חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

הלכות תשעה באב שחל בשבת

ונדחה למוצאי שבת – תשפ”ב

 

ערב שבת (ח’ באב)

  • נוהגים ללבוש בשבת זו בגדי שבת כמו בשאר שבתות השנה, ובני ספרד מותרים אף לכתחילה ללבוש בגדים מכובסים ומגוהצים. (ב”י ס”ס תקנ”ב, מחזיק ברכה סי’ תקנ”א או’ ד’, כה”ח שם ס”ק יג, מ”ב שם סק”ה בשם הגר”א, וכן הוא מנהג א”י).

  • בתענית עצמה אסור ללבוש בגדים מכובסים, ועל כן לבני ספרד יש לזכור ולהכין בערב שבת בגדי חול על ידי שילבשם ביום שישי זמן מועט (כחצי שעה עד שעה), וכן יכינו המגבות המכובסות. (שו”ע תקנא ג’). (ואם שכח ביום שישי להכין בגדים לתענית ונזכר בשבת, אם לובש ביום חול בגדים הניכרים לחול, כגון, בגדי עבודה, אינו יכול להכינם בשבת ואם אין לו בגדים שאינם מכובסים, ישאר בתענית עם בגדי השבת, כמ”ש האול”צ עמ’ רמח. אולם אם לובש גם ביום חול חולצות לבנות וכד’, יפשטם בשעה שהולך לישון וכשקם ילבש אחרים, בא”ח דברים ו’, שו”ת יחוו”ד ח”א סי’ לט).

  • בני ספרד מותרים מצד הדין בגילוח ותספורת ביום שישי, אולם נכון להחמיר בזה ובפרט בני תורה, כדי שיכנסו לתענית כשהם מנוולים.  (שו”ע סי’ תקנא  ד’, בא”ח פ’ דברים או’ יב, אול”צ ח”ג עמ’ רנב, חזו”ע – ד’ תעניות עמ’ רכד, מאמ”ר – אליהו עמ’ 230).

  • ובני אשכנז, נהגו לאסור עצמם בדברים אלו כבר קודם שבוע זה. (רמ”א תקנא, ד’).

שבת (ט’ באב)

  • ה’ עינויים האסורים בט’ באב מותרים בשבת זו, ובני אשכנז נוהגים איסור בתשה”מ מלבד ל”ט. (שו”ע תקנ”ד יט וברמ”א, מ”ב סק”מ. וי”א דגם בני ספרד יחמירו מלבד ל”ט, אול”צ ע’ רסז, הגר”מ אליהו – מאמ”ר ע’ 230).

  • בני ספרד נהגו ללמוד תורה גם בדברים המשמחים ואפילו אחר חצות היום עד השקיעה, וכן לקרוא הפרשה שמו”ת עם פרש”י, (ברכ”י סי’ תקנ”ג או’ ג’, שדי חמד בין המצרים סי’ ב’ או’ ד’, בא”ח שם או’ חי, חזו”ע עמ’ רמח), וכן נהגו רבים מבני אשכנז (אע”פ שהרמ”א תקנג ב’, החמיר אף בשבת, מ”מ המ”ב ס”ק י’ היקל למעשה, וכ”ד הגרשז”א זצ”ל – הליכות שלמה עמ’ תלח, אולם החזו”א החמיר כהרמ”א הב”ד בס’ ארחות רבינו ח”ב עמ’ קלו) ואף לנוהגים להחמיר, אם חושש שיתבטל עי”ז מלימודו, וכן בלימוד “אבות ובנים” או בשיעור קבוע, מותרים ללמוד כרגיל. (דברי יציב או”ח סי’ רמא, אשרי האיש פרק ע בשם הגריש”א זצ”ל).   

  • אין אומרים “צדקתך” במנחה של שבת. (שו”ע סי’ תקנט סעי’ א’).

סעודה שלישית (סעודה המפסקת)

  • יקדימו להתפלל מנחה בשבת זו כדי שיספיקו הציבור לסיים סעודה שלישית קודם השקיעה.

  • בסעודה שלישית מותר לאכול כמה מאכלים ואפילו בשר ודגים ולשתות יין, ואין להימנע ולהחסיר שום מאכל וכפי הרגלו בכל שבת, וכן יושבים יחד כל בני המשפחה, ואם אכלו בשלשה או בעשרה, חייבים בזימון. (טשו”ע סי’ תקנב סעי’ י’, ובמ”ב ס”ק כג).

  • בסעודה שלישית יושבים על כסאות כרגיל, ואין להכין את נעלי הבד עד מוצאי שבת.

  • מותר לשיר שירי שבת גם בסעודה ג’. (שו”ת אגרו”מ חאו”ח ח”ד סי’ קיב, אול”צ ח”ג פכ”ח או’ ד’).

  • אין לומר בשבת נאכל ונשתה הרבה כדי שיהיה כח לצום, או נאכל מאכל פלוני שהוא טוב ומועיל לצום, וכן בסעודה שלישית לא יאמרו נאכל סעודה מפסקת. (ראה שו”ע סי’ תטז סעי’ ב’, וכ”פ המג”א סי’ ר”צ ובמ”ב סק”ד, וע”ע בשע”ת שם, דאפי’ לדבר מצווה, וכ”ד הגריש”א זצוק”ל הובא בס’ אשרי האיש פ”ע).

  • אותם שקשה להם התענית ורגילים ליטול קודם הצום טבליות וטיפות למניעת בחילות והקאות בתענית, וכן כדורי “קלי צום”, ומשככי כאבים, מותרים הם בלקיחתם גם בשבת, ולא יאמרו בפיהם שלקיחתם בכדי להקל על הצום. (ואין בזה לא משום הכנה, ולא משום רפואה ושחיקת סממנין כפי שהארכתי בתשובה בשו”ת תורת מאיר ח”א סי’ נט, וע”ע בשו”ת צי”א חי”א סי’ לז. וי”א שטוב שימסס הכדור במים, או בתוך לבן קודם השבת, קובץ מבית לוי חי”ג עמ’ נב).

  • בגמר סעודה שלישית קודם השקיעה, מותר להדיח את פיו במים או ‘במי פה’ להסיר את שיורי המאכל, אבל יש להימנע מלצחצח את שיניו במשחה.

  • זמן כניסת הצום בשקיעת החמה (19:33), וצריכים להיזהר מאד להפסיק סעודה שלישית כמה דקות קודם השקיעה, ויזרז כל אחד את בני ביתו לבל ימשיכו בסעודתם כבשאר שבתות השנה. (מ”ב סי’ תקנ”ב ס”ק כג). ונכון להקדים להתפלל מנחה בשבת זו.

  • אין להסיר מעליו את נעלי השבת העשויים מעור ולנעול נעלי בד עד זמן צאת השבת כדי שלא ייחשב כאבלות בפרהסיא (וצאת השבת לענין זה, י”א 30 דק’ אחר השקיעה 20:03  (הליכו”ש עמ’ תמב) וי”א 20 דק’ מ–19:53. (חזו”ע עמ’ שלה). אין ללבוש את בגדי החול עד צאת השבת. כמו כן אין ליקח את ספרי ‘הקינות’ מביתו לבית הכנסת קודם זמן זה, אלא אם כן יקרא בהם מעט בהגיעו לבית הכנסת. (שו”ת הלק”ט, ח”ב סי’ קלט, לוח א”י, הליכות שלמה שם, חזו”ע עמ’ שלג, מאמ”ר אליהו, עמ’ 230, שש”כ פרק סב).  

  • אסור לגבאי בית הכנסת להסיר את הספסלים ולפרוס מחצלאות ושטיחים, וכן להכין את ספרי הקינות קודם צאת השבת (שם, וברמ”א סי’ תרס”ז).

מוצאי שבת

  • קודם החלפת הבגדים וחליצת המנעלים יאמר “ברוך המבדיל בין קודש לחול” ללא שם ומלכות. (רמ”א תקנ”ג ב’, מ”ב שם, שש”כ פס”ב מ).

  • מיד בצאת השבת, קודם הליכתו לבית הכנסת יחלוץ את נעלי העור וינעל המנעלים המותרים בתענית. (רמ”א סי’ תקנ”ג ס”ב, שדי חמד פאת השדה אות חי, וכן נהגו מרנן החזו”א והקה”י הובא בס’ הל’ ביה”מ – קארפ עמ’ קפג, שו”ת שלמת חיים חאו”ח סי’ פד, שו”ת שבט הלוי ח”ז סי’ עז, חזו”ע עמ’ שלד). וכן יש להחליף את בגדי השבת בבגדי יום חול דאין ללבוש בתענית בגדי שבת. (רמ”א סימן תקנ”ט ס”ח, ובמג”א שם, מועדים וזמנים ח”ז סי’ רנו).

  • ראוי לאחר מעט את תפילת ערבית במוצ”ש כדי שתהיה אפשרות לקהל להתארגן ולהחליף בגדיהם.

  • גם הנוהגים להחמיר כר”ת בשאר שבתות השנה, במוצ”ש זה יחליפו המנעלים והבגדים מיד בצאת השבת של זמן הגאונים, אולם אין להם להקל בשאר מלאכות. (הליכות שלמה עמ’ תמג).

  • אם שכח להכין בגדים המכובסים, ישאר בתענית עם בגדי השבת. (אול”צ עמ’ רמח).

  • במוצ”ש מותר לפנות השולחן ולסדר מעט את הבית ולטאטא הרצפה, אולם אין לשטוף הבית. (ראה ברמ”א סי’ תקנ”ד סכ”ב).

  • יש להימנע מלשטוף כלים עד למחרת ביום ראשון אחר חצות היום (12:45) גם אם נצטבר בכיור כמות גדולה של כלים אחר השבת, אולם אם גורם הדבר לריח רע, או שמושך חרקים, או שצריכים את הכלים בכדי להאכיל את הקטנים, מותר לשטפם. (ע”פ השו”ע סי’ תקנט סעי’ י’, וכ”כ המקור חיים סי’ תקנד סכ”ב. אשרי האיש פ’ עא ה”ד. ובשעת הצורך יש להתיר גם בלילה, עי’ ביה”ל ד”ה עד לאחר חצות, וביו”ד סי’ שפ סכ”ב. ואע”ג שידיו נוגעות במים, אי”ז רחיצה של תענוג, ראה רמ”א סי’ תקנד ס”ט ובמ”ב שם. וביוסף אומץ סי’ תתפג, אול”צ ג’ פכ”ט, שמעתתא דמשה ע’ תלד בשם הגרמ”פ).

  • מותר לקלח ולרחוץ תינוקות וילדים קטנים עד גיל 6, שרגילים לרחצם מדי יום ביומו, ויש להתיר אפילו במים חמים. (ראה שו”ע ריש סי’ תרטז, ובב”ח ובמג”א שם סק”א. ואין לחוש במה שידיו נוגעות במים החמים, ראה שו”ע סי’ תקנד ס”ט, ובמ”ב ס”ק יט, ובכה”ח סי’ תקנא ס”ק מו).

 

מדיני הבדלה במוצאי שבת

  • אין מבדילין על הכוס ולא מברכים על הבשמים, ורק על הנר יברכו ברכת מאורי האש. (שו”ע סי’ תקנ”ו).

  • נוהגים שהשליח ציבור מברך בבית הכנסת על הנר לאחר תפילת ערבית קודם קריאת מגילת “איכה” ומכוון להוציא את כל הקהל י”ח. (משום ברוב עם, ברכות נג ע”א, ובשו”ע סי’ רח”צ סעי’ יד, וראה בית יוסף סי’ תקנ”ו, ברכ”י סי’ תרצ”ג סק”א, מ”ב סי’ תקנ”ו סק”א).

  • האשה תברך בביתה ברכת מאורי האש בשם ומלכות. (החיד”א בברכ”י סי’ תרצ”ג סק”א, כה”ח סי’ רצ”ו או’ נה, שו”ת מנח”ש ח”ב סי’ נג, הגריש”א זצ”ל הובא בספר הל’ ביה”מ – קארפ עמ’ קפח, חזו”ע עמ’ שמג, שו”ת שבה”ל ח”ז סי’ עז, שש”כ פס”א או’ כד. ועי’ ביה”ל סי’ רצו ד”ה לא). ויכולה לברך במשך הלילה.

  • אם שכחו ולא ברכו על האש במוצ”ש, לא יברכו למחרת היום. (מ”ב סי’ תקנ”ו סק”א, כה”ח סי’ תקנ”ו סק”ג).

  • חולה שהותר לו לאכול בתענית ע”פ הוראת רופא או מורה הוראה, יבדיל תיכף במוצ”ש גם אם מרגיש שיכול להתענות עד למחרת בבוקר. (כן מבואר בתשובת כנה”ג סי’ עא, ברכ”י סי’ תקנ”ו סק”ב, שע”ת שם, שו”ת מנח”י ח”י סי’ לא או’ ט’, שו”ת משנ”ה חי”א סי’ תנה, אול”צ ח”ג פכ”ט או’ ח’, חזו”ע עמ’ שנ). וי”א דימתין ויבדיל קודם אכילתו. (כה”ח סי’ תקנ”ו סק”ט, ישכיל עבדי ח”ז ס”ס לו, הגר”מ אליהו זצ”ל שם).

  • מעוברות ומניקות תוך כ”ד חודש (ואפילו אם התינוק ניזון גם ע”י תוספי מזון ואינה מניקה מלא יש לה דין מינקת, כ”כ בס’ חוט השני שבת ח”ב עמ’ שיב בשם מרן החזו”א, אול”צ ח”ג עמ’ רלט – גבי שאר צומות. ובפרט שיש מקילין לכל יולדת תוך כ”ד חודש ללידתה אע”פ שאינה מניקה) אע”ג דבכל שנה חייבות בצום ט”ב, בשנה זו שהצום נדחה יש להקל ולפטרם מהתענית, ואינם צריכות לאכול בשיעורים, ומ”מ אם הרגשתם טובה כפי שבדרך כלל מצוי ברוב המעוברות והמניקות, יצומו עד חצות היום בלבד. (שבו”י ח”ג סי’ לז, בה”ל סי’ תקנ”ט ד”ה ואינו, שו”ת דברי מלכיאל ח”ג סימן כו, כה”ח סי’ תקנ”ט ס”ק עה, תורת היולדת פמ”ח ס”ד גבי מניקות, שו”ת יחוו”ד ח”ג סי’ מ, חזו”ע עמוד נז. הליכו”ש פט”ז דבה”ל או’ ג’. ומיהו האול”צ ח”ג פכ”ט או’ ג’ החמיר בזה. ומ”ש שאם הרגשתן טובה וכו’, הליכו”ש שם, וע”ע בשבו”י שם, מ”ב סי’ תקנד ס”ק יד, פמ”ג סי’ תקנד א”א סק”ט), ומכל מקום אסורות בנעילת הסנדל, וברחיצה ובשאר עינויים. (פשוט).

  • מעוברות ומניקות המתענות עד חצות היום, אם אפשר שבעליהן יבדיל להם ויתנו לקטן שהגיע לחינוך לשתות כמלא לוגמיו, כן יעשו, (וליכא למיחש דלמא אתי למיסרך, ראה מ”ב סי’ תקנט ס”ק ל). ואם לאו, יבדילו לעצמן וישתו מהכוס קודם שבאות לאכול. (ונראה דלא יבדילו מיד במוצ”ש כדין חולה, לפי שדמו טפי לבעל ברית, וראה בספרי שו”ת תורת מאיר סי’ ז שהארכתי בפרט זה. ומ”ש שמותרות להבדיל בעצמן, הוא ע”פ שו”ע סי’ רצ”ו סעי’ ח’, ובברכ”י שם, חזו”ע שם. ועי’ משנה ברורה שם ס”ק לה), ואפילו הם מבנות אשכנז, (דעת הגרי”ש אלישיב והגר”נ קרליץ הובא במ”ב ‘דרשו’ סי’ תקנו הע’ 5).

  • כל בני הבית רשאים להתכוון לצאת ידי חובת בהבדלה זו של החולה, ושוב אינם צריכים לחזור ולהבדיל במוצאי הצום. (ברכ”י תקנו, שו”ת שבה”ל ח”ח, קכט, שו”ת משנ”ה ח”ז סי’ לט, שו”ת צי”א חי”ד, מד).

  • חולה המבדיל בתענית, יבדיל על יין או מיץ ענבים וישתה .
    כמלא לוגמיו, וכן הוא מנהג בני ספרד,
    (כנה”ג שם, שו”ת אול”צ שם, חזו”ע שם, ודלא כמ”ש הכה”ח סי’ תקנ”ו ס”ק ט’). אולם רבים מבני אשכנז נוהגים לכתחילה להבדיל על חמר מדינה כגון, בירה, מיצי פירות טבעיים, קפה, או שנותנים לקטן לשתות היין. (שו”ת מנח”י ח”ח סי’ ל, שו”ת שבה”ל ח”ז סי’ עז, שש”כ פס”ב סעי’ מו, הגריש”א הב”ד בס’ ביה”מ – קארפ עמ’ קצג, ועי’ כה”ח שם).

  • קטנים שהגיעו לחינוך, י”א שיבדילו על הכוס קודם אכילתם וכן דעת בני ספרד.,(חזון עובדיה עמ’ שנב, אול”צ ח”ג פכ”ט או’ ח’, מאמ”ר – אליהו שם). וי”א שאינם צריכים להבדיל וישמעוהההבדלה במוצאי הצום וכן מנהג רבים מבני אשכנז. (הגרי”ש אלישיב הב”ד ס’ ביה”מ שם, הגרח”ק הובא בקובץ תשובות ח”א סי’ נז, מועדים וזמנים ח”ז סי’ רנה, שש”כ פס”ב או’ מה).

  • חולה המבדיל, לא יאמר הפסוקים שבתחילת ההבדלה, אלא יתחיל בברכת הגפן. (פת”ש יו”ד סי’ שצא, חזו”ע ע’ שלח, שש”כ פס”ב מד).

  • במוצאי שבת אין מברכים על הבשמים כלל, ואף חולה המבדיל לא יברך אלא על הנר בלבד. (שו”ע סי’ תקנו ס”א).

  • חולה הצריך לשתות רק מים (ותה ומשקאות קלים בכלל זה), וכן הלוקח תרופות, אינו חייב בהבדלה. (שו”ע רצט ס”א, שו”ת שבט הלוי ח”ח סי’ קכט, אול”צ ח”ג פכ”ט ה’).

  • הנוהגים לומר קודם תפלת ערבית “לדוד ברוך ה’ צורי”, וכן “למנצח בנגינות”, לא יאמרוהו במוצ”ש זה. (רמ”א סי’ תקנ”ט סעי’ ב’, מועד לכל חי סי’ י’, כה”ח שם או’ חי, מ”ב סי’ רצ”ג סק”א).

  • מבדיל בתפלה ואומר “אתה חוננתנו”, ואם שכח, אינו חוזר אע”פ שאין מבדילין על הכוס. (שו”ע סי’ רצ”ד סעי’ ג’, מ”ב סי’ תקנ”ו סק”ב).

  • אין אומרים בתפילת ערבית אחר העמידה “ויהי נועם” אלא מתחילין מיד “ואתה קדוש”. (שו”ע סי’ תקנ”ט סעי’ ב’).

  • אין ראוי לברך את חברו בברכת “שבוע טוב”. (מ”ב סי’ תקנ”ד ס”ק מא, כה”ח שם או’ צ). ואין אומרים “ויתן לך”, וכן אין מברכין הבנים. (רמ”א סי’ תקנ”ט ס”ב, ובמג”א שם, כה”ח סי’ תקנ”ו או’ א’).

 

יום ראשון – מוצאי הצום

  • במוצאי הצום אין אומרים בתפלת ערבית “אתה חוננתנו” אף אם שכח לאומרו במוצ”ש. (מ”ב סי’ תקנ”ו סק”ג).

  • יש לזכור לעשות הבדלה במוצאי הצום ללא בשמים ונר, וגם אם לא בירך על האש במוצ”ש לא יברך עתה. (שו”ע סי’ תקנ”ו, ובמ”ב סק”ד).

  • אסור לאכול או לטעום קודם ההבדלה, ואם שכח להבדיל ונזכר לאחר אכילתו, לבני אשכנז יבדיל בשם ומלכות, (רמ”א סי’ רצט ס”ו), ולבני ספרד יבדיל ללא שו”מ. (כי”א בשו”ע שם ס”ו, בא”ח ש”ש פ’ ויצא או’ כג, כה”ח שם ס”ק כו, שו”ת יבי”א ח”ו סימ מח או יג, אול”צ ח”ב פכ”ב, ומטעם סב”ל).

  • מותר להבדיל על היין גם לבני אשכנז, ואין צריך ליתן לקטן לשתות. (מ”ב סי’ תקנ”ו סק”ג).

  • במוצאי התענית מותר לבני ספרד לאכול בשר ולשתות יין. (ברכי יוסף סי’ תקנ”ח סק”ב, כה”ח סי’ תקנ”א או’ קל, אול”צ פכ”ט או’ כו, חזו”ע עמ’ תיד). ובני אשכנז נהגו לאסור עד יום ב’ בבוקר. (רמ”א סי’ תקנ”ח).

  • תספורת וגילוח הזקן, רחיצה בחמין, כיבוס הבגדים, מותרים לכל הדעות מיד במוצאי התענית. (מחז”ב שם סק”ה, מ”ב ד’, הליכו”ש ע’ תמט).

  • שמיעת כלי זמר במוצאי התענית לבני ספרד יש להתיר, ולבני אשכנז, יש להחמיר עד למחרת בבוקר. (דלא גרע דינם מבשר ויין כ”כ המ”ב סי’ תקנח סק”ב, ול”ד למ”ש בשעה”צ שם סק”ד, ודו”ק כי קיצרתי).

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

צור קשר

מזכירות:

סגולת מרן החיד"א זצ"ל להרמת המזל

הגאון ראש המוסדות שליט”א ביחד עם עשרות תלמידי חכמים מופלגים יעשו עבורכם סגולת החיד”א להקמת המזל, בעת פתיחת ההיכל.

בחסדי ה’ רבים נושעו מעל הטבע!

השאירו את הפרטים ובע”ה נחזור אליכם

הרב והאברכים בפתיחת ארון קודש