ צה).

לב. אין לדבר כלל בסיום קריאת המגילה עד שיברך בעל הקורא ברכת ‘הרב את ריבנו’. (מ”ב סי’ תרצב סק”ט, וע”ש בשעה”צ). 

סעודת פורים

לג. לכתחילה צריך לאכול לחם בסעודה זו. (רוקח סי’ רמ, ברכ”י סי’ תרצה סק”א, ערוה”ש שם, שו”ת יחו”ד ח”א סי’ פט, הל’ חג בחג – עמ’ קפו).

לד. יתקן סעודה נאה כפי שאר תשיג ידו, ונכון להדר לאכול בשר בהמה בסעודת פורים, ולא די בבשר עוף ודגים. (אף שהמג”א סי’ תרצו ס”ק טו, הסתפק בזה, החת”ס בחידושין לחולין פג, פשיטא ליה הכי, וכן משמעות השו”ע סי’ תרצו ס”ז, שיעורי שבט הלוי הל’ נדה סי’ קצח סעי’ כד, חזו”ע ע’ קעח).

לה. אע”פ שאין חיוב לעשות סעודה בליל פורים, מ”מ גם בלילה ישמח וירבה קצת בסעודה. (שו”ע ורמ”א סי’ תרצה ס”א).

לו. השותה יין או שאר משקין המשכרים יותר מכפי לימודו, ישנם כמה אופנים שאינו יכול להתפלל לכתחילה, ופעמים אף בדיעבד תפילתו תועבה, ועל כן יש לשים לב לפרטים אלו. (ראה היטב שו”ע סי’ צט
ס”א וס”ג ובמ”ב שם).     

לז. היודע בעצמו שאם ישתכר יזלזל באיזו מצווה, או ימנע מברכת המזון, ותפלת ערבית וכדומה, יזהר שלא  יבוא לידי שכרות. (ביה”ל סי’ תרצה ד”ה עד).

לח. האבל על אב ואם תוך י”ב חודש יכול להשתתף בסעודת פורים אשר נערכת מחוץ לביתו, אפילו אם סועדים שם כמה משפחות ונערכים שם שירים וריקודים, ודווקא ביום שחייב בו – פרוז בי”ד ומוקף בט”ו. (שו”ת זקן אהרן סי’ ריד, כה”ח סי’ תרצו ס”ק כו, אשרי האיש ח”ג עמ’ שיז בשם הגריש”א זצ”ל, חזו”ע עמ’ קפ, ובשו”ת תורת מאיר סי’ פז).

מתנות לאביונים

לט. חייב ליתן שתי מנות לשני אביונים, דהיינו מתנה אחת לכל אביון, ומן הדין די בנתינת פרוטה אחת לכל אביון, (מ”ב סי’ תרצד סק”ב, ע”פ הריטב”א), מכל מקום נכון להחמיר וליתן כדי שיעור סעודת פת לכל אביון (20 ש”ח), אבל ביותר מב’ עניים יתן מה שחפץ. (מחז”ב סי’ תרצד סק”ב, שע”ת שם, בא”ח פ’ תצווה או’ טו).   

מ. מצות מתנות לאביונים ביום ולא בלילה, ומכל מקום רשאי ליתן לגבאי צדקה קודם הפורים על מנת שיהיה שלוחו לחלק לעניים ביום הפורים. (ברכ”י סי’ תרצד, ביה”ל שם ד”ה לשני, כה”ח סי’ תרצד ס”ק טו, וסי’ תרצה סק”נ, מ”ב שם ס”ק כב, הגריש”א זצ”ל הב”ד בס’ אשרי האיש עמ’ דש).

מא. יש ליתן לכתחילה מתנות לאביונים ומשלוח מנות למי שודאי אצלו פורים היום, ולכן יש לפרזים לדקדק וליתן ביום י”ד לבן עיר ודאי, והכרכים יתנו ביום ט”ו לבן כרך ודאי. (אור שמח בחידושיו למגילה ד:,
עיר הקודש והמקדש פכ”ו, אשרי האיש שם, אול”צ ח”ד פ’ נט – ג’). 

מב. צריך ליתן המתנות לאביונים משלו ולא משל מעשר, וההוספה שמוסיף לעניים אחרים, יכול ליתן משל מעשר. וכן הדין במחצית השקל, דאין ליתן ממעשר, רק מה שמוסיף יותר מן החיוב. (מג”א שם
סק”א, מ”ב שם סק”ג, כה”ח שם ס”ק יד).

מג. אין יוצאים יד”ח מתנות לאביונים, בנתינתו לישיבות ותתי”ם.  (הגרשז”א בשלמי מועד עמ’ רעא).

מד. אשתו, בניו ובנותיו מעל גיל מצוות, חייבים במתנות לאביונים (רמ”א סי’ תרצה ס”ד, ובמ”ב שם, ערוה”ש שם, שלמי מועד עמ’ רפ, חזו”ע עמ’ קמב) ואם האב נותן עבורם לעני או לגבאי צדקה, יאמר לו שיזכה בכסף זה עבור אשתו ובני ביתו, וטוב שקודם לכן ימנוהו שליח. (הגרי”ש אלישיב זצ”ל הב”ד בס’ שבות יצחק שם, ועי’ בס’ הליכו”ש ח”ב עמ’ שלח).

מה. אדם שחשב וגמר בליבו ובדעתו לחלק צדקה לעני, אסור לו לחזור בו אפילו שלא הוציא בשפתיו. (בית יוסף סי’ תרצד, ובמ”ב שם סק”ו, וע”ע
בשו”ע יו”ד סי’ רנח וחו”מ סי’ ריב, ובערוה”ש יו”ד שם סל”ט).

משלוח מנות

מו. טוב להרבות במתנות לאביונים, מלהרבות במשלוח מנות ובסעודת פורים.  (רמב”ם פ”ב מהל’ מגילה הי”ז).

מז. גם נשים חייבות במשלוח מנות, וכן אשה נשואה תשלח לשכנותיה וחברותיה, ואשה תשלח לאשה ואיש לאיש. וכן בניו ובנותיו מעל גיל מצוות, חייבים במשלוח מנות, ונכון לחנך בזה גם את הקטנים שהגיעו
לחינוך. (רמ”א שם, שו”ת חת”ס סי’ קצו, פמ”ג א”א ס”ק יד, תורת הישיבה עמ’ רג).

מח. אבל תוך י”ב חודש לאביו ואמו או ל’ יום לשאר קרובים, מנהג בני אשכנז, שאין קרוביו וידידיו שולחים לו משלוח מנות, (רמ”א סי’ תרצו ס”ו, ובמ”ב שם), ובני ספרד נוהגים לשלוח לו מנות כרגיל, וכן הוא שולח לכל רעיו וידידיו. (עי’ במג”א סי’ תרצ”ו ס”ק יב, ובברכ”י שם סק”י, חזו”ע עמ’ קצג, תורת מאיר סי’ פז. ומיהו בבא”ח שם אות יח החמיר בזה כמנהג בני אשכנז).    

מט. אם שכח לומר על הניסים בתפלה או בברכת המזון, אינו חוזר, ואין חילוק בזה בין סעודת פורים לשאר סעודות היום. ומ”מ כשמגיע להרחמן יאמר, “הרחמן הוא יעשה לנו ניסים ונפלאות כשם שעשה לאבותינו בימים ההם בזה”ז, בימי מרדכי ואסתר” וכו’. (כה”ח סי’ תרצה ס”ק
לב, מ”ב שם ס”ק טו, בא”ח שם).

מלאכה

נ. המנהג שאין עושים מלאכה בפורים, והיינו דווקא ביום הפורים, אבל בלילה מותר, ולצורך פורים מותר כל מלאכה, ועל כן מותר לכתוב מכתבי ברכה ולשגרם לרעיו. (פמ”ג הב”ד הביה”ל סי’ תרצו ס”א, מקראי קודש עמ’
קסח, הגריש”א זצ”ל הב”ד בס’ אשרי האיש עמ’ שיד, חזו”ע עמ’ קצה).

נא. איסור מלאכה נוהג רק ביום מקרא מגילה – הפרזים בי”ד והכרכים בט”ו. (ב”י ושו”ע סי’ תרצו סע’ א-ב’, רמ”א שם, ברכ”י סק”ז, שכן המנהג).

בגדי החג

נב. אין לאיש להתחפש וללבוש בגדי אשה, וה”ה להיפך, (עי’ רמ”א סי’ תרצו סעי’ ח’, וביו”ד סי’ קפב ס”ה, ובב”ח ובט”ז שם, ברכ”י סי’ תרצו ס”ק יג, מ”ב ס”ק ל’), ובקטנים (גיל: 5-6) יש להקל. (הגרי”ש אלישיב זצ”ל הב”ד בס’ אשרי האיש עמ’ שטו, שו”ת אול”צ ח”ד פ’ סא – ה’).    

נג. ילבשו בפורים בלילה וביום בגדי שבת, ולא ילבשו בגדי חול, כי “זה היום עשה ה’ נגילה ונשמחה בו”. (רמ”א סי’ תרצה ס”ב, בא”ח פ’ תצווה או’ כב, כה”ח שם ס”ק יג).

 

נערך ע”י הרב מאיר פנחסי שליט”א

ראש כולל ורב קהילת בני תורה – “דרכי דוד”